var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=68807;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","67"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("68807","0","ברכת הגומל של אחרים","26/02/20 12:19","א אדר","תש&quot;פ","12:19","נתנאל","בגמ' מובא מעשה שאחרים הודו ל-ה' על שניצל אמורא, ובעניית אמן יצא ידי חובתו, וכן נפסק בשו''ע.<br />והתקשתי שמספר פעמים ראינו שרק אדם שמחוייב בדבר יכול להוציא אחרים ידי חובתם ( ולפעמים אפילו חיוב דרבנן לא מספיק להוציא ידי חובה), אז כיצד פה אדם אחר שכלל לא מחוייב מוציא ידי חובה מחוייב ?(בביה''ל כותב בתירוץ אחד שלכן חייב לענות אמן, אך עדיין לא ברור איך מוציא)<br />חשבתי אולי להסביר שהחיוב בברכת הגומל, הוא לא לברך, אלא להרגיש הכרת הטוב שמביאה לידי ברכה ששייכת לכל מי שמרגיש הכרת הטוב, ולכן מי שיש לו הכרת הטוב ומברך, אפשר לצאת בברכתו.<br />אך עדיין לא מצאתי רמז לכך, ולכן מציע את זה בפניכם אם יש הסבר טוב יותר או ביסוס לכך","747","","1527","True","True","False","","667","46.19.85.240","0","0","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68808","68807","ראה לשון הטור לענ&quot;ד - כדבריך","26/02/20 13:55","א אדר","תש&quot;פ","13:55","אבי גרינבלט","&quot;ופירש אדוני אבי ז&quot;ל אע&quot;ג דשומע יוצא בשמיעה בלא עניית אמן, היינו דוקא כשהמברך חייב ג&quot;כ בברכה אז יוצא השומע בלא עניית אמן, אבל הכא כיון שהם לא היו חייבין בברכה זו לכך הוצרך הוא לענות אמן, ולא חשיב ברכה לבטלה כיון שהם לא נתחייבו בה, <b>שהם נתנו שבח והודאה למקום כדרך בני אדם שמשבחים למקום על הטובה שמזמין להם</b>&quot;.<br /><br />נ.ב תיקון קל , נד,ב ולא כמופיע בכותרת","539","","1527","True","True","False","","69","80.178.202.72","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68818","68807","התשובה בנוסח הברכה","27/02/20 08:54","ב אדר","תש&quot;פ","08:54","דוד כוכב","&quot;בריך רחמנא דיהבך ניהלן&quot; - הם בירכו על ההנאה שנהנו הם בהצלתו, שחייב אדם לברך על הטובה.<br />נוסף לאדם הניצוֹל, גם סובביו נהנים מהצלתו. ודומה הדבר לטעם מצות אבילות הקרובים כפי שביאר בספר החינוך פרשת אמור מצוה רסד:<br /><span class='lightYellow'><b>ואז ידע ויתבונן בנפשו כי עוונותיו גרמו לו להגיע אליו הצער ההוא, כי השם לא יענה מלבו ויגה בני איש כי אם מצד חטאים, וזאת היא אמונתינו השלימה, אנחנו בעלי דת יהודית היקרה. ובתת האדם אל לבו ענין זה במעשה האבילות, ישית דעתו לעשות תשובה ויכשיר מעשיו כפי כוחו.<br /></b></span><br />ואין אלו שני סוגים שונים של ברכת הגומל, כי ההודאה היא על אותו מעשה עצמו.<br /><br />יציאה ידי חובת הודאה בברכת אחרים, ועימה גם סעודת מצוה, מצינו כבר במקרא:<br />וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם. ...וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים (שמות יח, י-יב).","125","","1526","True","True","False","","162","213.151.53.46","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68809","68808","דברי הטור הם המובאים בביה''ל שציינתי","26/02/20 14:30","א אדר","תש&quot;פ","14:30","נתנאל","אך הם עוסקים בשאלה למה צריך שיענה אמן, ובקטע המודגש בשאלה איך יכולים אחרים לברך, אני עסקתי בשאלה איך הוא יוצא ידי חובת הגומל בברכה שלהם כשאינם מחוייבים, ובזה רציתי לחדש שהחיוב בהגומל אינו הברכה, אלא חובת הכרת הטוב המביאה לידי ברכה<br />נ.ב-תיקנתי כדבריך","747","","1527","True","True","False","","69","46.19.85.240","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68811","68808","בשני סיבות לברכת הגומל, מה הדין","26/02/20 21:46","א אדר","תש&quot;פ","21:46","יהודה הר-שפר","רבי עקיבא איגר בטור [סימן ריט] דן אם המברך התחייב בברכת הגומל אבל הוא לא אותו סוג של מחוייב הודאה, כגון שהוא מיורדי הים ובא להוציא ידי חובה את החולה שנתרפא, האם כאן זה כמו שאינו מחויב כמותו, ועל כן רק אם יאמר אמן, או שכיון שסוף סוף הוא חייב בברכת הגומל שהיא אותה ברכה, הרי זה נחשב למחויב כמותו, ויוכל להוציאו ידי חובה אף ללא עניית אמן.","882","","1527","True","True","False","","72","95.86.109.117","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68810","68809","אולי מעין ברכת המצוות","26/02/20 14:46","א אדר","תש&quot;פ","14:46","אבי גרינבלט","כאשר אדם רוצה להניח תפילין ואינו יודע לברך , אחר יכול להוציאו (אף שכבר הניח תפילין) מדין ערבות שהרי לכל איש בישראל יש אחריות מסויימת על קיום המצוות של חבירו.<br />בברכות הנהנין כמובן אינו כן.","539","","1527","True","True","False","","59","80.178.202.72","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68812","68810","זה מאוד חריג בדין ערבות","26/02/20 21:57","א אדר","תש&quot;פ","21:57","נתנאל","אני כרגע לא לגמרי מונח אבל:<br />1. הברכה שמברך היא בנוסח של הודאה לא של המחוייב בערבות מברכים את הנוסח שהמחוייב צריך לברך.<br />2. בברכת המצוות נדמה לי שזה לא לכתחילה כמו פה.<br />3. דין ערבות בברכת השבח לא ברור לי שזה לכו&quot;ע.<br />4. יש נידון על ערבות שצריך רמה מסויימת של חיוב גם על הערב (לדוג' תוס' בברכות כותב שאדם שאכל אכילה ללא שביעה שחייב מדרבנן מוציא אכל ושבע שחייב דאו', אך מנגד קטן ששבע שחייב מחינוך לא מוציא שאינו בכלל החיוב, וכן יש ירושלמי שכותב שבן כרך לא יכול לקרוא מגילה לפרוז כי הוא אינו מחוייב כלל אף שאם יעבור דירה, או אפי' יהיה פרוז בן יומו הוא מתחייב לגמרי)<br />כך שהעדפתי את ההסבר שהצעתי (אך לא שולל שאיני בקיא בנושא של ערבות, ויתכן שאכן זה ערבות)","747","","1527","True","True","False","","68","188.120.128.43","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68819","68818","איך מסתדר עם דברי הטור ?","27/02/20 09:20","ב אדר","תש&quot;פ","09:20","אבי גרינבלט","הם אינם <b>מחוייבים</b> לברך והוא כן.","539","","1526","True","True","False","","64","80.178.202.72","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68826","68818","בביאור הלכה ד''ה ואין מבואר שזה רשות","27/02/20 13:18","ב אדר","תש&quot;פ","13:18","נתנאל","ולא חובה ושוב חוזרת השאלה היכן מצינו מי שלא מחוייב שמוציא מחוייב.<br />ועדין מוקשה הנוסח השונה, בכל ערבות מברך את הברכה המקורית.<br />וכן במ''ב מדייק מהגמ' שפה זה לכתחילה ובערבות השו''ע כתב מספר פעמים שזה דווקא שאינו יודע לברך בעצמו","747","","1526","True","True","False","","53","188.64.207.148","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68821","68819","דברי הטור:","27/02/20 09:45","ב אדר","תש&quot;פ","09:45","דוד כוכב","אמירת אמן פירושה - גם אני אומר כך, לכן שקולה היא לחזרה על דברי המברך (כמו שמצינו שעד יכול להעיד &quot;אף אני כמוהו&quot; לאחר ששמע את דברי העד הראשון). לכן באמירת אמן אין צורך שהמברך הראשון יהיה מחוייב בברכה. אך אם המברך מחוייב בברכה, השומע יוצא י&quot;ח כבר בעצם השמיעה.","125","","1526","True","True","False","","173","213.151.53.46","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68822","68821","מקור לדבריך","27/02/20 10:12","ב אדר","תש&quot;פ","10:12","אבי גרינבלט","&quot;הם בירכו על ההנאה שנהנו הם בהצלתו, <b>שחייב</b> אדם לברך על הטובה&quot;<br />מה המקור שהם מחוייבים כדבריך ?","539","","1526","True","True","False","","66","80.178.202.72","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68845","68822","הרי ציטתתי מדברי המשנה","27/02/20 17:16","ב אדר","תש&quot;פ","17:16","דוד כוכב","שחייב אדם לברך אף על הרעה ק&quot;ו על הטובה. ובכלל הטובה כאשר רבו המביאו לחיי העולם הבא (ב&quot;מ לג.) ניצול. וכי פחות הוא מכגון דאשכח מציאה? (ברכות דף ס ע&quot;א).<br /><br />כמובן שמידת המחוייבות הספציפית משתנה ממקרה למקרה כפי ערך האירוע.<br /><br />צריך לזכור שאסור שברכת הברכות תהיה מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה (ישעיהו כט, יג), צריך אדם להכיר בכל טוב הקורה לו ולברך את מטיבו. גם בין אדם לחברו נחוצה מידת הכרת הטוב, ככתוב: הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ (דברים כד, יג).","125","","1526","True","True","False","","169","213.151.53.46","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68840","68826","כיצד משמע לכתחילה?","27/02/20 15:51","ב אדר","תש&quot;פ","15:51","אבי גרינבלט","הם ביקרוהו ומתוך הודאה פורצת , בירכו.","539","","1526","True","True","False","","70","2.53.47.141","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68847","68826","רשות פירושו שזה נתון לשיקול דעת המברך","27/02/20 17:26","ב אדר","תש&quot;פ","17:26","דוד כוכב","כי לא כל טובה לאדם אחד, חשובה כל כך גם לאחרים. גם ברכת שהחיינו על קרא חדתא נחשבת מטעם זה לרשות.<br />אך ככלל אמרו: &quot;כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, שנאמר: גוזל אביו ואמו&quot; (ברכות דף לה ע&quot;ב).<br />וראה עוד בהודעתי לעיל ד&quot;ה הרי.","125","","1526","True","True","False","","212","213.151.53.46","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68872","68840","במשנה ברורה כותב","29/02/20 22:19","ד אדר","תש&quot;פ","22:19","נתנאל","(בס&quot;ק יב) יצא - וה&quot;ה דלכתחלה יכול לפטור עצמו בכך.<br />ובשע&quot;צ כתב שלמד מזה שהוא יצא בברכתם, ומסתמא ידע לברך בעצמו, אך מכיוון שזה לכתחילה יצא בברכתם (לא כמו בדין ערבות שרק שאינו יודע לברך בעצמו)","747","","1524","True","True","False","","42","37.46.46.158","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68873","68847","זה לשון הערוך השולחן (הדגשות שלי)","29/02/20 22:23","ד אדר","תש&quot;פ","22:23","נתנאל","כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך בסעיף ד': &quot;אם בירך אחר ואמר: &quot;ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גמלך כל טוב&quot;, וענה 'אמן' – יצא, וכן אם אמר: &quot;בריך רחמנא (מרא) מלכא דעלמא דיהביך לן&quot;, וענה 'אמן' – יצא. ואין זה ברכה לבטלה מן המברך אף על פי שלא נתחייב בברכה זו, הואיל ואינו מברך רק דרך שבח והודאה על טובת חבירו שמשמח בה&quot; עכ&quot;ל.<b>כלומר דברכת הודאה הוי כברכת הנהנין, דאין אחד מברך בעד חבירו כשהוא בעצמו לא נתחייב בה, ולפי זה יש לומר דהוי ברכה לבטלה ואינו מוציא החייב בה. ולזה אומר דאינו כן, ואם האיש הזה שמח הרבה על הצלתו של זה, יכול לברך ברכת ההודאה על טובת חבירו ואינה ברכה לבטלה, ולכן כשענה 'אמן' יצא, אבל בלא עניית 'אמן' לא יצא.ואינו דומה להדין הקודם שיצא גם בלא 'אמן' לפי שהמברך נתחייב בה, מה שאין כן כאן שמברך בעדו בהכרח שיענה 'אמן'.</b><br />משמע שאין זה מדין שומע כעונה, ואין חיוב מספיק כדי שיוציאו, אלא רק מכח עניית האמן","747","","1524","True","True","False","","58","37.46.46.158","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב",""),new Message("68875","68873","זו דעת הטור, ר' לעיל בהודעתי: דברי הטור","29/02/20 23:50","ד אדר","תש&quot;פ","23:50","דוד כוכב","אבל דעת הרא&quot;ה ותלמידו הריטב&quot;א שאה&quot;נ שומע כעונה ואין צריך לענות אמן, וסוגייתנו איפוא כמ&quot;ד דשומע לאו כעונה.<br />ולפי דבריהם אין מקור לפרש בגמרא שהם היו מחויבים בברכה פחות ממנו.<br /><br />גם בהערות הגרי&quot;ש אלישיב תירץ באופן אחר:<br />&quot;ומה שכאן צריך לענות אמן ואינו יוצא בלא&quot;ה הוא משום שלא אמרו התלמידים כלל הנוסח שהוא צריך לומר כיון שפשוט שהחולה אינו יכול לומר על עצמו 'דיהבך לן', ולכך רק אם עונה אמן יוצא&quot;.<br />וכ&quot;כ רע&quot;א על השו&quot;ע.","125","","1524","True","True","False","","147","213.151.53.46","0","68807","ברכות|נד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);