var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=66376;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","31"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","10")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("66376","0",""כדאי היית לחוב"","13/01/20 22:05","טז טבת","תש"פ","22:05","אבי גרינבלט","וכך נפסק להלכה "מי שרוצה להחמיר לעמוד ולקרותה מעומד נקרא עבריין".
א. האם החריפות הזו מופיעה בעוד פסקי הלכה העולים ממחלוקות ב"ש וב"ה ?
ב. מה הבעיה שנוצרת כאן דווקא בזה שאדם מחמירעל עצמו ?","539","","1567","True","True","False","","662","95.86.72.42","0","0","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66382","66376","לשון המהר"ם שיק","14/01/20 13:18","יז טבת","תש"פ","13:18","דוד כוכב",""דקאמר ר' טרפון וסכנתי בעצמי, ומשמע מהרמב"ם בפי' המשנה דהביא עצמו לידי סכנה, ואמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה, דמשמע דהאם היה הדין כב"ש רשאי להביא עצמו לידי סכנה".

אבל לשון חידושי הרא"ה:
"והטתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הלסטים, אמרו לו כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל. פי', כיון שהיה עושה לשם חובה. פי', ומיהא שמעינן דכל היכא דאפסיקא הלכתא כחד מרבנן, אי נמי דאפשיטא הלכתא כותיה, ואיכא מאן דפליג עליה אסור למעבד כאידך אפילו לחומרא, וחייב למעבד כהתירא דהאיך דאפשיטא הלכתא כותיה, וטעמא דמלתא משום דמחזי כחולק על רבותיו".","125","","1566","True","True","False","","189","213.151.36.100","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66396","66376","החמרה שאדם מקבל על עצמו אינה עבירה בתנאי","14/01/20 21:08","יז טבת","תש"פ","21:08","יהודי_קדום","שיש הלכה פסוקה ובה האדם מחמיר, ר"ל, במקרה כזה, לחלוטין אפשר שאדם יקבל עליו חומרה.
הנראה הוא שאין זה המקרה כאן:
ההלכה נפסקה כבית הלל - ואין בִּלְתָּהּ! כך שכל מה שאמרו ב"ש דין יטו וכו' אינו קיים כלל וכלל בהלכת ב"ה שהיא היא הפסק היחיד, ולכן כשר' טרפון סיכן עצמו הוא לא החמיר חומרה בפסק ב"ה - הפסק היחיד התקף - אלא סיכן את עצמו על דעת עצמו כשאין בכלל דין להטות. ועל זה נאמר לו "כדאי...".","233","","1566","True","True","False","","130","79.182.71.126","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66582","66376","אכן להחמיר בכלים שישבתו בשבת כב"ש","20/01/20 16:55","כג טבת","תש"פ","16:55","אמלתראות","מובא בבח בשם הרוקח להחמיר כב"ש, ומובאים במלקטי זמנינו שכדאי לבעלי נפש להחמיר וגם מתפלאים על הרב שוע והמב שאינם מביאים אותם.

ופלא שבירושלמי מאד מאד מחמירים שלא להחמיר, כי מזה נצמח בנביטתה את שורש פלג עם ישראל ונשירת המון עם, ואכן כהיום נגע זו עוד לא נשרש מעמנו, שכשאחד מחמיר אז חבירו מקבל פסיכולוגית הרגשה רע מאד ועלול להיתדרדר מזה.

אבל במקום שיש צער בחומרא מתירין, והשאלה כאשר הנאת ההרגשה שבא מהנהגה חומרית מתגבר על צער, למשל כדאי לו להתענות ולהצטער אבל יש לו הרגשת עליונות על חביריו.. ויש בסוגיא זו המון ואכז"ל","267","","1560","True","True","False","","100","173.129.179.207","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66383","66382","יש בעוד מקורות לשון חמורה כזו?","14/01/20 13:27","יז טבת","תש"פ","13:27","אבי גרינבלט","","539","","1566","False","True","False","","64","37.26.147.196","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66384","66383","לדברי המהר"ם שיק","14/01/20 13:33","יז טבת","תש"פ","13:33","דוד כוכב","אזהרה חמורה כזו קיימת גם במקרים המובאים בקישור זה.","125","","1566","True","True","False","","176","213.151.36.100","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66402","66383","למדנו ביחס לק"ש אחרי חצות","14/01/20 23:50","יז טבת","תש"פ","23:50","שלמה שטרסברג","וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה","205","","1566","True","True","False","","121","95.86.114.150","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66385","66384","לא הבנתי את הקשר","14/01/20 13:51","יז טבת","תש"פ","13:51","אבי גרינבלט","ברחבי התלמוד יש מן הסתם מחלוקות וכאלו שהיו כדעת מי שלא נפסק כמותו להלכה.
הגדרת מי שעושה כדעת ב"ש עבריין (עפ"י המחבר) , יש לכך תקדים ?","539","","1566","True","True","False","","76","80.178.202.72","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66394","66385","לדברי המהר"ם שיק בדעת הרמב"ם","14/01/20 20:17","יז טבת","תש"פ","20:17","דוד כוכב","עבריין הוא רק מי שמסכן נפש ב"חומרה" שלו.","125","","1566","True","True","False","","165","213.151.36.100","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66397","66396","חנוכה","14/01/20 21:44","יז טבת","תש"פ","21:44","אבי גרינבלט","האם מי שיפחת וילך בנר חנוכה נחשב לעבריין וחייב מיתה בידי שמים ?","539","","1566","True","True","False","","49","37.26.149.240","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66398","66397","זה מקרה שיש בו מחלוקת ולכן שונה הוא","14/01/20 21:59","יז טבת","תש"פ","21:59","יהודי_קדום","בתכלית ממקרה ר' טרפון בו אין כלל ממה שהביאו ב"ש וב"ה, ר"ל אין דבר משותף בדבריהם שיש בו מחלוקת! ולא זו בלבד אלא גם שיש רק את הלכת ב"ה.
בחנוכה גם בדברי ב"ה וגם בדברי ב"ש יש משותף (מחלוקת): הדלקת נרות חנוכה כיצד? ולכן ניתן להחמיר וכדברי רב יחזקאל.","233","","1566","True","True","False","","136","79.182.71.126","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66403","66397","לדעת הביאור הלכה והריטבא הדבר מותר","15/01/20 00:01","יח טבת","תש"פ","00:01","שלמה שטרסברג","הגר"א מבאר מדוע הביא הריף את הסיפור על 2 זקנים שהיו בצידן... וביאר שהסיבה היא כדי להראות שהטעם המרכזי הוא מעלים בקודש ולא כנגד הימים הנכנסים וכ' וכך ביאר את שיטת הרמב"ם
לעיניננו הביאור הלכה במקום אומר שאין זה הכרחי אלא יתכן שהובא הסיפור על 2 הזקנים בצידן כדי להראות שכיוון שמדובר רק בהידור מצווה הרי מותר לעשות גם כב"ש כפי שראינו בסיפור על 2 הזקנים בצידן . ובאמת כך כתב הריטב"א והובאו דבריו גם ע"י רש"ז אוירבאך
מצרף את הציטוטים
ביאור הלכה סימן תרעא סעיף ב
וי"א דכ"א מבני הבית וכו' - עיין בביאור הגר"א שכתב דגם דעת הרי"ף כן הוא מדהביא המימרא דרבה בב"ח אמר ר"י וכו'. ולולי דברי קדשו היה אפשר לומר עוד דדעת הרי"ף דזה לא נכנס בכלל מה דקי"ל בעלמא דהלכה כב"ה בדינא אחרי דאינם מחולקים בענין הלכה אלא בענין הידור בעלמא ולזה הביא מה שאמר ר' יוחנן על שני זקנים ומשמע לכאורה דהיו בימיו שכבר נפסק בעלמא דהלכה כב"ה ואפ"ה זקן אחד עשה כב"ש. אכן מדלא הוזכר ד"ז בשום פוסק אין לצרף ד"ז להלכה כלל ולא כתבתי רק לעורר לב המעיינים:


12. חידושי הריטב"א מסכת שבת דף כא עמוד ב
אחד עשה כדברי ב"ש. ואפי' למ"ד שהעושה כדברי ב"ש לא עשה כלום או חייב מיתה כדאיתא בפרק קמא דברכות (י"א א'), שאני הכא שאין מחלוקתם אלא להדור מצוה בעלמא.

13. שו"ת מנחת שלמה תנינא (ב - ג) סימן נח
ומבואר דלהרמב"ם לא איכפת לן בזה שאין היכר במספר הימים. ובביאור הגר"א סימן תרע"א סק"ד כתב שמחלוקת התוס' והרמב"ם תליא בפלוגתת האמוראים בטעמם של ב"ש וב"ה, דלמ"ד דטעמייהו כנגד ימים הנכנסים או היוצאים צריך היכר למספר הימים, וזהו כשיטת התוס' אך למ"ד כנגד פרי החג או משום מעלין בקודש אין צריך היכר על מספר הימים. והוכיח מדהביא הרי"ף מימרא דשני זקנים היו בצידן וכו', לומר שההלכה כהטעם של מעלין בקודש והוא כשיטת הרמב"ם דלהאי טעמא לא חיישינן להיכרא דימים.
וקשה דא"כ נחלקו בפירוש של המהדרין מן המהדרין ומפשטות הגמ' משמע דרק נחלקו בטעמייהו של ב"ש וב"ה, וגם אפשר דלפיכך גם הביא הרי"ף מעשה דשני זקנים לאשמועינן דמותר לנהוג בהידור זה כב"ש וכמ"ש הריטב"א שבת שם בד"ה אחד עשה כדברי ב"ש, (וכ"כ בביאור הלכה שם בד"ה וי"א וכו' ולולי דברי קדשו וכו' עיין שם ולא ראה הריטב"א הנ"ל). ","205","","1565","True","True","False","","206","95.86.114.150","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66399","66398","רבי טרפון נהג כדעת ב"ש","14/01/20 22:50","יז טבת","תש"פ","22:50","אבי גרינבלט","האם יש מקום נוסף בו הנוהג כב"ש נחשב עבריין ?","539","","1566","True","True","False","","60","37.26.149.240","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66404","66399",",תמה אני","15/01/20 00:05","יח טבת","תש"פ","00:05","עלי","שלא הזכירו לרב גרינבלט שרבי טרפון הוא חסיד שבכהונה הנוהג בכל דבריו וענייניו בחסידות ( קיצונית ) עד הסוף ולכן מדליקין בשמן זית בלבד ( רומז ליונה מהמבול שנשאה עלה זית טרף בפיה לרמז לשמן הזית שמדליקים בו שאעפ"י שהמבול מחה את כל ההשחתה אבל בכ"ז אפשר לכתות את הרע ולהוציא ממנו שמן טוב ) ולכן רבי טרפון מטהר ממזרים ומאידך מכבד את אמו עד מסירות גופנית קיצונית, ויש עוד סיפור בירושלמי ( נדמה לי שיפה זלכה בספרה על הירושלמי האריכה לבאר את הסיפור, עיי"ש, ואינו תחת ידי ) על רבי טרפון שלא רצה ליהנות מתורתו לעשותה כקרדום לחפור בו ולא רצה לגלות לפועליו שהוא רבי טרפון וכמעט הרגוהו בחושבם שהוא גנב הגונב מרבי טרפון...
והנה בסיפורנו בדף של היום נהג רבי טרפון כבית שמאי במקום בית הלל, ובד"כ עיקר התוכחה לאדם היא כשנוהג שלא כראוי נגד שיטתו שלו שאז הוא נתבע מדוע בד"כ נוהג במידה מסוימת ועתה מתנהג שלא כמידתו, ושיטת ב"ה שיכול לקרא ק"ש אפילו מהלך כרגיל ואינו חושש להיסח הדעת אעפ"י שאינו עוצר מהילוכו ומטה עצמו וזה קשה לעשות וב"ש סוברים שעוצר ונשכב א"כ זה אינו מתאים לשיטתו ולכן היה עלול לחוב בעצמו שנהג בקיצוניות מדי כדרכו אבל לא עד הסוף לקרא כב"ה...
אולי הרב כוכב יוכל לבאר זאת טוב ממני...","209","","1565","True","True","False","","127","141.226.79.254","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66409","66402","קריאת שמע עד עלות השחר","15/01/20 07:34","יח טבת","תש"פ","07:34","אבי גרינבלט","כלפי מה מוסבים דבריך ?","539","","1565","True","True","False","","61","80.178.202.72","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66411","66404","וגם היה מתלמידי בית שמאי","15/01/20 07:42","יח טבת","תש"פ","07:42","אבי גרינבלט","ומדוע לא ינהג עפ"י פסיקתם ?","539","","1565","True","True","False","","61","80.178.202.72","0","66376","ברכות|י ע"ב",""),new Message("66413","66409","לדעת רבנן קריאת שמע רק עד חצות","15/01/20 08:48","יח טבת","תש"פ","08:48","שלמה שטרסברג","הגמרא בברכות בדף ד עמוד ב אומרת שגם חכמים בהגדרת בשכבך ובקומך מסכימים עם ר"ג שהכוונה לכל זמן שהאנשים שוכבים כלומר עד עלות השחר. ומדוע אמרו שמותר לקרוא ק"ש רק עד חצות? כדי להרחיק את האדם מין העברה
ממשיכה הגמרא ואומרת וכל העובר על דברי חכמים (שאמרו לקרוא ק"ש רק עד חצות) חייב מיתה
הגמרא גם מבארת שהחומרא בהתבטאות היא בגלל החשש לאונס שינה, או כדי לומר שתפילת ערבית היא חובה ולא רשות","205","","1565","True","True","False","","164","95.86.114.150","0","66376","ברכות|י ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);