var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=64506;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","39")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("64506","0","שאלה בהלכה","06/12/19 06:56","ח כסלו","תש"פ","06:56","-Heat-","שמעתי שבמצוות עשה, ובפרט במצוות לא תעשה, חייב לכון כל רגע ורגע על הדבר, ולא מספיק הכונה שלפני בלבד, האם זה נכון? מה ההלכה אומרת?

אתן דוגמא שקשורה לפרשה שלנו, מדוע נאמר:
ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה?
אלא לומר לך שמצוות צריכות כונה, הרי האמא ציוותה אותו לצאת מבאר שבע, והאבא הוסיף שילך לקחת מחרן אשה, לכן התורה הדגישה את שניהם גם על היציאה וגם על ההליכה, ולפי מה ששמעתי מהרב, הוא טוען שלא מספיק כונה ראשונה, אלא על כל צעד וצעד, וכל שניה ושניה הוא מהרהר בתוכו: הריני מקיים מצות יציאה שציותני אימי, ומצות הליכה לחרן שציוני אבי" וכן חוזר על זה כל רגע ורגע ובכך מקיים את המצוה.
והוא הדין לכל מצות לא תעשה שככה מקימים אותם.

אני טענתי מנגד, שודאי בפעולה הראשונה הוא צריך לכון שיציאתו והליכתו לשם כיבוד הורים, ומשם ואילך אינו צריך כבר לכון כי כל מה שהוא יעשה אחר כך נבנה כבר על היסוד הראשון.


או במילים יותר פשוטות, אני יודע שיש מצוה מן התורה להיות בארץ ישראל, ומכון לצאת בה במחשבה, לאחר כמה רגעים אני חוזר לעסקי וחושב על העבודה או אוכל או כל מיני עיסוקים בלי לכון בפירוש על הדבר, האם איני מקבל כבר מצוה על שהותי בארץ ישראל או שמא בגלל שאלוקים יודע מה כונתי הפנימית שאני לא עוזב את הארץ בגלל המצוה אף שאיני חושב על זה בפועל, האם באופן כזה יחשב לי כל רגע ורגע כמצוה?

האם אני טועה בהבנתי? אשמח למקורות.","636","","1608","True","True","False","","183","46.19.85.11","0","0","כללי|",""),new Message("64524","64506","רבך סובר כדעת השאגת אריה בענין היסח הדעת","06/12/19 15:36","ח כסלו","תש"פ","15:36","דוד כוכב","בשו"ת שאגת אריה (ישנות) סימן לט.

ואתה סובר כמו כל המחברים שחלקו עליו.","125","","1608","True","True","False","","222","213.151.46.44","0","64506","כללי|",""),new Message("64532","64524","תודה הרב כוכב היקר","07/12/19 22:43","ט כסלו","תש"פ","22:43","-Heat-","תוכל לכתוב לי בבקשה מי החולקים על השאגת אריה עם מורות מדוייקים?

תודה.","636","","1607","True","True","False","","68","46.19.85.208","0","64506","כללי|",""),new Message("64533","64532","ראה למשל","07/12/19 23:27","ט כסלו","תש"פ","23:27","דוד כוכב","מגן אברהם סימן מד סק"ב:
"לא חשיב היסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק או בקלות ראש [טור] ומ"מ מצוה מן המובחר שלא יסיח דעתו מהם כלל [ב"ח]".

משנה ברורה סימן מד סק"ג:
"ישן בהם - ולא חשיב היסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק וקלות ראש אבל כשהוא עוסק במלאכתו ואומנתו ואין דעתו עליהן ממש אין זה נקרא היסח הדעת [אם לא שמטריד דעתו כ"כ לצרכי הגוף עד שלבבו פונה מי"ש מחמת טרדתו] וכן כשהוא ישן שוכח הבלי העולם".

שערי תשובה על שו"ע או"ח כח, א:
"ועיין בשו"ת שאגת ארי' סי' מ"ם שאוסר היסח הדעת בכל ענין רק כ' שי"ל ששיעור היסח הדעת הוא כפי הילוך מאה אמה כמו שאמרו בשינת עראי ע"ש, ובאמת שהוא זוטר בשיעור' טפי שאינו אלא חלק ס"ז משעה ולא ניתנה תורה למלאכי השרת. וע' בסי' מ"ד בט"ז שם, ונראה שהעולם סומכין בזה על רבינו יונה והרא"ש והטור דלא הוי היסח הדעת כי אם כשעומד בשחוק וקלות ראש, ומה שהקשה בשאגת אריה יש ליישב, וע' במנ"א סי' מ"ד".","125","","1607","True","True","False","","271","213.151.46.44","0","64506","כללי|",""),new Message("64551","64533","חזק וברוך.. השאלה רק","08/12/19 21:46","י כסלו","תש"פ","21:46","-Heat-","זה ראייה למצוות תפילין בקום עשה שזה יותר קל (שהמעשה מוכיח על עניין המחשבה) ובכל אופן נחלקו גם לגבי כוונה בפועל, השאלה אם זה תופס במצוות לא תעשה?
לדוגמא: לא תגנוב, בן אדם שלא גונב כי לא הגיע לו ניסיון של גנבה, נקרא שהוא מקיים לא תגנוב? או שנאמר בגלל שאין מה שיוכיח על זה צריך לכוון בפועל בכל רגע שהוא מקיים מצוות לא תגנוב?","636","","1606","True","True","False","","70","46.19.85.208","0","64506","כללי|",""),new Message("64574","64551","גם בזה יש מחלוקת","09/12/19 23:44","יא כסלו","תש"פ","23:44","דוד כוכב","במשנה במסכת מכות דף כג ע"ב:
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

ופירש ריב"ן: (רש"י)
"לזכות את ישראל - כדי שיהו מקבלין שכר במה שמונעין עצמן מן העבירות לפיכך הרבה להן שלא היה צריך לצוות כמה מצות וכמה אזהרות על שקצים ונבלות שאין לך אדם שאינו קץ בהן אלא כדי שיקבלו שכר על שפורשין מהן".

וכתב הערוך לנר:
"במתניתין הרבה להם תורה ומצות. הריב"ן פירש שכתב כמה אזהרות שאין לך אדם שאין קץ בהם אלא כדי שיקבלו שכר על שפורשים מהם, וזה לכאורה סתירה אם קץ בהם א"כ אינו פורש מטעם מצוה, ואיך יקבל שכר על הפרישה אכן כבר מבואר בתורת כהנים סוף פרשת קדושים הובא ברש"י בחומש שם ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שלא יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר אלא אפשי והקב"ה צוה עלי, שעי"ז פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים ע"ש. א"כ כמו כן צריך להיות כוונת האדם בפרישה מדברים שקץ בהם בטבע שיחשוב מה שאני פורש איני משגיח כלל על טבע הדבר דאפילו הייתי מתאווה לו, מכל מקום הייתי מוכן לפרוש מפני כבוד הבורא, ועי"ז מתחזק בעבודת ד' כדכתיב להיות לי וזה הכפל יגדיל תורה ויאדיר, כאילו אומר מפני שני טעמים הרבה תורה ומצות, האחד ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה, פי' להרבות לו שכר על שפירש מעבירות, וגם חפץ בכך למען יאדיר ויתחזק במצות ד', ולכן הפסיק בתיבת תורה בין יגדיל ובין ויאדיר".","125","","1605","True","True","False","","209","213.151.46.44","0","64506","כללי|",""),new Message("64577","64574","מעניין","10/12/19 00:07","יב כסלו","תש"פ","00:07","-Heat-","מה הריב"ן יענה על זה באמת? וכי הוא לא יודע את הגמרא הזאת? ברור שהוא יודע","636","","1604","True","True","False","","51","188.64.207.92","0","64506","כללי|",""),new Message("64579","64577","שזו הדרכה לכתחילה שיאמר אפשי","10/12/19 00:17","יב כסלו","תש"פ","00:17","דוד כוכב","אך אם לא אמר עדין יש שכר, דמצוות אין צריכות כוונה.","125","","1604","True","True","False","","163","213.151.46.44","0","64506","כללי|",""),new Message("64580","64579","אבל","10/12/19 00:32","יב כסלו","תש"פ","00:32","-Heat-","נפסק בשולחן ערוך שמצות מהתורה צריכות כוונה, ומדרבנן לא ברור מה סובר השולחן ערוך, אבל הרב עובדיה עליו השלום סובר שכם חייב כוונה במצות דרבנן.

2 שאלות:

א. מה שפסקו מדובר על לכתחילה ובדיעבד יצא או שמא לא?

2. האם מדובר דוקא על מצות בקום עשה מה שהם פסקו?","636","","1604","True","True","False","","65","188.64.207.92","0","64506","כללי|",""),new Message("64584","64580","לדעה זו רק מצוות עשה צריכות כוונה","10/12/19 08:34","יב כסלו","תש"פ","08:34","דוד כוכב","כדעת הערוך לנר סובר גם הבני יששכר בספרו דרך פקודיך הקדמות הקדמה ב:
"בענייני מצות לא תעשה
א) הנה עד כה דברנו בענין מצות עשה, שבעשיית המצוה יכוין לקיים מצות בוראו. והנה מה נעשה במצות לא תעשה, תדע ידידי שגם מל"ת [שהוא שב ואל תעשה לא תחשב לו לקיום (דהיינו שיגמר לו בזה בכלל החלוקא דרבנן המלבישים את הנשמה בגן עדן, והוא נעשה מרמ"ח איברים מן רמ"ח מצוות עשה שמקיים האדם ומשס"ה גידים משס"ה לא תעשה) רק בכוונת מכוין] ואינו יוצא בזולת כוונה.
והנה נקדים הקדמה הנצרכת לי ולבני גילי, דודאי מהפסוק שכתבתי לעיל [הקדמה א' אות ב'] חיוב הכוונה מן התורה מוכח גם כן חיוב כוונה בלא תעשה, דכתיב [דברים כו טז] ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך וכו', הנה כתבנו לב ונפש הכוונה על המחשבה בלב ונפש לשם מצות הבורא. והנה כתיב ושמרת, שמירה הוא בלא תעשה [עירובין צו א], ומצאתי לשון מהר"ח ויטאל [שער מאמרי רשב"י בתיקו"ז תיקון ס"ט] וז"ל, אין אדם מקיים מצות לא תעשה כתיקונה אלא בבוא דבר עבירה לידו ונמנע ולא עשאה מפני מצות המקום, אבל ביושב ובטל לא מיקרי קיום מצות לא תעשה עכ"ל. וכן כתב מרן האריז"ל [טעמי המצות פרשת קדושים] בל"ת במצות פאת הראש וז"ל, כשהוא מסתפר יכוין שאינו מניח לשחת לו פאת הראש מב' צדדיו וגם פאת הזקן עכ"ל. הנה תראה שכתב שיכוין זה כשהוא מסתפר שאז הדבר עבירה בידו לעשותה ונמנע מגזירת היוצר בזה מקיים המצוה. (ובאמת כן הוא המשמעות בדברי רז"ל [קידושין לט ב] ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה דוקא בבוא דבר עבירה לידו)".

דעות החולקים הובאו שם בהערה סג):
"בשדי חמד כללים מע' מ' כלל ע"ד הביא שם מספר דרך המלך על הרמב"ם פ"ג מהל' דעות ס"ק א' שבלאו אין צריך כוונה, ועי' מנחת חנוך מצוה א' אות כ"ט לגבי מצות עשה שהן בשב ואל תעשה כתב וז"ל, ויש לומר דמצוות צריכות כוונה הוא רק בקום ועשה הן במעשה כמו שופר ודומיו או באמירה כקר"ש והדומה, אבל מצוה שאינו עושה שום דבר רק ממילא לא שייך כוונה ואין צריך כוונה כלל, וכ"כ במצוה ט' (השבתת חמץ) וז"ל, גם נפק"מ אם המצוה בשב ואל תעשה אין צריך כוונה לצאת אבל אם היא בקום ועשה צריך כוונה, וכ"כ בהקדמה לספר אגלי טל ד"ה ובזה נבאר עיין שם. אבל רבינו בספרו אגרא דכלה פר' בהר (עמ' נ"ח) כתב לגבי מ"ע שהוא בשב ואל תעשה כגון שביתה ממלאכה בשבת ובשביעית וז"ל, זה לא יחשב לעשיה זולת בהצטרפות העשיה הקודם לה בימים המותרים ובעת העשיה יחשוב בלבו היום אני עושה מלאכה זו כי עדיין לא נאסה בגזירת הבורא, וכשיגיע יום האסור אשבות, הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאילו עשה מצות מעשיות בפועל ממש ונגמרת המצוה כשיגיע יום האסור וישבות ממלאכה".","125","","1604","True","True","False","","189","213.151.46.44","0","64506","כללי|",""),new Message("64592","64584","חזק וברוך על המקורות. . שאלה אחרונה","10/12/19 11:36","יב כסלו","תש"פ","11:36","-Heat-","מה שהתכוין הערוך לנר והבני יששכר זה דוקא בכונה ראשונה? או שצריך כל רגע לחשוב על זה בשביל לקבל שכר?","636","","1604","True","True","False","","36","188.64.206.15","0","64506","כללי|",""),new Message("64616","64592","בזמן שנמנע - משום המצוה. דרך פקודיך","11/12/19 03:14","יג כסלו","תש"פ","03:14","דוד כוכב","","125","","1603","False","True","False","","181","213.151.46.44","0","64506","כללי|",""),new Message("64620","64616","לא הבנתי מה כתבת","11/12/19 10:38","יג כסלו","תש"פ","10:38","-Heat-","פרט יותר בבקשה","636","","1603","True","True","False","","62","46.19.86.191","0","64506","כללי|",""),new Message("64641","64620","לשון הדרך פקודיך","12/12/19 14:38","יד כסלו","תש"פ","14:38","דוד כוכב",""אין אדם מקיים מצות לא תעשה כתיקונה אלא בבוא דבר עבירה לידו ונמנע ולא עשאה מפני מצות המקום".
לדעתו יש מצוה רק כאשר אדם מודע לכך שהוא יכול לעבור עבירה, והוא נמנע ממנה משום צו הבורא.","125","","1602","True","True","False","","173","213.151.46.44","0","64506","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);