var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92917;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("92917","0","הערות","21/08/21 23:04","יג אלול","תשפ&quot;א","23:04","עלי","א. גוחות - תמה אני מדוע אין אף אחד המפרש בפשטות שגוחות הן כמו גוחנות בלשוננו. ( אם יש מי שמפרש כך נא לכתוב לנו ).<br />ב. מלשון הפסוק 'אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח' היה צריך להסיק לפי פשט הכתוב שלא בחריות של דקל ואף לאו דווקא בערבות הקיפו לזקוף על המזבח אלא בענפי הדס גדולים. ולא ראיתי מי שיכתוב כך. למעשה מתמיה הדבר שר' יוחנן בן ברוקה סובר שהביאו חריות של דקל ולא ערבות. ושאלתי עצמי שמא התכוון שהביאו חריות של דקל להעמיד ולזקוף על קיר המזבח וחבטו ערבות, אך הלשון אינה ברורה. ומנהגנו תמוה כי אם חבטו חריות מדוע איננו חובטים גם אנו חריות ( ולו למי שלא מוצא ערבות ? ). אשמח להסברים.<br />ג. מדוע מוצא ( בשורוק ? ) ולא מצה ( בחולם חסר ) כבכתוב ביהושע כד, כו : וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה וְהַמֹּצָה. ( כדרכו התלמוד הבבלי מחפש הסברים לשמות שאינם ההסבר המקורי אלא דרשנות כמו לשמה של אסתר וטבריה ורבים ואכמ&quot;ל ).<br />(ד. העולם לא נברא אלא בשביל ישראל שהם ע-ם ובהם בתוכם ל&quot;ו - צדיקים רואי פני שכינה, לרוב ה'עם' ( אלו שמבחוץ ) העול&quot;ם כנעלם ולל&quot;ו הפנימיים של העול&quot;ם גלוי שכינה.)  <br />ה. ברור מדוע די בערבה של בד אחד ועלה אחד, כי אם לא שימרו את הערבה רעננה במים ודאי נשרו כבר רוב העלים עד שביעי של סוכות ולא נשאר כמעט מה לחבוט ( יש בזה איזה עניין רעיוני ? ). אבל זה העלה אצלי שאלה בסיסית : מדוע בסוכות מצמצמים בשמחה, האם זה משום שאנחנו עדיין בגלות ובחורבן ?<br />- ארבעה מינים ככתוב בתורה ואף ענף לא יותר, ומדוע לא מרבים משום שמחה בלי איגודם ללולב בעוד הדסים וערבות וענפים יפים אחרים כמו ענפי ברוש ( שמואל ב ו ששמחו לפני הארון בעצי ברושים ) ועצי שמן ( שמהם נעשו הכרובים, והרי בימינו יש חנויות פרחים מקושטים בענפים יפים )? מדוע היה מנהג י-ם לקחת עמם לכל מקום את ארבעת המינים אך לא מובא שגם נענעו אותם בכל פעם מרוב שמחה והרי עיקר עניין הנענוע אינו רק בשל כוונות גבוהות של מעלה ומטה ( שלום ) וארבע רוחות השמיים ( בהם מולך הקב&quot;ה ) אלא פשוט משום שמחה לפניו כמובא בכתוב במקרא ?!  מדוע נהפכו ארבעת המינים לבקשת ישועה לקב&quot;ה כביכול במקום לביטוי שמחה ?<br />אני שואל את עצמי האם לא כדאי היה שנחדש אנחנו מנהג כזה של שמחה שכל מקום בסוכות נלך עם ארבעת המינים וננענע בהם וגם נזכה את זולתנו בנענועים תוך ברכה בזו הלשון : יהיה השנה ובשנה הבאה שמח לך ולכל משפחתך ( ר&quot;ת...)...<br />שמא אם ננהג שמחה כזו ישוב ה' לשוש עלינו לטוב כאשר שש על אבותינו להקים מחדש מקדשו במהרה בימינו ? <br />אשמח לתגובות","209","","1001","True","True","False","","355","77.125.189.161","0","0","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("92921","92917","לפי רש&quot;י","22/08/21 00:20","יד אלול","תשפ&quot;א","00:20","יחיה","גוחות כגוחנות, שפירש: גוחות - מוטות, כמו: כותל הגוחה לרשות הרבים, דפרק קמא דמועד קטן (ז, א).<br /><br />המקור שבמקדש יש ערבה, הוא מ&quot;ערבי&quot; נחל לשון רבים, או מהלכה למשה מסיני. &quot;אסרו חג בעבותים&quot;, אסמכתא בעלמא מדברי קבלה היא, שהינו מקרא בתהילים. <br /><br />אין הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה!<br /><br />מוֹצא בחולם!<br /><br />מגילה כח, ב: תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר הליכות <b>עולם - לו</b>, אל תקרי הליכות אלא הלכות. <br />הליכות עולם - לו, ל&quot;ו מתוך כל ה&quot;עולם&quot;, בשכר דקדוק הלכה! <br /><br />ילקוט חדש מצות ושכרן וטעמי מצות וסודם: הא דנחלקו חז&quot;ל [סוכה מד ב] בערבה, חד אמר אפילו עלה אחד בבד אחד, וחד אמר ג' בדין לחין, הענין, כי הנה חבטת הערבה רמז לביטול הדין, דהיינו בעלי הרצועה כוחות המקטרגים שיתבטלו אחר גמר החתימה, וכל השבעה ימים הוא המתקת הדין, ואחר כך רמז לביטולו לגמרי, לכן אפילו עלה אחת בבד אחד, שלא יתרבה, אלא כל שיש למעט ימעט, לרמוז שיתבטל לגמרי. ומאן דאמר ג', היינו שיהיו בית דין של ג' מסכימים על ביטול כוחות הדינים, והבית דין של ג' היינו ג' שמות א&quot;ל אלהי&quot;ם ה'. אבל הלכה [או&quot;ח סי' תרסד ס&quot;ד] כמאן דאמר אפילו עלה אחת, כי אין צריך כאן אל ההסכמה, אלא הרמז על המתבטל (ע&quot;ש פרק כ&quot;ד דף (ב') כ&quot;ג ג'):<br /><br />יש קהילות כיום שמרבים בהדסים רבים, וכן נהגו פעם להוסיף ערבות רבות.","1493","","1000","True","True","False","","64","141.226.162.158","0","92917","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("92978","92921","לגבי ב. וג.","22/08/21 17:01","יד אלול","תשפ&quot;א","17:01","עלי","א. מדוע צריך לקבוע הלכה בעניין כזה ולא שיחבטו הן חריות דקל והן ערבות או שיזקפו הן חריות והן ערבות ולפי הכתוב בתהלים שאינו אסמכתא בעלמא בעיני אלא משירי המקדש הקורא ל'קשור' כלומר אולי גם להעמיד בסמוך ולזקוף עבותים כלומר ענפי הדס כמו הערבות והדקלים צמוד לקיר המזבח. להיפך, אם כך שרו במקדש, משמע שיותר ראוי היה לעשות זאת עם הדסים מאשר חריות או ערבות שכלל אינם נזכרים בפירוש בכתוב אלא רק ברמז. נשאר בצ&quot;ע.<br />ב. מוצא בחולם וזה ששאלתי מדוע לא בשורוק הרי הקולוניא = המושבת חיילים הוצאה מחיוב המס ?! אבל לפי הכתוב ביהושע מצה בחולם חסר.","209","","1000","True","True","False","","77","84.110.114.29","0","92917","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("92992","92978","רבות","22/08/21 18:35","יד אלול","תשפ&quot;א","18:35","יחיה","מן המחלוקות שבש&quot;ס, נוכל לקיים שניהם, ולצאת את כולם, אך לא זו דרך תורתנו, מלבד כשיש ספק, שלא יכולים להכריע. <br />דרך כלל, לא חיים בספק, אך פוסקים דין לכאן ולכאן! <br /><br />הוכחה להיות &quot;אסרו חג בעבותים&quot;... אסמכתא בעלמא, יש מכל גדולי הפשט בתהילים, דוגמת רש&quot;י, אבן עזרא, רד&quot;ק, שאף אחד מהם, אינו מפרש מקרא זה, לא בערבות ולא בהדסים!<br /><br />לגבי השם מוצא, עיין המצורף פה, ומוצאו: https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14587","1493","pdf","1000","True","True","False","","63","141.226.162.158","0","92917","סוכה|מה ע&quot;א","0-pdf"),new Message("92994","92978","בית הבחירה למאירי","22/08/21 19:16","יד אלול","תשפ&quot;א","19:16","יחיה","ובזמן המקדש מקום היה לו למטה מירושלים, ונקרא מוצא, <b>ר&quot;ל שהיו מים מתקבצים לשם</b>, ונעשה שם יער של ערבה, <b><u>והיה נקרא בשרו&quot;ק הוא&quot;ו: מוּצא</u>, ר&quot;ל שהיה מוּצא משעבוד המלך</b>, והוא שאמרו מקום קלנייא היה, ר&quot;ל בן חורין, ור&quot;ל שהוא הפקר לכל, ויורדין לשם, ומלקטין שם מורביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על המזבח אמה...<br /><br />ועיין עוד המצורף פה:","1493","pdf","1000","True","True","False","","73","141.226.162.158","0","92917","סוכה|מה ע&quot;א","0-pdf,1-pdf"),new Message("92999","92994","ייש&quot;כ על הציטוטים והמקורות","22/08/21 19:54","יד אלול","תשפ&quot;א","19:54","עלי","","209","","1000","False","True","False","","73","77.127.37.245","0","92917","סוכה|מה ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);