var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=87977;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("87977","0","מנורות שעשה שלמה המלך","08/04/21 15:31","כו ניסן","תשפ"א","15:31","בערל קנייבסקי","מוזכר עוד בחז"ל חוץ משולחנות שעשה עוד י' מנורות א"כ הו"ל שולחן של משה ועוד י' ש"ש ובנוסף מנורת מש"ר וי' ש"ש,
אם מישהו יודע על מקור בחשבון כיצד נכנסו כ"כ הרבה כלים שם אוליך כליו לבית המרחץ!","1136","","1120","True","True","False","","460","213.151.42.106","0","0","שקלים|יז ע"ב",""),new Message("87978","87977","מדוע אינך קורא את המאמר בחלון המאמרים?","08/04/21 15:52","כו ניסן","תשפ"א","15:52","עלי","בסיומו יש תרשימים של מיקום הכלים מסודרים באופן מדויק מתימטי. ואין לי כלים להוליך לשום בית מרחץ...","209","","1120","True","True","False","","91","87.70.18.118","0","87977","שקלים|יז ע"ב",""),new Message("87985","87977","רק מעיר שזה מפורש בכתוב","08/04/21 19:58","כו ניסן","תשפ"א","19:58","איתיאל","כתוב בפירוש ששלמה עשה עוד עשרה שולחנות, עשר מנורות, עשרה כיורות ועוד שני כרובים גדולים. זה לא חידוש של חז"ל.

שלא נהיה בבחינת "צורבא מרבנן וע"ה מדאורייתא"...","842","","1120","True","True","False","","89","","0","87977","שקלים|יז ע"ב",""),new Message("87995","87977","מנורות שעשה שלמה","09/04/21 00:19","כז ניסן","תשפ"א","00:19","אמת הארץ","ראה תוכנית ההיכל וכליו. בית מקדש נבנה באמת יחזקאל של 51 ס''מ. כלים היו באמת רח''נ של 48 ס''מ. 10 מנורות מכוונות מזרח-מערב כנגד שולחנות. מנורת משה מכוונת דרום-צפון כשיטת רמב''ם. מזוזה חמשית -מחומש עם צלע אמה. יחד עם כותל אורכה 3 אמות. דלת 7 אמות. וכן במשכן עמודי פרוכת ביחד 3 אמות וחלל ביניהם ביחד 7 אמות. דלת נפתחת עד 36 מעלות בהתאם לזוית המחומש. המופת שפתיחה זאת תואמת את המרחק בין הבדים. לכן נראים הבדים בולטים מפרוכת. בין שולחן לכותל צפוני 2.5 אמות של 48 ס''מ. בין שורות השולחנות 2.5 אמות. בין שולחן לשולחן בכיון מזרח-מערב אמה אחת (של 48 ס''מ). רואים מנורה מלמעלה. קוטר הנרות 3 אצבעות. שש נרות צדדיות בקו אחד טפח צפונה מנר אמצעי. בין מרכזי נרות למרכז נר אמצעי מרחקים 2,4,6 טפחים. ראה תוכנית המנורה במאמר נס החנוכה. לפני מנורה שלש מעלות של חצי חצי אמה.","822","","1119","True","True","False","","88","212.76.102.11","0","87977","שקלים|יז ע"ב",""),new Message("90861","87977","המנורה של משה עמדה...","27/06/21 17:45","יז תמוז","תשפ"א","17:45","אליעזר מ ש","יותר קרוב לכותל דרום. ולפניה בשורה עשר מנורות של שלמה, לאורך צד דרום מן המזרח למערב, בהיכל שאורכו 40 אמה. וכיון שכל מנורה רוחבה לא היה יותר מ3 אמות, היה מקום לכולן, עם רווח של כאמה בין מנורה למנורה . והשולחנות גם כעין זה סמוך לכותל צפון. כך אפשר לומר.","610","","1040","True","True","False","","66","199.203.37.197","0","87977","שקלים|יז ע"ב",""),new Message("87979","87978","איפה זה אותו חלון?","08/04/21 16:08","כו ניסן","תשפ"א","16:08","בערל קנייבסקי","","1136","","1120","False","True","False","","45","213.151.42.106","0","87977","שקלים|יז ע"ב",""),new Message("87983","87978","אנא תן לינק (הבקשה הקבועה ממך)","08/04/21 18:21","כו ניסן","תשפ"א","18:21","לינקוש","תודה רבה","58","","1120","True","True","False","","109","213.151.55.122","0","87977","שקלים|יז ע"ב",""),new Message("87997","87995","ממש טעות","09/04/21 01:57","כז ניסן","תשפ"א","01:57","עלי","לקבוע את מקום מזבח הקטורת כשכולו מצוי מעבר לקו מחצית ההיכל מזרחה, שהרי פסק הרמב"ם עפ"י הגמרות גם אצלנו :
וְכוּלְּהֹם הָיוּ נְתוּנִין מִשְּׁלִישׁ הַבַּיִת וְלִפְנִים. כלומר שלושת הכלים ( ובבית ראשון היו כמובן עוד 20, 10 מנורות ועשרה שולחנות ) היו במחצית המערבית של ההיכל.
וברמב"ם :
מזבח הקטרת היה מרובע אמה על אמה. והוא נתון בהיכל מכוון בין הצפון לדרום משוך בין השלחן והמנורה לחוץ. ושלשתן היו מונחין משליש ההיכל ולפנים כנגד הפרוכת המבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים. ( ולא כבתרשים שצירף שהמזבח עומד במזרח ההיכל )
כמו כן אין זה סביר ששולחן משה ומנורת משה עמדו הכי מרוחקים מהטרקסין, להיפך, סביר שהם עמדו הקרובים ביותר משום חשיבותם, ומניין לכותב סברתו לא אדע וכן כל הדברים שכתב מוכרים לי כי אפילו בקרתי אצלו ויש לו חיבורים רבים שאינני יודע על מה הוא מסתמך בקביעות שונות שלו ואינו מסביר לצערי כדי שיהא ניתן לכל אדם להבין. לא די לכתוב הסברים צריך לכתוב מקור לכל פרט בבירור. גם החשבונות צריכים להיות הרבה יותר ברורים. כמו כן יש אצלו פרשנויות שונות לפסוקים שלא ברור מקורם, למשל מניין לו ש'האיל מזוזות חמישית' משמעו שהמזוזה היתה בצורת מחומש ?
אולי יעלה הסבר מפורט יותר כדי שניתן יהיה להבין את הדברים כראוי ועל בוריים וניתן יהיה לבקר את עבודתו כראוי.","209","","1119","True","True","False","","85","87.70.18.118","0","87977","שקלים|יז ע"ב",""),new Message("88016","87997","לפי דעתי אין כאן טעות","09/04/21 15:46","כז ניסן","תשפ"א","15:46","אמת הארץ","כתוב ביומא דף לג עמוד ב
"מזבח ממוצע ועומד באמצע ומשוך כלפי חוץ קימעא. - ונוקמיה להדייהו! - כיון דכתיב ואת המנרה נכח השלחן, בעינן דחזו אהדדי". כלומר, מזבח באמצע אורך ההיכל. אלא שאז הוא היה חוצץ בין שולחן למנורה. לכן "משוך כלפי חוץ קימעא". ומהו קימעא- חצי אמה. ואמת המזבח היתה של חמשה טפחים. ואם קימעא הוא נניח טפח אז היה צריך להזיז שולחנות ומנורות טפח וחצי מערבה. מבחינת מקום זה אפשרי אלא שאין לטפח עדיפות על אצבע או שני טפחים. לכן בחרתי בשיעור חד משמעי. כלומר, שולחן ומנורה בדיוק מאמצע אורך ההיכל מערבה ואז מזבח מאמצע ההיכל ומזרחה. ורמב''ם לא בא לחלוק על הגמרא.
ומה שבחרתי להעמיד שולחן של משה ומנורה במזרח- משום שאלמלא עשר שולחנות ומנורות, הם היו עומדים שם. ומדוע שידחו משם בגלל תוספת שולחנות ומנורות.
לגבי מזוזה חמשית, למדתי מרש''י (מ''א ו' ל''א) "ואני אומר מזוזות חמישית חמש צלעות היו למזוזות ולא היתה מרובעת".
אתה צודק שלא ביארתי די כי כתבתי תשובה מהירה לשואל. אני מתכוון בע''ה לפרסם מאמר על דלתות היכל וק''ק בבית ראשון ובבית שלישי. אבל לכאורה נתן להבין את הדברים משרטוט ממוחשב ומקואורדנטות שבצירים.","822","","1119","True","True","False","","38","212.76.102.11","0","87977","שקלים|יז ע"ב",""),new Message("88017","88016","אי אפשר לומר כך","09/04/21 17:36","כז ניסן","תשפ"א","17:36","עלי","אמנם השולחן והמנורה עמדו מערבית למזבח הקטורת בלי קביעה של מיקום אך מפורש כתב הרמב"ם וגם בדף היומי ציטטתי ששלושתם מצויים משליש הבית ולפנים כלומר מערבית לקו המחצית של ההיכל, וזה כולל אפוא את כל אורך מזבח הקטורת שלא יתכן להעמידו כלל בצד המזרחי של ההיכל.
כל זה חיוב לכתחילה אך למעשה העמידו במשכן את השולחן והמנורה לא מעט מערבית למזבח אלא חמש אמות ממנו במרחק רבע הקדש מהפרוכת כמובא בברייתא דמלה"מ וכפי שהסברתי במאמר על מיקום הכלים והמעבר ביניהם. אין סיבה לומר שבבית שני לא נקטו באותה מדיניות של העמדת השולחן והמנורה כשהקצה המזרחי שלהם במרחק חמש אמות מהפרוכות והמזבח עמד באמצע אורך ההיכל מצדו המערבי.
מאותה סיבה גם אין שום סיבה להעמיד את שולחן ומנורת משה במזרח מחצית ההיכל המערבית וסמוך למזבח לא בבית ראשון ולא בשני, אלא דווקא להעמידם הכי קרובים שניתן לפרוכות ובמרחק חמש אמות מהן בבית שני כמו גם בראשון ובמשכן, כי כל המקודש וחשוב יותר ראוי שיעמידוהו קרוב יותר.
לגבי הסבר העניין של 'האיל מזוזת חמישית' הסתמכת על רש"י אבל לרש"י עצמו לא היה על מה להסתמך ופירושו אינו אלא סברה שלו להסביר את הפסוק. רס"ג הסביר זאת אחרת לגמרי. לשיטתו כאילו כתוב 'האיל מזוזות חמש אמות' כלומר שהכתלים באמת הטרקסין היו של חמש אמות וממילא הפתח היה של עשר אמות. קשה מאד לומר מי צודק כי לרש"י ודאי לא היה מקור להסתמך עליו ולגבי רס"ג איננו יודעים על מה הסתמך בפירושו, האם על מקור עתיק שאבד מאיתנו או ג"כ על סברתו.
ואכמ"ל.","209","","1119","True","True","False","","71","87.70.18.118","0","87977","שקלים|יז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);