var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=9113;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("9113","0","מסכת סוטה בימי הספירה","20/04/11 19:21","טז ניסן","תשע&quot;א","19:21","דוד שפירא","נוהגים ללמוד מסכת סוטה דף יומי בימי הספירה כולם מוזמנים להצטרף","180","","4756","True","True","False","","1687","212.76.118.157","0","0","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("9118","9113","או מסכת שבועות","20/04/11 23:21","טז ניסן","תשע&quot;א","23:21","הראל","במעומעם זכור לי דוקא שהמנהג הוא ללמוד את מסכת שבועות בימי הספירה,<br />אם כי אינני זוכר את מקור המנהג.<br /><br />גם סוטה וגם שבועות הם 48 דפים, אך דומה שאת מסכת <span class='lightYellow'><b>שבועות </b></span>מתאים יותר ללמוד לקראת חג <span class='lightYellow'><b>שבועות</b></span>, בגלל השם הדומה.","46","","4756","True","True","False","","305","84.228.142.14","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18462","9113","מסכתות כימי הספירה","08/04/12 21:31","טז ניסן","תשע&quot;ב","21:31","לינקוש","(מתוך: בסוד שיח, גליון מס' 168)","58","jpg","4402","True","True","False","","210","77.127.137.117","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א","0-jpg"),new Message("9119","9118","אכן יש מנהג כזה","20/04/11 23:24","טז ניסן","תשע&quot;א","23:24","דוד שפירא","אבל בחב&quot;ד נהגו (אני חושב מזמן הריי&quot;ץ) ללמוד את מסכת סוטה בימי הספירה.","180","","4756","True","True","False","","244","212.76.118.157","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18476","9118","מטועמיה בשנה שעברה","09/04/12 08:45","יז ניסן","תשע&quot;ב","08:45","יהודי_קדום","בטעם הדבר יעוי' בשו''ת ''באר אליהו'' חלק ג ס''ה שכ' ע''ד הפשט כיון שלא נתייחדה שום מסכת בענייני חג השבועות כבשאר מועדי ישראל - ולכך קבעו ללמוד אז מסכת זו כיון שדומה בשמה לחג זה. וע''ד דרוש הוסיף וביאר עפי''ד המדרש עה''פ ''השבעתי אתכם בנות ירושלים'' - אלו שמוסרים נפשם על התורה שנמסרה בסיני ע''ש. וע''ד רמז כ' שם עוד שתיבת ''גמרא'' במילוי עולה בגימטריא כמנין ''שבועות'' ע''ש.","233","","4401","True","True","False","","187","79.177.161.73","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("9156","9119","אולי כדי להגיע למתן תורה","21/04/11 14:36","יז ניסן","תשע&quot;א","14:36","דוד כוכב","לאחר שתיקנו את מה שדרש עולא בשבת דף פח ע&quot;ב וגיטין דף לו ע&quot;ב על הפסוק (שיר השירים א, יב) עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ.","125","","4755","True","True","False","","183","95.86.72.237","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("9157","9156","האם כוונתך לומר?  <img src='/icon/15.gif'>","21/04/11 14:41","יז ניסן","תשע&quot;א","14:41","דוד שפירא","האם כוונתך לומר שלימוד סוטה הוא לתקן את זה שעם ישראל הלך אחרי העגל (=בעל אחר) ובכך זה דומה לסוטה?","180","","4755","True","True","False","","321","95.86.76.207","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("9158","9157","כן","21/04/11 14:54","יז ניסן","תשע&quot;א","14:54","דוד כוכב","אמר עולא: עלובה כלה שזינתה בתוך חופתה. <br />רש&quot;י בשבת: מזנה בתוך חופתה - כישראל, כשעמדו בסיני ועשו העגל. <br />רש&quot;י בגיטין: שזינתה בקרב חופתה - בעוד שכינה וישראל בסיני עשו את העגל.","125","","4755","True","True","False","","229","95.86.72.237","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18468","9158","קידושין וחופה","09/04/12 00:44","יז ניסן","תשע&quot;ב","00:44","כדי","גדר חופה הוא נישואין, וק&quot;ק על מ&quot;ש המהרש&quot;א בח&quot;א (כתובות ז:) דבמעמד הר סיני היה בחינת קידושין ורק במשכן היה בחינת נישואין. ודומה לזה כתב בספר בני יששכר (במאמרי חודש אדר מאמר ב) דמעמד ה&quot;ס היה בחי' קידושין ולע&quot;ל יהיה בחי' נישואין.","249","","4401","True","True","False","","225","93.172.10.147","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18556","18462","ועוד מנהג ללימוד בימי הספירה","12/04/12 13:42","כ ניסן","תשע&quot;ב","13:42","כוכב קטן","יהודי תימן נהגו ללמוד את ספר המצוות לרמב&quot;ם בימי הספירה (במקורו בערבית) ולסיימו בחג מתן תורה.","262","","4398","True","True","False","","93","95.86.95.114","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18577","18468","זה לא המהרש&quot;א, זו משנה מפורשת","16/04/12 02:01","כד ניסן","תשע&quot;ב","02:01","איתן","בסוף תענית &quot;ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת ליבו זה בנין בית המקדש&quot;<br />שיבנה במהרה בימינו (תגידו: אמן!)<br />ע' גם רש&quot;י על הפסוק שיר השירים סוף פרק ד'.","123","","4394","True","True","False","","242","95.86.68.57","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18484","18476","ומקובל","09/04/12 10:40","יז ניסן","תשע&quot;ב","10:40","דוד כוכב","שמסכת ביצה העוסקת בדיני יום טוב היא כנגד חג השבועות. לשאר מועדים נתייחדה מסכת המיוחדת להם.","125","","4401","True","True","False","","123","31.44.134.190","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18578","18577","המהרש&quot;א אמנם מסתייע מזה","16/04/12 02:36","כד ניסן","תשע&quot;ב","02:36","כדי","אבל אין הוכחה מלשון המשנה דה&quot;ס הוי קידושין בדווקא. <br />וגם מקדש ומשכן תרי מילי נינהו בפשוטו, ומריש עירובין ל&quot;ק, דכבר ידוע דלשון חכמים כו' כחולין (קלז:) ותוס' יומא (כה.) ועוד. וע&quot;ש בעירובין בתוס'.<br /><br />ואכן לשון המהרש&quot;א שם: וביום שמחת לבו זה יום שנתחנך המשכן. ע&quot;כ. וכנראה כיוון למדרש רבה ולא לתענית.<br /><br />אמרנו אמן.","249","","4394","True","True","False","","209","109.186.6.222","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18590","18578","בגלות חזרנו לאירוסין","16/04/12 14:29","כד ניסן","תשע&quot;ב","14:29","המכריע","בזכרוני שהמקנה כותב באיזה מקום לחדש (אולי בסוגיא של חופה קידושין עושה או נישואין) שבזמן הבית נעשה הקשר בין כנסת ישראל להקב&quot;ה כביכול בבחינת נישואין, וכשנחרב הבית וגלינו מארצינו חזרנו לבחינה של מאורסה, ואע&quot;פ שבנישואי אשה, כשניתק הקשר אין אפשרות לחזור לאירוסין אלא נתפרדה החבילה לגמרי, כאן יש הנהגה מיוחדת. ויש בזה עוד דברם עמוקים.<br />תואר כלה מאד נתעלה בקבלת יום זה עשרת הדברים.","199","","4394","True","True","False","","207","85.130.221.217","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18591","18590","דברי הגות בהבנת מהות ימי הספירה","16/04/12 14:48","כד ניסן","תשע&quot;ב","14:48","המכריע","איידי דעסיקנא בדבר בעיתו, לא אמנע טוב מלרשום מה ששמעתי מאחד המיוחד מגדולי בעלי המחשבה שליט&quot;א (אני נמנע מהזכרת שמו מפני החשש שאיני מדייק לגמרי).<br /><br />ידוע שעצרת אין לה תאריך חדשי בכלל, כאומרם פעמים בה' (בסיון, כשניסן אייר מלאים, קודם הלוח) פעמים בו' (מלא וחסר כדידן) פעמים בז' (כשחסרים). והלא דבר הוא שאין למועד זה תאריך בחודש, רק זמנו ביום החמישים לספירה.<br /><br />ידועה ההקבלה לספירת השמיטין והיובלות, שהיובל הוא שנת החמישים, וכשאין ספירת שמיטין על ידי ב&quot;ד אין יובלות (גם ללא טעמא דאין רוב ישביה עליה) ואכמ&quot;ל, וייתכן דלו יצוייר שלא יהא בעם ישראל סופרי עומר, לא יהא כלל חלות עצרת. ויש לזה סימוכין בהגהות הגר&quot;א לספרא ריש בהר ואכמ&quot;ל בזה.<br /><br />וכלומר הספירה שלנו היא היוצרת את מקומה של העצרת, לולא עבודת הספירה שלנו אין בכלל מקום בזמן הנקרא עצרת. וכאן טמונה עומקה של מתן תורה וכמו שיבואר מיד.<br /><br />אם נטה למשל אוזנינו, אדם משרת את מלכו באמונה, ומובטח לו שכרו לקבל ארמון מפואר בלב המדבר. יש מלך שבונה את הארמון, ועל המשרת למצוא את דרכו אל הארמון אשר באמצעו של מדבר. ויש מלך שמביא את המשרת למקום הריק, שם מוכנים הלבנים ושאר חומרי הבנייה בשפע מלכותי ללא גבול, ונאמר לו, מה שתספיק לבנות שלך הוא.<br /><br />וכאן הבן שואל למה דומה שכרינו לעולם הבא. האם עולם הבא הוא פרס קיים אי שם בעתיד, ועמלינו להגיע לשם בעבודתינו, או עמלינו הוא הבונה את הארמון העתידי הלזה. דעת לנבון נקל שהדרך השניה בה ישכון אור. תן לחכם ויחכם עוד.<br /><br />שאר המועדים שמתוארכים, כגון פסח בטו בניסן, הרי הפסח כבר קיים בטו ניסן, אתה רק הולך לקראתו עד שתגיע. עצרת אין לה זמן בעתיד. מכיון שהיא מסמלת את מתן תורה יסוד קיומינו, כי טל אורות טליך, באמצעות הספירה שלך, כל יום היא נדבך בהיכל, כל שבוע הוא קיר או חדר באותו היכל מקודש. אם לא תספור, לא תבנה, אכן אין לך כלל היכל, הוא לא קיים עדיין עד שתבנהו, כל מעשה שלך הוא הוא הבונה את המקום אליו גם תגיע בסופו של דבר.<br /><br />זה המניע הגדול ביותר. כשאתה לא עמל בתורה ומעשים טובים, החטא שבזה הוא החלק היותר קטן. ההחמצה היא האסון והשבר הגדול. אם לא ניצלת את חייך, לא בנית, אין לך חלק לחיי עולם הבא, או חלק קטן ומכוער יש לך. ומן התמיהה והפליאה כי יעמוד האדם בחצי ימיו וכו' ואיך טחו עיניו מראות ולבבו מהשכיל כי הולך הוא הלוך ונסוע אל בית עולמו יומם ולילה?<br /><br />המינים שאמרו אין עולם אלא אחד, לא לגמרי טעו כביכול... להם באמת אין... וברוך שלא שם חלקינו כהם, ובעמלינו לפני הבורא מעולם ועד עולם, מכינים אנו את אותו עולם.<br /><br />מי יתן וננצל ימים מרוממים אלו להפנים את הרעיון לכל ימות השנה, כי כל רגע של ניצול, הוא קידום הנצח שלנו בכמות ואיכות. ונזכה ביום זה לקבלת תורה הכתובה מסיני.","199","","4394","True","True","False","","218","85.130.221.217","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18593","18591","אחר החיפוש מצאתי דברים קרובים למה שכתב","16/04/12 15:00","כד ניסן","תשע&quot;ב","15:00","כדי","הרב המכריע בשמו של ההפלא&quot;ה בהקדמה למקנה. לא נמצא שם כל העניין ואולי הרחיב במקום אחר. והריני להעתיק לשונו הנוגע לענייננו לתועלת כולם (גילוי נאות - המעתיק עצמו לא עבר על כל הדברים. יצויין שיש בכוונתו לעשות כן בל&quot;נ):<br /><br />אמנם בענין החופה והקדושין נחלקו המפרשים יש אומרים שהקדושין היו במה שהוציאנו מכור הברזל ברכוש גדול כאמור תורי זהב נעשה לך עם נקודות כסף דהיינו ביזת מצרים וביזת הים כפירוש רש&quot;י וכאשר אמר השי&quot;ת בתחילת הגלות כבודו יתברך למשה רבינו ע&quot;ה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים על ההר הזה. ויש אומרים שהקדושין היו בלוחות הברית במעמד הר סיני כמו שדרשו חז&quot;ל בלשון הכתוב בלוחות ראשונות אשר שברת יישר כחך ששברת שעשאן כפנויה. ונראה ששניהם אמת דהא קשה טובא במה שאמרו שעשאן כפנויה דממה נפשך אם קבלת משה הלוחות מהשי&quot;ת היה בתורת שליח קבלה אם כן כבר נתקדשו בשעת קבלת הלוחות ואין ביטול הקדושין בשבירה כיון שכבר נתקדשו. ואם היה משה שליח הולכה מהשי&quot;ת אם כן הרי היה הזנות קודם הקדושין אפילו אם לא ישתברו כיון שעדיין לא מסרם לישראל. אלא העיקר הוא שהיו הקדושין בביזת מצרים ובביזת הים אלא שהיו הקדושין בתנאי על מנת לקבל את התורה כמו שכתוב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים וגו', אם כן בשבירת הלוחות שלא נתקיים התנאי בטלו הקדושין למפרע וצריך לקדשם בלוחות שניות נמצא שעל ידי שבירת הלוחות היה הזנות קודם הקדושין. ובזה אמרתי לפרש מה שאמר השי&quot;ת בפרשת שמות כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנוכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים וגו', ויש לפרש חיבור הדברים כי משה רבינו ע&quot;ה היה סבור שאי אפשר להוציא את ישראל מכור הברזל שהיו שקועים מאד בארץ מצרים במ&quot;ט שערי טומאה אם לא ע&quot;י השי&quot;ת בכבודו ועצמו ולא ע&quot;י שליח וגם ישראל לא יאמינו בזה. ועל זה השיב לו השי&quot;ת כי אהיה עמך ותוכל להוציאן והאות על זה בהוציאך וגו' דהיינו שיהי' על תנאי שיקבלו את התורה, וקיי&quot;ל בכל דבר שאי אפשר לקיים על ידי שליח התנאי בטל ומעשה קיים ועל כרחך שיוכל לעשות יציאת מצרים על ידי שליח ומטעם זה לא הוצרך לכפול את התנאי ולהקדים הן ללאו ושאר דיני תנאי ומשום דקיי&quot;ל בכל דבר הנעשה ע&quot;י שליח אין צורך לדיני תנאי.","249","","4394","True","True","False","","178","109.186.6.222","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18595","18593","- המשך -","16/04/12 15:03","כד ניסן","תשע&quot;ב","15:03","כדי","ועל דרך זה פירשנו מ&quot;ש במדרש שמואל בפרק ט&quot;ז כי לא יטוש ה' את עמו כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם, ר' יהודה אומר אין הואיל אלא לשון תחלה שנאמר הנה נא הואלתי לדבר וגו' ר' נחמיה אומר אין הואיל אלא לשון לינה שנאמר הואל נא ולין וגו' ורבנן אמרי אין הואיל אלא לשון שבועה שנאמר ויואל משה וגו'. והנה ראיתי בספר פירוש הפסוק הזה משום דאיתא במדרש אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו שהתנה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שיהיו לו לעם סגולה והוא יהיה להם לאלוהים לא יעזבם ולא יטשם והוא בדרך תנאי כאילו אמר אנכי ה' אלוהיך לא יהיה אם לא יהיה לך דהיינו אם ישמרו תורתו להיות לו לעם סגולה וקיי&quot;ל דבדיני תנאי דבעינן תנאי קודם למעשה אבל אם הקדים המעשה לתנאי התנאי בטל ומעשה קיים. וכיון דהכא אמר אנוכי ה' אלוהיך שהוא המעשה קודם לתנאי שהוא לא יהיה לך ממילא אפילו אם ח&quot;ו ישראל עוברים על תנאי אפילו הכי המעשה קיים והיינו דכתיב כי הואיל לעשות שהתחיל במעשה והם דברי ר' יהודה שאמר אין הואיל אלא לשון התחלה. אך נראה דהא תליא בפלוגתא הרמב&quot;ם והרמב&quot;ן דלפי דעת הרמב&quot;ם דסבירא ליה דקרא דכתיב לא תעשה לך פסל וגו' הוא בכלל לא יהיה לך עד לא תשא כולם מפי הגבורה שמענו כמשמעות הכתוב כי אנוכי ה' אלוקיך אל קנא וגו' א&quot;כ לפי מה שיבואר לקמן בקונטרס אחרון סימן ל&quot;ח די&quot;ל דאפי' אם הקדים המעשה לתנאי אם חזר ואמר המעשה אחר התנאי התנאי קיים, א&quot;כ אי נימא במה שאמר כי אנוכי ה' אלוקיך הוא מפי הגבורה הרי חזר ואמר המעשה אחר התנאי. ונראה דזהו טעמא דרבנן דאמרי אין הואיל אלא לשון שבועה כדאמרינן בשבועות דף ל&quot;ו ע&quot;א דהן הן הוי שבועה כדכתיב כאשר נשבעתי מעבור מי נח וגו' דהיינו שאמר לא לא תרי זימנא ואם כן כיון דלסברתו דאנכי השני הוא מפי הגבורה הרי כפל דבריו הוא לשון שבועה. ור' נחמיה דאמר אין הואיל אלא לשון לינה היינו דכתיב בין שדי ילין שהוא לשון נשואין כנ&quot;ל וקיי&quot;ל דאין תנאי בנישואין אם כן אף שהיה בדרך תנאי קיי&quot;ל דבנישואין נתבטל התנאי והיינו דכתיב כי הואיל לשון נישואין ובטל התנאי.","249","","4394","True","True","False","","234","109.186.6.222","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18596","18593","- המשך -","16/04/12 15:04","כד ניסן","תשע&quot;ב","15:04","כדי","עוד חיבה יתרה נודעת לנו במה שאמר ירמיה (ג א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והייתה לאיש אחר הישוב אליה עוד וגו' ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאום ה'. וצריך להבין מילת לאמר ותו דהאי קרא גבי מחזיר גרושתו כתיב ולא בסוטה ומסיים ואת זנית רעים רבים שהוא זנות תחת בעלה כדכתיב אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה. ונראה שהכוונה בזה למה שאמרו חז&quot;ל ביומא דף פ&quot;ו ע&quot;ב אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה שנאמר לאמור הן ישלח וגו' ובפרשת נשא גבי סוטה כתיב ונטמאה ואינו אלא עשה. אלא דאמרינן ביבמות דף י&quot;א בהאי קרא דכתיב (דברים כד ד) גבי מחזיר גרושתו לא יוכל בעלה הראשון וגו' לשוב לקחתה וגו' אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה לעבור עליה בלאו. והיינו דאמר ר' יוחנן שדוחה לא תעשה. ויש לפרש מילת לאמור על דרך שאמרו חז&quot;ל בפסחים דף מ&quot;ב לאמור לימד על כל הפרשה כולה שיהא בלא תעשה מאי משמע דכתיב לאמר לא נאמר בדברים וכו' והיינו שאמר השי&quot;ת אף על גב דאיכא לאו תשובה דוחה אותו. ונראה ענינו לפי מאי דאיתא במדרש שהשי&quot;ת אמר שובו אלי ואשובה אליכם שבתחילה יעשו ישראל תשובה ואחר כן ואשובה אליכם וישראל אומרים השיבנו ה' אליך ונשובה שבתחילה השיבנו ואח&quot;כ נעשה תשובה. אמנם טענת השי&quot;ת הוא משום דקיי&quot;ל דכל עשה שדוחה ל&quot;ת בעינן בעידן דמיעקר לאו מקיים עשה א&quot;כ איך ישיב אותנו קודם התשובה דבעידן דמיעקר לאו עדיין לא מקיים עשה. מיהו התוספות כתבו בפסחים דף נ&quot;ט בד&quot;ה אתי עשה דפסח וכו' דדוקא בלא תעשה דחמיר בעינן בעידנא דמיעקר לאו דלקיים עשה אבל עשה דחמיר דחי עשה הקל בכל ענין אפי' לא מקיים עשה החמור בעידנא דעבר על עשה הקל וכו' והיינו דקאמר לאמור כיון שלא נאמר בדברים והוי דחיית לאו בעינן בעידנא דמיעקר לאו מקיים עשה והיינו דכתיב ושוב אלי נאום ה' שצריך שישובו בתחילה. ויש לפרש מה שאמר ואת זנית רעים רבים מפני שאמרו שם ביומא דבתשובה מיראה זדונות נעשות כשגגות ובתשובה מאהבה זדונות נעשות כזכיות אם כן יש לומר דבתשובה מאהבה שנעשה כזכיות כמו שאמר הכתוב שובו בנים שובבים דמעיקרא שובבים אין כאן לא תעשה כלל. אך לפי מה שכתב מהרש&quot;א ז&quot;ל דהא דאמרינן מעיקרא שובבים היינו שהקב&quot;ה אינו חושב את מחשבת העבירה לכלום ואינו מצרפו למעשה ומחשבת התשובה מצרפה למעשה, ואמרינן בסוף פרק קמא דקדושין דף מ&quot;א כשעבר עבירה ושנה נעשה לו כהיתר אף המחשבה רעה מצרפו למעשה נמצא דאין כאן עקירת עבירה לגמרי והיינו דכתיב ואת זנית רעים רבים ונעשה כהיתר דאיכא עונש גם על המחשבה הרי דאית ביה לאו אלא דעשה דתשובה דוחה אותה והיינו דכתיב ושוב אלי נאום ה' וגו' בתחילה כי היכא דלהוי בעידנא דמיעקר לאו מקיים עשה.","249","","4394","True","True","False","","329","109.186.6.222","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א",""),new Message("18594","18593","- המשך -","16/04/12 15:02","כד ניסן","תשע&quot;ב","15:02","כדי","ובזה כתבנו בחידושי תורה לפרש מאמר אהרן בפרשת כי תשא ואומר להם למי זהב התפרקו ואין הלשון מובן דהוה ליה למימר תנו זהב, ותו קשה וכי לא היה להם זהב הרבה מביזת הים דכתיב תורי זהב נעשה לך וגו' וכמו שבאמת התנדבו במלאכת המשכן דכתיב וכל איש אשר הניף תנופת זהב לה' וכתיב ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר. ונראה פירושו דאהרן אמר להם כיון שאתם עוברים על התנאי ממילא הקדושין בטלים וצריכים להחזיר הקידושין כדאיתא באבן העזר סימן נ' והיינו דאמר להם למי זהב שאין הזהב שלכם והוצרכו להתפרק הנזמים שהיו שלהם. ובזה נכון נמי מה שאמר השי&quot;ת ויקחו לי תרומה ולא אמר ויתנו לי תרומה לפי מה שכתבנו שלא היה ביזת מצרים וביזת הים שלהם כי אם על ידי קבלת הלוחות שניות ואז ציוה להם השי&quot;ת על מצות המשכן הרי שעל ידי זה קנו את הביזה ושפיר שייך לשון קיחה. וכן אמר משה קחו מאתכם תרומה לה' ובחידושי תורה הארכנו בזה.<br /><br />גם בענין החופה והנישואין נחלקו המפרשים יש אומרים שהיה על ידי שכפה עליהם ההר כגיגית וכמו שכתבנו בחידושי כתובות דף ז' ע&quot;ב שזה מה שאמרו חז&quot;ל שאמרו האומות כלום כפית עלינו הר כגיגית עיין שם. ומהרש&quot;א ז&quot;ל כתב שם דהחופה הי' על ידי ייחוד השכינה במשכן. ולכאורה נראה דעל כרחך היו הנשואין בכפיית הר סיני שהרי אמרו חז&quot;ל בפרשת כי תשא בפסוק וישק את בני ישראל שנתכוון לבודקן כסוטות ואם נימא שלא היו הנשואין עד ייחוד המשכן הא קיי&quot;ל דארוסות לא שותות כדאיתא לקמן דף כ&quot;ז ע&quot;ב תחת אישך אמר רחמנא. אך נראה דהא קשה לפי מה שדרשו חז&quot;ל אשר שברת יישר כחך ששברת שעשאן כפנויה אם כן הרי נתבטל אפילו האירוסין. ונראה דבאמת אמרו בשבת בדף פ&quot;ז דשיבר את הלוחות והסכים הקדוש ברוך הוא על ידו מאי דרש אמר מה פסח שהוא אחד מתרי&quot;ג מצות וכו' ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו שנאמר אשר שברת יישר כחך ששברת, משמע דכוונת משה רבינו ע&quot;ה לא היה לעשותן כפנויה והטעם על זה כתבנו בחידושי תורה דסבר משה כסברת רב הונא בדף ה' דחופה קונה מקל וחומר אם כן כיון שכפה עליהם ההר כגיגית כבר היה קדושין גמורים על ידי החופה וממילא דהוי נמי נישואין כמו שכתב מהרש&quot;א ז&quot;ל דרב הונא יליף דחופה קונה וגומר לכך השקה אותם כדין נשואה. והטעם בזה אף דלא קיי&quot;ל כרב הונא דחופה קונה מק&quot;ו היינו משום דפריך התם מה לצד השוה שכן ישנו בע&quot;כ תאמר בחופה שאינו בע&quot;כ וכיון דהוי סבר דהחופה היה במה שכפה עליהם ההר כגיגית אף שלא היה מדעת ישראל כמו שאמרו חז&quot;ל אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו וכו' הרי גם החופה הוא בע&quot;כ וליכא למפרך ושפיר הוי סבר דקונה וגומר.<br /><br />ובזה יש לתרץ מה שהקשו התוספות בשבת שם בד&quot;ה ומה פסח וכו' אין זה ק&quot;ו גמור וכו' כוונתם דאי הוי ק&quot;ו גמור אין זה מדעתו. ולפי מה שכתבנו יש לומר דבאמת איכא למפרך מה לפסח שהוא בקום ועשה מה שאין כן בשבירת הלוחות שהוא בשב ואל תעשה ואיכא למימר דיו לבא מן הדין שיהא בשב ואל תעשה, וכהאי גוונא הקשו התוספות ביבמות דף ז' ע&quot;א בד&quot;ה ומה עבודה וכו' נימא דיו מה רציחה אינה דוחה עבודה אלא בשב ואל תעשה וכו' ותירצו דאתי' כר' טרפון דאמר היכא דמפרך קל וחומר לא אמרינן דיו עיין שם, וכן בקדושין שם הקשו התוס' בד&quot;ה חופה שגומרת וכו' ואם תאמר נימא דיו אסוף דינא וכו' מה להלן אחר כסף וכו' ותירצו דאתי' כר' טרפון וכו' הרי דלסברת משה רבינו ע&quot;ה דחופה קונה היינו ע&quot;כ כר' טרפון ושפיר יליף ק&quot;ו מפסח אפילו בקום ועשה לשבר את הלוחות, אבל מה שהסכים הקדוש ברוך הוא עמו ואמר לו יישר כחך ששברת שעשאן כפנויה דאין חופה קונה ממילא דליכא למילף ק&quot;ו מפסח וזה שאמרו מדעתו. יצא לנו מכל מה שכתבנו דעיקר הקדושין היו בביזת מצרים וביזת הים אלא כיון שהיו על תנאי שיקבלו את התורה אם כן בשבירת הלוחות היה מתבטל הקדושין אבל כיון שנתרצה השי&quot;ת להם בלוחות אחרונות ובבנין המשכן נגמרו הקדושין למפרע והנשואין ביחוד השכינה לישראל במשכן, וזהו שנאמר בשיר השירים תורי זהב נעשה לך דהיינו ביזת מצרים וביזת הים אבל עד שהמלך במסיבו וגו' לא היו הקדושין חלין עד שנתרצה המקום כמו שכתוב צרור המור דודי לי בין שדי ילין דהיינו השראת השכינה במשכן.","249","","4394","True","True","False","","195","109.186.6.222","0","9113","סוטה|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);