var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=66594;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("66594","0","מה רצו חכמי יבנה","20/01/20 18:37","כג טבת","תש&quot;פ","18:37","עלי","מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.<br />לשם מה ההשוואה והרי ברור שלא קנאו במי שמלאכתו בשדה, וכי מי יעלה בדעתו להתגדר בעיסוק שאינו שלו  ? ומדוע דווקא חכמי יבנה ? ומה הלשון בריה ? ומדוע מרגלא בפומייהו ולמי אמרו את הדברים, בינם לבין עצמם או לאלו שמלאכתם בשדה ? ועוד, הרי ברור שהשכר הוא לפי כוונת הלב לשמיים, אלא מה - לפי רוב הכסף שמרויח ?<br />אשמח לקרא הסבר מפורט ממצא הגיוני ומובן לקטע כולו","209","","1562","True","True","False","","610","141.226.62.116","0","0","ברכות|יז ע&quot;א",""),new Message("66597","66594","אולי","20/01/20 19:16","כג טבת","תש&quot;פ","19:16","אור חדש","קשור למה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=39430'>שביארתי</a> בפועלו של ר&quot;ע ונראה כאן שכבר קדמו לו בכך חכמי יבנה (ואולי מהם קיבל הדרכה זו), בכ&quot;מ ידוע שתפסו חכמי הדור ההוא שהחורבן הנורא בא על שנאת החינם ונראה שיש כאן נסיון לתקן זה","458","","1562","True","True","False","","99","141.226.153.192","0","66594","ברכות|יז ע&quot;א",""),new Message("66599","66594","ההשוואה היא משך זמן הלימוד ולא בשאר","20/01/20 19:51","כג טבת","תש&quot;פ","19:51","יהודי_קדום","הדברים שצויינו.<br /> הדברים שצויינו משפיעים על אורכי זמן הלימוד המתאפשרים ללומד. <br />ר&quot;ל: מי שטרוד בעמל רב לפרנסתו, נוסע לעבודה בריחוק, בטרמפים וכו' וכל שמתאפשר לו בגלל טרדתו הרבה הוא רבע שעה פנויה ביום ואותה הוא מקדיש ללימוד - אינו נופל בשכרו בשמים ממי שלומד כל היום בלי דאגות ובלי טרדה וכו'.. וזה שנאמר בהשאלה מהקרבנות ''אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים'' <span class='bordeaux'><b>[1]</b></span><br />(נשים לב למעבר מלשון רבים ללשון יחיד: ''מרגלא בפומייהו <b>דרבנן</b> דיבנה <b>אני</b> בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו....'').<br /><br /><span class='bordeaux'><b>[1]</b></span><br /> ''נֶאֱמַר בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה ''אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ'', וּבְעוֹלַת הָעוֹף ''אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ'', וּבַמִּנְחָה ''אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ'' - לְלַמֵּד, שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם אֶת דַּעְתּוֹ לַשָּׁמָיִם:'' משנה זו מלמדת שקורבן המוקרב לה' מתקבל לרצון לפני ה' - לפי כוונת ליבו של האדם ולא לפי ערך הקורבן: המשנה מפרטת שלושה סוגי קורבנות שעלותן הכספית שונה משמעותית - אך כולן במעלת ''אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ''. למשנה זו יש נוסח שונה במסכת מנחות דף קי עמוד א, שם לשון המשנה הוא: ''...לומר לך: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים'' – במקום: ''.. שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם אֶת דַּעְתּוֹ לַשָּׁמָיִם''.   הגמרא במנחות על משנה זו אומרת: ''...לא לרצוני אתם זובחים אלא לרצונכם אתם זובחים, שנאמר: לרצונכם תזבחהו. דבר אחר: לרצונכם תזבחהו - לרצונכם זבחו, לדעתכם זבחו''; [כמאמר הפסוק בספר ויקרא פרק יט פסוק ה: '' וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לה' לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ]. גם אצל הנביאים אנו מוצאים שיחד עם הבאת הקורבן צריך גם את עבודת הלב, את התשובה, את החרטה ואת הקבלה לעתיד.  שמואל הנביא אומר לשאול: '' וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לה' בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים'' (שמואל א' פרק טו פסוק כב).  ישעיהו אומר: ''לָמָּה-לִּ֤י רֹב-זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר ה'  שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי:'' (פרק א פסוק יא).  הושע אומר: ''כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא-זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת'' (פרק ו פסוק ו).  בתהילים נאמר: ''כִּ֤י | לֹא-תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה: זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב-נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה'' (פרק נא פסוקים יח-יט). על הקשר בין הקורבנות למעשים טובים אנו מוצאים במסכת אבות דרבי נתן פרק ד: ''פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה רבי יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב אמר רבי יהושע: ''אוי לנו על זה שהוא חרב מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל''. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי: ''בני, אל ירע לך יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה, ואיזה? זה גמילות חסדים! שנאמר ''כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא-זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת'' (הושע פרק ו פסוק ו). שכן מצינו בדניאל איש חמודות שהיה מתעסק בגמילות חסדים. ומה הן גמילות חסדים שהיה דניאל מתעסק בהם? אם תאמר עולות וזבחים – [וכי יעלה על הדעת ש] מקריב בבבל? והלא כבר נאמר: ''כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר ה' בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ'' (דברים פרק יב פסוק יד) ! אלא מה הן גמילות חסדים שהיה מתעסק בהן? הָיָה מְתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה וּמְשַׂמְּחָהּ וּמְלַוֶּה אֶת הַמֵּת וְנוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי וּמִתְפַּלֵּל שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וּתְפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן ! שנאמר: '' וְ֠דָנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֚ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֚ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֚ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֚ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה: (דניאל פרק ו פסוק יא)''.","233","","1562","True","True","False","","219","109.67.62.230","0","66594","ברכות|יז ע&quot;א",""),new Message("66601","66597","נפלא ותודה רבה","20/01/20 21:01","כג טבת","תש&quot;פ","21:01","עלי","כל המאמר וההסבר ממש ממשיך את כל העניין ומימרת רבנן דיבנה משלים אותו כך.<br />וגם קשור לדיונים של היום לגבי יוהרא האסורה<br />ייש&quot;כ גדול<br />כדאי לכל אחד לקרא<br />אם ידעת את כל זאת מדוע היית זקוק לשאלותי כדי להסביר וכי לא חשבת שהדבר מתבקש לע&quot;ה כמוני להבין זאת ?","209","","1562","True","True","False","","124","141.226.62.116","0","66594","ברכות|יז ע&quot;א",""),new Message("66604","66599","מעניין מה שכתבת","20/01/20 21:55","כג טבת","תש&quot;פ","21:55","אבי גרינבלט","לאור דברי הקהילות יעקב במסכת שבת יא<br />&quot;וכן מצוות תלמוד תורה , כיוון שלא נתנה בו תורה שיעור - ממילא החיוב הוא כפי יכולתו ועל זמן שהוא אנוס מללמוד אין זה בגדר מבטל מצווה באונס אלא זהו גבול חיובו שהוא עד כמה שאפשר לו וכו'&quot;","539","","1562","True","True","False","","74","95.86.72.42","0","66594","ברכות|יז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);