var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92922;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("92922","0","72 השמות על פי רש&quot;י סוכה מ:ה.","22/08/21 06:05","יד אלול","תשפ&quot;א","06:05","jklein","","705","pdf","1000","False","True","False","","404","46.121.232.190","0","0","סוכה|מה ע&quot;א","0-pdf"),new Message("92962","92922","רצ&quot;ב בטבלה וכמה מ&quot;מ","22/08/21 13:53","יד אלול","תשפ&quot;א","13:53","מרדכי דב זינגר","כתבתי פעם... ואני לא זוכר בדיוק מה רציתי.  <img src='/icon/2.gif'>","807","docx","1000","True","True","False","","127","212.76.113.171","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א","0-docx,1-docx,2-pdf,3-docx"),new Message("92979","92922","דברי הרקנאטי","22/08/21 17:03","יד אלול","תשפ&quot;א","17:03","מרדכי דב זינגר","ריקאנטי במדבר פרק ו <br /><br />(כד) יברכך יי' וישמרך [שם כד]. כתב הרב הגדול [הרמב&quot;ן] ז&quot;ל, ועל דרך האמת כי הברכה מלמעלה, והשמירה שתשמור אותה, כטעם זכור ושמור. ועוד, יאר השם הגדול את פניו המביטים בך, וכן אמר בספרי [כאן] ר' נתן אומר זה מאור השכינה. ויחנך, שתשא חן בעיניו, כענין שאמרו [ב&quot;ר ט, ד] עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל שעה. ועוד, ישא השם פניו אל השמים מעל וישם לך שלום הכל בביתך. וכן אמרו בספרי [כאן] ר' נתן אומר זה שלום מלכות בית דוד. ושמו את שמי הגדול על בני ישראל ואני אברכם, כי אני המדבר הנני, עכ&quot;ל הרב ז&quot;ל. והנני מוסיף לך ביאור על רמיזותיו, אמר כי הברכה מלמעלה למטה, כלומר מהשם הגדול לכנסת ישראל הרמוזה במלת וישמרך. וזהו אמרו שתשמרו אותה, וגם בפסוק שני רמז כן, כלומר שיאירו פנים המאירות לשאינן מאירות, והחן הרמוז בויחנך, הוא החן הגדול, ואחרי הארת הפנים וייחוד הפרצופין אמר בפסוק שלישי ישא השם, הרומז לתשובה פניו שאינן מאירות אל השמים, וישם לך שלום הכל בביתך, כי השלום שלם בביתו שיהיו כל המדות נשלמים במדת הכל בביתך.<br />ואני אכתוב לך מה שנראה שהוא דעת חכמי הקבלה. כבר ידעת כי מדת הדין נקראת שומר ישראל, ותרגום משמרת מטרת, מלשון מטרוניתא, והרמז למדה הנקראת מטטרון, ובעבור כי היא השופעת לעולם אמר יברכך, כי היא השופעת לעולם. וסדר הברכות לפירוש הזה מלמטה למעלה מתחיל בכנסת ישראל ואח&quot;כ במדת רחמים, באומרו יאר יי' פניו אליך, רמז לפנים המאירים, וכן אמרו רז&quot;ל [תנחומא י] יאר יי' פניו אליך, יתן לך מאור פנים, ועוד עולה לתשובה. ואמר ישא יי' פניו אליך, הוא המלך העליון המושך משך חכמה מפנינים, נמצא שהכהן הוא מעלה נפשו מעילוי לעילוי. והנראה מדעת רז&quot;ל בספר הזוהר כי מלת פניו רומזת למדת הדין והם פנים שאינן מאירים, ופירוש ישא כלומר יסלקנה ממך, וכן פירש רש&quot;י יכבוש כעסו, וזהו וישם לך שלום. אמנם מלת אליך מכרעת לפירוש הראשון.<br />ספר הזוהר [ח&quot;ג קמא ע&quot;א] בשעתא דאיתעבד סומקא כתיב ישא יי' פניו אליך, כלומר סליק ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ובסיפרי [כאן] אמרו רז&quot;ל ישא יי' פניו אליך, רבי אומר יעביר כעסו ממך. ודע כי הכהן נוטל ידיו מן הלוי והלוי משרתו כאשה לבעלה. ובמדרש רות [פ&quot;ז ע&quot;א] כהן העולה לדוכן ממי נוטל ידיו, הוי אומר מן הלוי דאיהו מסיטרא דשמאלא למיהוי ימינא מתקדשא מגו שמאלא.<br />ובספר הבהיר [אותיות קז - קיא] הזכירו בברכה זו ענינים אחרים, ראוי לנו להזכירם. זהו לשונם, מאי דכתיב יברכך יי' וישמרך יאר יי' פניו וגו' ישא יי' וגו', זהו שמו של הקדוש ב&quot;ה מפורש, והוא שם בן י&quot;ב אותיות דכתיב יי' יי' יי', מלמד ששמותיו של הקדוש ברוך הוא ג' חיילים, וכל חיל וחיל דומה לחבירו, ושמו כשמו, וכולן חתומין באות יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א, והיאך תצרף יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א כ&quot;ד פעמים והיינו חיל אחד יברכך יי' וישמרך, גם השני [יאר ה], והם כ&quot;ד שמותיו של הקדוש ברוך הוא, גם השלישי [ישא ה], והם כ&quot;ד [שמותיו של הקדוש ברוך הוא], מלמד שכל חיל ראשיהם ושריהם כ&quot;ד, תצרף כ&quot;ד שלשה פעמים ויהיו ע&quot;ב שמותיו של הקדוש ברוך הוא, והיינו ע&quot;ב שמות היוצאים מן [שמות יד, יט - כא] ויס&quot;ע ויב&quot;א וי&quot;ט, ומי הם אלו השרים, מלמד [ששלשה הם], שהגבורה שר על כל הצורות הקדושות מצד שמאל של הקדוש ברוך הוא והוא גבריא&quot;ל, ומימינו שר על כל הצורות הקדושות והוא מיכא&quot;ל, ובאמצע הוא האמת והוא אוריא&quot;ל שר על כל הצורות הקדושות, וכל שר כ&quot;ד צורה, ואין חקר לגדודיו דכתיב [איוב כה, ג] היש מספר לגדודיו, שהשם יוצא משלשה פסוקים ויס&quot;ע ויב&quot;א וי&quot;ט, האותיות מפסוק הראשון ויס&quot;ע בסדר הפסוק נסדרות בשם, ואותיות הפסוק השני בהפך הפסוק הראשון נסדרות בשם, ואותיות הפסוק השלישי שהוא וי&quot;ט בסדר הפסוק נסדרות בשם, ובכל אחד מאלו הפסוקים ע&quot;ב אותיות, ובכל שם ושם שלשה אותיות. אלו הן ע&quot;ב שמות היוצאים ומתחלקין לשלשה חלקים כ&quot;ד בכל חלק וחלק, ועל כל כ&quot;ד שר גבוה עליהם, ועל כל חלק וחלק יש לו רוחות ארבע לשמור מזרח ומערב צפון ודרום ומתחלקין ששה לכל רוח, נמצא לכל רוח אחד כ&quot;ד צורות, וכן לשני וכן לשלישי, וכלן חתומין ביי' אלהי ישראל אלהים חיים חי שדי רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו יי' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ישב רבי אהילאי ודרש יי' מלך יי' מלך יי' ימלוך לעולם ועד, זהו שם המפורש שניתן בו רשות לצרף ולהזכיר, דכתיב [פסוק כז] ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, והוא שם של י&quot;ב כשם של ברכת כהנים שהם שלשה והם שתים עשרה, וניקודו כן: יָפָעָל יְפוֹעֵל יִפְעוֹל, כ","807","","1000","True","True","False","","89","212.76.113.171","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("93111","92922","אמירת אני וה''ו","24/08/21 12:23","טז אלול","תשפ&quot;א","12:23","אריה א","לא שמעתי שמקפידים להגות שם זה...  וכן יש לעיין האם הם שתי שמות נפרדים או שמצטרפים לשם אחד?","1068","","998","True","True","False","","33","79.77.98.23","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("92968","92962","ישר והפוך","22/08/21 15:38","יד אלול","תשפ&quot;א","15:38","מרדכי דב זינגר","","807","pdf","1000","False","True","False","","99","212.76.113.171","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א","0-pdf"),new Message("92980","92979","המשך","22/08/21 17:05","יד אלול","תשפ&quot;א","17:05","מרדכי דב זינגר","כל השומרו ומזכירו בקדושה ובטהרה מתקבלין כל תפלותיו, ולא עוד אלא שנעשה אהוב למעלה ואהוב למטה, נחמד למעלה נחמד למטה ונענה ונעזר מיד, עד כאן.<br />ומה שעלה בידינו מזה המאמר כי שלשה שמות דברכת כהנים בכל פסוק שם אחד, כל אחד נקרא שר לחלק הג' משם של ע&quot;ב אותיות, כי כשתחלק שם של ע&quot;ב אותיות לשלשה חלקים כנגד שלשה שמות אשר בו יבאו כ&quot;ד שמות בכל חלק וחלק, ובעבור ששה מלות בברכת כהנים שהם ברכה שמירה אורה חנינה נשיאת שלום, על כן צריך אתה לכפול כל שם ושם מן הג' הנזכרים ששה פעמים ובכל שם ארבע אותיות, והנה ארבע פעמים ששה הם כ&quot;ד, והם הכ&quot;ד שהזכרנו שהם חיל אחד. והטעם שנחלק שם של ע&quot;ב אותיות לג' חלקים כנגד שלשה פסוקים הם כנגד שלשה אבות העליונים, ועל כן אמרו כי גבריאל שר על הצורות שמצד שמאל שהוא מצד הגבורה, ומיכאל מימין שהוא מן החסד, והאמת באמצע והוא המכריע, ואלו שלשה שמות שהוזכרו בברכת כהנים כשתחברם יחד יהיו י&quot;ב, והוא שם בן י&quot;ב, ובמקדש היו הכהנים מברכים את ישראל בזה השם, והמקובלין בו היו מבליעין אותו בנעימת אחיהם הכהנים, ובכל ברכה היו מזכירין שם בן ד' אותיות שלשה פעמים שהוא שם בן י&quot;ב, וקבלת ניקודו ידוע אצל המקובלים, כי כל אחד הובדל מחברו בניקודו.<br />גם דע כי שם של כ&quot;ב אותיות יוצא מחמש תיבות ראשונות שבברכת כהנים שיש בהם כ&quot;ב אותיות, והם יברכך יי' וישמרך יאר יי', וכחו ופעולתו לנס. והבן על מה שהזכיר על פסוק יי' מלך כי הפסוק ההוא מעיד על שלשה ההויות שיש לבורא יתברך, ומה שאמר כי כל השמות חתומין בשם המיוחד, רמז כי הוא מקור הכל וממנו אצילות הכל.<br />אמנם בספר הזוהר [ח&quot;א לד ע&quot;א] אמר בפסוק יי' מלך סוד גדול, אומר שם יי' מלך לעילא יי' מלך באמצעיתא יי' ימלוך לתתא. ר' אחא אמר יי' מלך דא עלמא עילאה דאיהי עלמא דאתי, יי' מלך דא תפארת ישראל, יי' ימלוך דא ארון הברית, אתא זימנא אחרא דוד ואהדר מתתא לעילא יי' מלך עולם ועד [תהלים י, טז], יי' מלך לתתא, עולם באמצעיתא, ועד לעילא, דתמן וויעודא וקיומא באשלמות כולא, מלך לעילא מלך לתתא. והנה לפי כונתם השלשה שמות הנזכרים בפסוק יי' מלך הם השלשה ראשונים שבי&quot;ג מדות, ומה שפירשו בפסוק יי' מלך עולם ועד, אחרי שקבלה נקבל דבריהם, כי מלת ועד קשה לי לפרשה רק על השכינה כי שם מתוועד הכל. ולפי מה שפירשו רז&quot;ל בספר הבהיר על שלשה שמות הנזכרים בברכת כהנים כי הם ג' אבות העליונים, נוכל לפרש כי הברכה ראשונה נאמרה על החסד, ואמר בו יברכך כי הוא המברך שנאמר [תהלים פט, ג] עולם חסד יבנה, כי היא תחלת הבנין, ואמר בו וישמרך לענין נעוץ סופו בתחילתו, או יהיה פירוש וישמרך מהכתר השני, כי כשיפרוש המלך ימינו עליו ינצל מכל דבר רע. ואמר אחרי כן יאר יי' פניו למדת הגבורה, והרמז לפני הכעס שיהיו מאירין באצילות הברכה שתתפשט בהם, וכן נראה מספר הזוהר [ח&quot;ג קלג ע&quot;ב] אמר שם יאר יי' פניו אליך, פניו דלבר דכד נהירין מתברך עלמא, ותא חזי פניו דלבר אית זמן דנהירין ואית זמן דחשוכן, ובגיני כך כתיב [תהלים סז, ב] יאר פניו אתנו סלה, מכלל דלא הוו תדירין אלא כד אתגליין תרין תפוחין דלעילא. ואח&quot;כ אמר ישא השם פניו אליך וישם לך שלום, כנגד מדת התפארת שהוא נקרא שלום, והפנים האלו הם פנים המאירים, וחתם בשלום כי הוא השלום הנזכר. ולזה נראה שכוונו רז&quot;ל [בספרי כאן] וישם לך שלום, ר' נתן אומר זה שלום מלכות בית דוד. נמצא לפירוש הראשון סדר הברכה ממטה למעלה, מעלין בקדש ולא מורידין, ולפירוש השני מלמעלה למטה להריק ברכות על ישראל, וכן נראה מדעת רז&quot;ל בספר הזוהר שאמרו כהנא שריא מעילא לתתא לאמשכא ברכאן תדיר מלעילא לתתא. ובענין ק&quot;ש נבאר זה בגזירת האל. והפירוש הראשון הוא דעת החסיד ר' יצחק בן הרב ז&quot;ל שהיה נגלה לו אליהו ז&quot;ל, כי נגלה לרבי דוד אב ב&quot;ד ולמד לו חכמת הקבלה ומסרה לבנו הראב&quot;ד, וגם לו נגלה, והוא מסרה לבנו ר' יצחק סגי נהור שלא ראה מעולם, וגם לו נגלה, והוא מסרה לב' תלמידיו הא' ר' עזרא שפירש שיר השירים והאחד ר' עזריאל, ואחריהן נמשכה להרמב&quot;ן ז&quot;ל, והדעת השני חדשתיו מלבי מכח דברי רז&quot;ל, וכולן דברי אלהים חיים הם.<br />אמנם הנראה מדעת הרב הגדול [הרמב&quot;ן] ז&quot;ל, ואחריו נטו רוב חכמי הקבלה, שהשם הראשון והשני רומז למכריע ראשון והשלישי לבינה, שכתב הרב ז&quot;ל כי הברכה למעלה וכו', ר&quot;ל כי הברכה באה מהשם הגדול יתעלה לגולות תחתיות עד שומר ישראל הרמוז במלת וישמרך, וגם ביאר השם שיאירו פנים המאירות לשאינן מאירות, ויחנך הוא החן הגדול, וזהו שאמרו רז&quot;ל עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני, ואחרי ייחוד הפרצופין והאר הפנים ישא יי' פניו אל השמים מעל ר&quot;ל לתשובה, וישם לך שלום ","807","","1000","True","True","False","","70","212.76.113.171","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("92988","92980","שם של ע&quot;ב אותיות","22/08/21 18:02","יד אלול","תשפ&quot;א","18:02","יחיה","מכונה &quot;השם הגדול&quot;, חקוק היה על המטה של משה, ובזה השם שעל המטה נקרע הים, לכן נרמז דווקא במקראות אלו: <br /><b>וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם: <br />וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־זֶ֖ה כָּל־ הַלָּֽיְלָה: <br />וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֘ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְ֣יָ׀ אֶת־הַ֠יָּם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כָּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם: <br /><br /></b>&quot;ויט משה את ידו&quot;, היינו במטה הא-לוהים, בו רשום השם הגדול, בן ע&quot;ב אותיות אלה!<br /><br /><br />הרמב&quot;ן - הקדמה: עוד יש בידינו קבלה של אמת, כי כל התורה כולה שמותיו של הקב&quot;ה, שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחר. כאלו תחשוב על דרך משל, כי פסוק בראשית יתחלק לתיבות אחרות, כגון: בראש יתב רא אל הים. וכל התורה כן, מלבד צרופים וגימטריאותיהם של שמות. <b><u>וכבר כתב רבינו שלמה בפירושיו בתלמוד (רש&quot;י סוכה מ&quot;ה. &quot;אני והו&quot;) ענין השם הגדול של שבעים ושתים, באיזה ענין הוא, בשלשה פסוקי: ויסע, ויבא, ויט</u> (שמות י&quot;ד:י&quot;ט-כ&quot;א). ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת, במלא או בחסר – פסול</b>. כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ספר תורה שיחסר בו ו&quot;ו אחד מן מלת אותם שבאו מהם ל&quot;ט מלאים בתורה, או שיכתוב הו&quot;ו באחד משאר החסרים, וכן כיוצא בזה, אף על פי שאינו מעלה ולא מוריד כפי העולה במחשבה. וזה הענין שהביא גדולי המקרא למנות כל מלא וחסר בכל התורה והמקרא, ולחבר ספרים במסורת עד עזרא הסופר הנביא, שנשתדל בזה, כמו שדרשו מפסוק ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא (נחמיה ח':ח').<br /><br />ונראה שהתורה הכתובה באש שחורה על גבי אש לבנה, בענין הזה שהזכרנו היה, שהיתה הכתיבה רצופה בלי הפסק תיבות, והיה איפשר בקריאתה שתקרא על דרך השמות, ותקרא על דרך קריאתנו בענין התורה והמצוה, וניתנה למשה רבינו על דרך קריאת המצות, ונמסר לו על פה קריאתה בשמות. <b>וכן יכתבו השם הגדול שהזכרתי כולו רצוף, ויתחלק לתיבות של שלש שלש אותיות, ולחלוקים אחרים רבים, כפי השימוש לבעלי הקבלה</b>.","1493","","1000","True","True","False","","75","141.226.162.158","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("93061","92988","בעצם יש רק ע&quot;א שמות","23/08/21 15:32","טו אלול","תשפ&quot;א","15:32","עלי","כי השם לא&quot;ו מופיע פעמיים ברשימה. אינני יודע מה משמעות הדבר כמו שאינני יודע מה משמעות צירופי האותיות הללו שברובם חסרי משמעות בשפתנו.<br />רק מעטים מהצירופים בעלי משמעות כמו אנ&quot;י וה&quot;ו.<br />וכבר כתבתי פעם בפורום ( ואינני זוכר באיזה הקשר ) שהצירוף האחרון והמשלים הוא מו&quot;ם ( למעשה םו&quot;ם ). כי מום מורה על חוסר שלימות ואצל הקב&quot;ה בהיותו השלם באמת גם המום וחוסר השלימות הינם חלק מהשלימות.","209","","999","True","True","False","","68","84.110.114.25","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("97667","92988","פרשת יתרו ע&quot;ב פסוקים","23/01/22 01:47","כא שבט","תשפ&quot;ב","01:47","מרדכי דב זינגר","כך מסביר שם מישהו בסוף הפרשה<br />אם קוראים את העשרת הדיברות בטעם עליון.<br /><br />לא הבנתי איך זה מסתדר<br />אבל מעניין שזה יוצא ע&quot;ב פסוקים <br />לאחר שבפרשה הקודמת-בשלח למדנו על שם בן ע&quot;ב אותיות.","807","","846","True","True","False","","65","212.76.98.114","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("93069","93061","אצל הקב&quot;ה","23/08/21 22:57","טו אלול","תשפ&quot;א","22:57","יחיה","לא שייך כלל מום ח&quot;ו!<br /><br />בלשון רש&quot;י: <b>השם הראשון והו... ושם השלשים ושבע הוא אני</b>...<br />כוונתו ודאי ששם שלושים ושבע הוא תחילת מחצית שנית, שהרי מספר שבעים ושתיים מתחלק אל שתי מחציות של שלושים ושש בכל אחת.","1493","","999","True","True","False","","49","141.226.162.158","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("93129","93061","אינני מבין בשמות","24/08/21 18:41","טז אלול","תשפ&quot;א","18:41","אלף בית רשי","אבל צירוף לאו הוא בניקודים שונים, וחוץ מזה נדמה לי שמדובר בשם אחד ארוך שמחולק ל72 חלקים","278","","998","True","True","False","","61","96.20.220.141","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("93083","93069","איך תאמר שלא שייך","24/08/21 00:36","טז אלול","תשפ&quot;א","00:36","עלי","והרי עיניך הרואות שהשם הע&quot;ב הוא מום ? אלא כפי שכתבתי אילולא גם חוסר השלימות לכאורה הנראית בעינינו לעתים בעולם היתה חלק מהעולם לא היה העולם שלם לכן אפילו זה חלק מהשלימות. לא כתבתי שיש בקב&quot;ה מום אלא בעולם הזה יש מומים ורבים וחוסר שלימות אשר על כן נקרא עולמנו עולם התיקון כי הוא מצריך כל כך הרבה עבודת תיקון מצידנו. אכמ&quot;ל","209","","998","True","True","False","","83","77.127.37.245","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("93108","93083","שם ע''ב","24/08/21 12:18","טז אלול","תשפ&quot;א","12:18","אריה א","מניין לך שיש משמעות לשמות האלו? אולי הם רק צירופי אותיות? כוונתי שכל אות יש לה אנרגיה מסויימת וע''י הצירוף יש פה ''כלי'' אחר שבו משתמש הקב''ה להשפיע לעולם...","1068","","998","True","True","False","","54","79.77.98.23","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("93140","93111","האיסור","25/08/21 00:28","יז אלול","תשפ&quot;א","00:28","יחיה","שלא להגות שם, נוהג רק אצל שבעה השמות שאינם נמחקים דווקא.<br />למשל, &quot;שלום&quot; שמו של הקב&quot;ה, ורגילים להגותו בכל עת, אבל אסור בבית מרחץ. <br /><br />יש משמעות מלשון רש&quot;י, שהם שתי שמות נפרדים, והרי הם שתים מתוך כל ע&quot;ב = 72 שמות, ואינם מצטרפים יחדיו יותר משאר שבעים שמות אשר רשומים שם.","1493","","997","True","True","False","","66","141.226.162.158","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א",""),new Message("97670","93140","צבקות","23/01/22 10:11","כא שבט","תשפ&quot;ב","10:11","shimonl","משום מה 'העוילם' אומרים את השם (שאינו נמחק) &quot;צבקות&quot;, ומבטאים עם 'א'. לא הבנתי למה מקילים בזה.","71","","846","True","True","False","","36","","0","92922","סוכה|מה ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);