var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=69104;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("69104","0","עוד לגבי הדיון לגבי עדיפות סיני לעומת","08/03/20 00:10","יב אדר","תש&quot;פ","00:10","עלי","עוקר הרים.<br />הרי בימיהם היו 'תנאים' כלומר אנשים שזה היה כל עיסוקם - לשנן משניות וברייתות עד כדי ששימשו כספרים מהלכים על שתים, ומן הסתם נחשבו כ'סיני' ובכ&quot;ז היחס אליהם לא מראה שהיו נחשבים מאד כי לא דנו בעצמם במשניות ובברייתות שידעו לצטט במדויק. <br />הגר&quot;א לדוגמה היה גאון. הן בעל שכרון פנומנלי, כלומר שאינו שוכח דבר, אבל גם בעל כושר ניתוח והשוואה עצום. אבל מעבר לכך, הוא היה גם בעל יכולת יצירתית וחידש חידושים שלא היו ידועים קודם לו.<br />מבחינת זכרון, אין ספק שכיום באמצעות המחשב, יכולת מציאת מקורות וציטוטים גדלה כ&quot;כ שגם זכרונו המופלא של הגר&quot;א אינו יכול להיחשב טוב יותר מזה של מחשב מודרני וגם אדם ממוצע אם רק יידע להשתמש כיאות במחשב באמצעות תוכנות חיפוש ראויות יוכל למצוא כל מה שירצה. <br />אולם לא פחות חכמה נדרשת כדי לדעת מה לחפש ואת זה רק יכול לעשות גאון. אולם כיום הולך ומתפתח גם תחום זה של תוכנות חיפוש אוטומטיות חכמות שיוכלו לחפש ולמצוא בעצמן ולנתח את המימצאים.<br />התחום היצירתי - וזה העיקר, דורש יכולת המצאה לדברים שעדיין לא ידועים. הגר&quot;א כתב הסברים לשאלות בלתי פתורות והציע פתרונות חדשים שלפניו לא חשבו עליהם. אולם מתברר שרק בחלק מהמקרים הוא צדק. בלא מעט מקרים המחקר החדש של מקורות, כתבי יד שנתגלו בגניזה ולא היו ידועים לו, שפכו אור חדש על סוגיות שונות ואז התברר שלהסברים מסויימים שלו אין בסיס אמיתי.<br />כך לגבי שאלת העדיפות של סיני לעומת עוקר הרים :<br />כשיש בידינו מקורות מפורשים - קל להכריע. כשיש סתירה לכאורה או כשהמקורות אינם ברורים כל צרכם, נדרשת אחת משתים :<br />השוואה למקורות אחרים לצורך ההכרעה או ניתוח פלפולי של המקורות. אם קיימת אפשרות של השוואת מקורות נוספים - יהיה עדיף הסיני המסוגל ליצור השוואות, אבל אם אין מקורות להשוואה נדרש ניתוח ופלפול במקורות עצמם באופן מעמיק ואז עדיפה חריפות עוקר ההרים. וחריפות אין פירושה חשיבה לא ישרה, להיפך, דווקא נדרש שכל ישר מאד והגיון בריא. <br />שאלה אחרת היא את מי למנות לראש ישיבה....נראה שהקב&quot;ה בעצמו הכריע, בזה שהחוזים בכוכבים גילו לרב יוסף מה שתי הדרכים העומדות בפניו לבחירתו, להיות מיד ראש ישיבה לזמן קצר או להמתין ולחיות חיים ארוכים קודם לכן, ברור היה במה יבחר רב יוסף, אם כן הקב&quot;ה השתמש בחוזים בכוכבים למסור לרב יוסף את מי הוא מעדיף כרגע כראש הישיבה...<br />חישבו על כך : הקב&quot;ה העדיף למסור זאת בדרך עקיפה זו לרב יוסף כדי שהוא ידחה את מינוי עצמו שהרי לולא הוא עצמו דחה את המינוי ולו היו קובעים בישיבה שרבה עדיף היה רב יוסף נעלב עד עמקי נשמתו... כך דאג הקב&quot;ה ב'אלגנטיות' שרב יוסף גם לא ייעלב וגם ייהנה מכל רגע בחייו הארוכים והבריאים. האין זה מנפלאות דרכי ה' ?","209","","1517","True","True","False","","642","141.226.58.8","0","0","ברכות|סד ע&quot;א",""),new Message("69109","69104","להלכה עדיף עוקר הרים","08/03/20 07:50","יב אדר","תש&quot;פ","07:50","אור חדש","למלכות עדיף סיני<br />כמבואר <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=55918'>כאן</a><br />ויש&quot;כ על ההרחבה","458","","1517","True","True","False","","88","37.26.148.249","0","69104","ברכות|סד ע&quot;א",""),new Message("69138","69109","בדבר פסיקה בין סיני לעוקר הרים","08/03/20 22:48","יב אדר","תש&quot;פ","22:48","איתיאל","אני לא מונח כ&quot;כ בסוגיה, זה סיכום שכתבתי בזמנו כשנחתתי לעומק הסוגיה:<br /><br /><b>סיני ועוקר הרים – מי קודם?</b><br /><br />סוגיה זו נשאלה והוכרעה בגמרא :<br /><br />אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן. חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף. רב יוסף - סיני ורבה - עוקר הרים. אצטריכא להו שעתא (הוצרכה השעה למנות את אחד מהם לראש ישיבה). שלחו להתם (לשם, לארץ ישראל): סיני ועוקר הרים - איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני קודם, שהכל צריכין למרי חטיא (רש&quot;י: למי שקבץ תבואה למכור כלומר למי שקבץ שמועות).<br /><br />אמנם יש בסוגיה הכרעה כי ה&quot;סיני עדיף&quot;, אך הנימוק הוא טכני, הצורך בו גדול ודחוף יותר. יתכן לומר כי עדיין, לעניין ההדרכה בדרכי הלימוד, &quot;עוקר הרים&quot; עדיף, כפי שמשמע בסוגיה באבות, שם מודגש כי &quot;אפילו יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס עמהן, ורבי אלעזר בן ערך כף שניה – מכריע את כולם&quot;. גם במשנה אחרי כן , פעמיים שואל ריב&quot;ז את תלמידיו שאלה במוסר (&quot;איזוהי דרך שידבק בה האדם&quot;, ו&quot;איזוהי דרך שירחק ממנה האדם?&quot;) ומתבטא &quot;רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם&quot;.<br /><br />אמנם, יש להעיר כי הראייה של מחלוקת ת&quot;ק ואבא שאול אם רבי אליעזר מכריע את כל חכמי ישראל או שרבי אלעזר בן ערך מכריע את כולם כמחלוקת האם סיני עדיף או עוקר הרים עדיף (כפי שהובא במחזור ויטרי) אינה פשוטה. על הבנה זו יש להקשות ממה שרבי יוחנן הביא את המחלוקת מי עדיף כמחלוקת רשב&quot;ג ורבנן, ואם זוהי מחלוקת אבא שאול ות&quot;ק היה לו להביא בשמם, לפי שהם קודמים בזמן, ועוד שנתברר אצלם מי סובר כאיזו שיטה. לכן יותר נראה כדברי הרע&quot;ב בסוגיה שאין הדברים אמורים להכריע בסוגיית סיני או עוקר הרים, אלא מדבר לעניין שבחם. כלומר: לעניין השבח של רבי אליעזר, היינו לגבי כוח הזיכרון - רבי אליעזר עדיף, ולעניין השבח של רבי אלעזר, היינו לגבי כוח הפלפול - רבי אלעזר עדיף. אך אין כאן הכרעה יסודית בין מידותיהם.<br /><br />ריצב&quot;א, מבעלי התוספות (תוס' עירובין מ: ד&quot;ה אדעתא דכולהו רבנן), הכריע  כי במחלוקת רב חסדא ורב ששת – הלכה כרב ששת. הסיבה היא מכיוון שהגמרא מתארת (עירובין סז.):<br />רב חסדא ורב ששת כי פגעי בהדי הדדי, רב חסדא מרתען שיפוותיה ממתנייתא דרב ששת, ורב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא.<br /><br />אם כן אנו רואים כי הגמרא מתארת את רב חסדא כ&quot;עוקר הרים&quot; (כלשון רש&quot;י שם: &quot;חריף וסבר היה ביותר ועמוק בשאילותיו&quot;), ואת רב ששת כ&quot;סיני&quot; (כלשון רש&quot;י: &quot;שהיו משניות סדורות לו&quot;).<br /><br />תוספות סובר שהכלל &quot;סיני עדיף&quot; מכריע גם לפסיקת הלכה, ולכן ההלכה תהיה כרב ששת.<br /><br />מצד שני, מתיאור הגמרא נראה כי עוצמתו של הפלפול גדול יותר מעוצמת הבקיאות, שהרי חששו של רב חסדא מבקיאותו של רב ששת גרם רק לרתיעת שפתיו, ואילו חששו של רב ששת מפלפולו של רב חסדא גרם לו לרתיעת כל גופו.<br /><br />עוד יש להעיר על שיטת הריצב&quot;א מכך שבמחלוקת רבה ורב יוסף (שהובאו בפירוש כדוגמא לסיני ועוקר הרים) הכלל הוא שהלכה כרבה מלבד בשלוש מקרים (גיטין עד: &quot;והא קיי&quot;ל הלכתא כרבה&quot;. אמנם יש גורסים &quot;בהא קיי&quot;ל הלכתא כרבה&quot;, ולא בכל הש&quot;ס (תוספות קידושין ט. ד&quot;ה &quot;והלכתא שיראי לא בעו שומא&quot;). אך דעת רוב הפוסקים שהלכה כרבה בכל הש&quot;ס, חוץ משלוש מחלוקת שנמנו בבבא בתרא קמג: &quot; והלכתא כוותיה דרב יוסף בשדה ענין ומחצה&quot;. ובתוספות בקידושין הביא י&quot;א שרק בבבא בתרא הלכה כרבה חוץ משלוש מקרים אלו, אך בשאר הש&quot;ס אין הכרעה קבועה [וגם לשיטה זו, צ&quot;ע מדוע בבבא בתרא קבעו הלכה כרבה אף שרב יוסף סיני].).<br /><br />הרא&quot;ש (שבת ב', כ&quot;ג) כתב בשם רבינו יונה שהכלל שהלכה כרבה זה דווקא במקום שנחלקו מסברת עצמם, אבל כשיש מחלוקת בשמועות - הלכה כרב יוסף.<br />לפי זה יוצא ש&quot;סיני עדיף&quot; לעניין פסיקת ההלכה במקום שהדיון הוא על עדות השמועה. אבל במקום שיש מחלוקת בסברה - אדרבה, עוקר הרים עדיף, שסברתו מחודדת יותר.<br />הסבר נוסף הוא (משנה הלכות ט&quot;ז, ס') שלאחר שקיבל רבה את ראשות הישיבה הוא למד מרב יוסף ונהיה גם &quot;סיני&quot; וגם &quot;עוקר הרים&quot;, בעוד רב יוסף נשאר רק &quot;סיני&quot;, וגם שכח את תלמודו .<br /><br /><b>מה הטעם לפסוק כסיני?<br /></b><br />ניתן לבאר שהטעם הוא מפני שהוא &quot;נתלה באילן גדול&quot;. כיוון ששמע בשם גדולי הדור הקודם, וכן הלאה בשלשל","842","","1517","True","True","False","","134","213.151.52.9","0","69104","ברכות|סד ע&quot;א",""),new Message("69139","69138","סיכום יפה","08/03/20 22:59","יב אדר","תש&quot;פ","22:59","אור חדש","לאורך הדורות הפסיקה היתה בידי הפוסק ושיטתו<br />כך למשל ר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל שהיה מופת לסיני פסק בכל מקום מכח זה וכך תלמידיו אחריו<br />אומנם שאר גדולי הדור שוודאי היו בקיאים פחות ממנו חלקו עליו בשופי מצד עומק סברתם ולשיטתם הלכה כמותם כמובן<br />מכיוון שאחר חתימת התלמוד ממילא אין דבר כזה הלכה מחייבת הרי שלמעשה הדיון מי עדיף להלכה חסר משמעות","458","","1517","True","True","False","","102","188.120.153.196","0","69104","ברכות|סד ע&quot;א",""),new Message("69252","69139","ההגדרה של הרב עובדיה כסיני לא מדוייקת","12/03/20 15:04","טז אדר","תש&quot;פ","15:04","איתיאל","הרב היה לא פחות מזה גם עוקר הרים. אלא שמכיוון שבקיאות כמו שלו היא נדירה, הוא התפרסם בעיקר בכוחו זה. אך המעיין בשו&quot;תים שלו יראה לעתים מהלכים מרעישים בעיון.","842","","1513","True","True","False","","103","213.151.52.9","0","69104","ברכות|סד ע&quot;א",""),new Message("69253","69252","מודה שלא עיינתי","12/03/20 15:07","טז אדר","תש&quot;פ","15:07","אור חדש","רבות<br />אך במה שכן, מסקנתי (וכך סברו גם גדולי הדור שחלקו עליו למרות בקיאותו) שונה משלך","458","","1513","True","True","False","","77","213.151.55.26","0","69104","ברכות|סד ע&quot;א",""),new Message("69436","69253","לא החילו כללי פסיקה בדורות האחרונים","20/03/20 08:05","כד אדר","תש&quot;פ","08:05","איתיאל","מאז חתימת הגמרא לא החילו כללי פסיקה חדשים, אלא כל בר הכי יכול לפסוק.<br /><br />השו&quot;ע קבע כללי פסיקה, ונחלק עליו הרמ&quot;א. ובכל אופן זה לא חד משמעי. וגם הוא סוטה פעמים רבים מכלליו.<br /><br />לא שמענו שמישהו יפסוק בימינו כשיטה מסויימת בשל היות סיני או עוקר הרים. בפרט כפי שהובא, שמאז שיש ספרים מצויים, וק&quot;ו בימינו שיש מאגרים ממוחשבים, אין כ&quot;כ משמעות להיות סיני.<br /><br />בכל אופן התקוממתי נגד הגדרת הגרע&quot;י כסיני, כי האומרים כן בד&quot;כ רוצים להמעיט מערכו כעוקר הרים. כאילו הוא רק מגבב כחבילות שיטות פוסקים. והמכיר לעומק יראה שלא גרע מחידושי פוסקים אחרים כמו הרב פיינשטיין או החזון איש.","842","","1505","True","True","False","","111","","0","69104","ברכות|סד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);