var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=66131;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("66131","0","הערה למאמרו של הרב שמשי 'תרי תנאי אליבא","06/01/20 20:10","ט טבת","תש&quot;פ","20:10","עלי","במאמרו של הרב שמשי הנ&quot;ל בחלון 'להעמיק' מביא הרב כמה הסברים מעמיקים, אולם אם הבנתי נכון את ההסברים משמע מהם שהרב - התנא או האמורא שנחלקו בדעתו, אמר בשתי הזדמנויות שונות הסבר שונה, שבכל פעם אחד מתלמידיו שמע ולא שמע את השני, ובכל אופן לפי זה יוצא שמקור שתי הדעות ברב האומר.<br />ברם מי שמעיין היטב במקומות שונים בש&quot;ס - ואינני מתכוון לעבור עתה על כל המקומות בש&quot;ס שבהם נזכרת מחלוקת של שני תנאים בדעת תנא או שני אמוראים בדעת תנא וכדו', מפני שאין באפשרותי - ימצא, שקיימת גם אפשרות לא פחות הגיונית ולעתים היא האמיתית, שהרב האומר מסר שתי מסורות שונות שהגיעו אליו מרבותיו או מבתי המדרש בהם למד, כך שפעם אחת אמר דעה מרבו האחד ופעם אחרת מרבו השני או מבימ&quot;ד אחד ומבימ&quot;ד שני. ואעפ&quot;י שריהטת הלשון ש'שני תנאים לפי תנא' משמעה כהסבר הרב שמשי, אבל זו רק צורת ביטוי קבועה של הגמרא וכאמור לעתים בעצם מדובר ב'תנא דתנא אליבא דתרי תנאי'...<br />( אם ילחצוני אביא דוגמה אבל אני מעדיף שיחפשו הלומדים בעצמם ויצא שכרם להם )","209","","1575","True","True","False","","715","141.226.57.60","0","0","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66135","66131","מעין זה: מגילה כ.","06/01/20 20:55","ט טבת","תש&quot;פ","20:55","איתיאל","&quot;לעולם רבי יהודה היא. הא דידיה והא דרביה (רבי מאיר)&quot;. <br />נמצא בשתי משניות בשם רבי יהודה דעות שונות, אלא שאחת מהן דעתו ואחת אמר, כדעת רבו.","842","","1575","True","True","False","","87","213.151.52.16","0","66131","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66146","66131","הדוגמא שחיפשת","07/01/20 08:23","י טבת","תש&quot;פ","08:23","דוד כוכב","במסכת שבועות דף כו ע&quot;א: (ומסכת נדרים דף כה ע&quot;ב) <br />&quot;רב כהנא ורב אסי כי הוו קיימי מקמי דרב, מר אמר: שבועתא דהכי אמר רב, ומר אמר: שבועתא דהכי אמר רב. כי אתו לקמיה דרב, אמר כחד מינייהו. אמר ליה אידך: ואנא בשיקרא אישתבעי? אמר ליה: לבך אנסך&quot;.","125","","1574","True","True","False","","174","95.86.68.102","0","66131","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66193","66131","אם זה כדבריך הגמרא נשארה בשאלה","08/01/20 13:22","יא טבת","תש&quot;פ","13:22","שלמה שטרסברג","שהרי שיש לנו 2 מסורות שונות בשם הרב (במקרה שלנו ר&quot;מ ור&quot;א) כבר ידענו בשאלה <br />אם התשובה היא שאחד מהתלמידים טעה בשמועתו אבל הרב לא אמר דבר והיפוכו יש כאן תשובה לשאלה אבל אם הרב עצמו אמר מסורות הפוכות יש כאן סתירה בדעתו והיה צריך להכריע בהעברת המסורת לתלמידיו או מראש למסור שיש לו 2 מסורות שאינו יכול להכריע בינהם אבל שלחלק מהתלמידים ימסור מסורת א בלי לציין שיש לו מסורת הפוכה ולחלק מהתלמידים ההפיך זה לא סביר לעניות דעתי","205","","1573","True","True","False","","140","95.86.123.196","0","66131","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66138","66135","כמובן","06/01/20 22:15","ט טבת","תש&quot;פ","22:15","עלי","רצוי היה שהרב שמשי עצמו או כל מי שרוצה ויש לו זמן יעשה עבודה יסודית ויכתוב לנו סקירה של כל המקורות הללו בכל הש&quot;ס בצורה מסודרת ועל אפשרויות המשמעות השונות ואני הקטן לא באתי אלא לדייק מעט","209","","1575","True","True","False","","120","141.226.57.60","0","66131","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66178","66146","התכוונתי","08/01/20 07:43","יא טבת","תש&quot;פ","07:43","עלי","לסוגיית מנחות בשאלה אם הנרות הם חלק מככר המנורה. שם מחלוקת ברייתות משמו של רבי נחמיה. והמעיין שם היטב ימצא שמחלוקת זו היתה כבר אצל בתי המדרש של רבי עקיבא ורבי ישמעאל ( שמייצגו הוא רבי יהושע בן קרחה ) שהם דור לפני רבי נחמיה, ולפי הרמב&quot;ן עה&quot;ת זו מחלוקת רבי נחמיה ורבי יהודה, אעפ&quot;י שאין לזה זכר בגמרא.","209","","1573","True","True","False","","82","141.226.57.60","0","66131","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66211","66193","עיין היטב","08/01/20 19:52","יא טבת","תש&quot;פ","19:52","עלי","בבסוגיית מנחות פח,ב :<br />...ובפלוגתא דהני תנאי, דתניא : מנורה ונרותיה באות מן הככר ואין מלקחיה ומחתותיה מן הככר. ר' נחמיה אומר : מנורה היתה באה מן הככר ולא נרותיה ומלקחיה ומחתותיה באות מן הככר. במאי קא מיפלגי ? - בהאי קרא - דתניא :'ככר זהב טהור יעשה אותה'. <br />למדנו למנורה שבאה מן הככר, מנין לרבות נרותיה ? - תלמוד לומר :'את כל הכלים האלה'. <br />יכול שאני מרבה אף מלקחיה ומחתותיה ? תלמוד לומר :'אותה', דברי רבי נחמיה. <br />קשיא דרבי נחמיה אדרבי נחמיה ! תרי תנאי ואליבא דרבי נחמיה. <br />ר' יהושע בן קרחה אומר : מנורה באה מן הככר ואין מלקחיה ומחתותיה ונרותיה באה מן הככר, ואלא מה אני מקיים 'את כל הכלים האלה' ? - שהיו כלים של זהב. זהב - בהדיא כתיב בו : 'ועשית את נרותיה שבעה והעלה את נרותיה והאיר אל עבר פניה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור' ?!  <br />לא נצרכא אלא לפי נרות, סלקא דעתך אמינא : הואיל ופי נרות אשחורי משחר, התורה חסה על ממונן של ישראל, וליעבד זהב כל דהו, קמ''ל&quot;.<br />הנך רואה שמובאות בסוגיה שתי ברייתות סותרות בשם רבי נחמיה, אולם בברייתא האחת נוקט רבי נחמיה כמו רבי יהושע בן קרחה, וסגנונו כסגנון בית מדרשו של רבי ישמעאל בניגוד לברייתות האחרות שנוקטות בסגנון רבי עקיבא.<br />סביר אפוא להניח שרבי נחמיה מביא בברייתא אחת את שיטת רבי עקיבא ושניה את שיטת רבי ישמעאל. עיין גם בפירוש הרמב&quot;ן עה&quot;ת לפסוקים ותמצא שהוא סובר שדעה אחת הוא מיחס לרבי יהודה ולא לרבי נחמיה. לכן אני משער שמשמעות הביטוי 'תרי תנאי אליבא דרבי נחמיה' כאן היא ששתי דעות תנאיות יש כאן שנמסרו ע&quot;י רבי נחמיה ולא ששתי אמירות של רבי נחמיה נאמרו לשניים מתלמידיו.  <br />וכמובן שלא בדקתי מקומות נוספים בש&quot;ס אם יש חבר לדוגמה זו ורק מפני עיסוקי בסוגיה זו ידעתי שכך היתה הבנתי את הסוגיה.","209","","1573","True","True","False","","114","141.226.63.86","0","66131","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66217","66193","סביר, כגון שחזר בו, כדלהלן:","08/01/20 20:50","יא טבת","תש&quot;פ","20:50","דוד כוכב","מסכת בבא מציעא דף מד ע&quot;א:<br />מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה: הזהב קונה את הכסף. - אמר לו: רבי, שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף? - בילדותיה מאי סבר ובזקנותיה מאי סבר? <br /><br />מסכת עבודה זרה דף נב ע&quot;ב:<br />מתני ליה ר' לר&quot;ש ברבי: עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו. א&quot;ל: רבי, שנית לנו בילדותך: עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל. דישראל מי קא מבטלה? והא ושם בסתר כתיב! א&quot;ר הילל בריה דרבי וולס: לא נצרכה, שיש לו בה שותפות. בילדותו מאי קסבר, ובזקנותו מאי קסבר?<br /><br />רש&quot;י מסכת יבמות דף סד ע&quot;ב:<br />הי מינייהו אחרינתא - איזו מהמשניות נשנית אחרונה דנסמוך עלה אמלתא דמר ודמר דכל חד וחד הדר משיטתיה קמייתא ונקט שיטתיה דחבריה ובתרייתא עיקר דהדור בהו מקמייתא.<br /><br />מסכת חולין דף פו ע&quot;ב:<br />הורה רבי כר&quot;מ, והורה רבי כחכמים, הי מינייהו דאחריתא?","125","","1573","True","True","False","","139","213.151.39.241","0","66131","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66231","66217","כשחזר בו הגמרא מציינת במפורש","08/01/20 21:44","יא טבת","תש&quot;פ","21:44","שלמה שטרסברג","ושואלת מה בילדותו ומה בזקנותו משמע שבסתמא כשהתרוץ תרי תנאי אליבא הוא מסורות שונות של התלמידים בשם רבם ורק אחת נכונה וכך מיישבים את הסתירה<br />כי כשחזר בו הגמרא טורחת לשאול מה קדם כדי שנדע מה הוא סובר למסקנה","205","","1573","True","True","False","","118","95.86.123.196","0","66131","ברכות|ג ע&quot;א",""),new Message("66232","66231","הגמרא ציינה שחזר בו, כשהיה עד יחיד","08/01/20 21:56","יא טבת","תש&quot;פ","21:56","דוד כוכב","בנו של רבי למשל היה עד למהפך, לכן ברור וידוע שהיתה כאן חזרה.<br />אבל כאשר נמצאו שתי ברייתות סותרות הגמרא תמהה והקשתה, והסיקה שאכן יש כאן סתירה. ומנין לה לדעת אם היתה כאן חזרה כמצוי לפעמים או טעות תלמיד כמצוי גם כן?<br /><br />אתה יכול לטעון גם להיפך: כשהיתה טעות במסירה הגמרא ציינה במפורש (ע' לעיל ד&quot;ה הדוגמא שחיפשת), משמע שבסתמא כשהתרוץ תרי תנאי אליבא, אלו עדויות מתקופות שונות.<br />לכן כדברי הגמרא בח&quot;י מקומות: &quot;אלא מהא ליכא למשמע מינה&quot;.","125","","1573","True","True","False","","144","213.151.39.241","0","66131","ברכות|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);