var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=92927;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","48"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","29"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","20")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("92927","0","עשיר - נובורישי","22/08/21 09:04","יד אלול","תשפ&quot;א","09:04","עלי","אָמַר אַיְיבוּ הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אֲתָא לְקַמֵּיהּ הָהוּא גַּבְרָא אֲמַר לֵיהּ קִרְיָיתָא אִית לִי כַּרְמַיָּא אִית לִי זֵיתַיָּא אִית לִי וְאָתוּ בְּנֵי קִרְיָיתָא וּמְקַשְׁקְשִׁין בְּכַרְמַיָּא וְאוֹכְלִין בְּזֵיתַיָּא אֲרִיךְ אוֹ לָא אֲרִיךְ אֲמַר לֵיהּ לָא אֲרִיךְ הֲוָה קָא שָׁבֵיק לֵיהּ וְאָזֵיל אֲמַר כְּדוּ הֲוֵיתִי דָּיַיר בְּאַרְעָא הָדָא אַרְבְּעִין שְׁנִין וְלָא חֲמֵיתִי בַּר אִינָשׁ מְהַלֵּךְ בְּאָרְחָן דְּתָקְנָן כְּדֵין הָדַר וְאָתֵי וְאָמַר לֵיהּ מַאי מֶיעְבַּד אֲמַר לֵיהּ אַפְקַר זֵיתַיָּא לְחָשׁוֹכַיָּא וְתֵן פְּרִיטַיָּא לְקַשְׁקוֹשֵׁי כְּרָמִים<br /><br />האיש העשיר והישר לא פנה לרבי אלעזר בר צדוק ( שכבר היה 'הרב' מרא דאתרא ארבעים שנה באותו מקום ) לא בשמיטה הקודמת ולא בזו שלפניה. משמע שקודם לכן לא היה עשיר כדהשתא ולכן לא צצה עדיין הבעיה ההלכתית שלו. משמע מזה שמתעשר 'חדש' היה. ומגיע לו, שהרי 'גבורי כח עושי דברו' הם שומרי השמיטה, ו'ברכת ה' היא תעשיר' אלא שעד עתה לא ידעו מדוע התעשר כ&quot;כ ועתה נודע.<br /><br />מעניין שבני הכפרים סברו כנראה שמעשיהם הם דומים להתנהלות 'אוצר בית דין' ובכ&quot;ז אסר זאת רבי אלעזר. האמנם ? במה זה שונה ?<br />ועוד תמהתי, הרי זיתים אי אפשר לאכול כמות שהם ובודאי אין טעם למסוק כמות קטנה אלא מוסקים כמות גדולה וכובשים או מחמיצים וכדו' \\, אם כן מה כוונת הגמרא באומרה :ואוכלין בזיתיא ?","209","","998","True","True","False","","379","84.110.114.29","0","0","סוכה|מד ע&quot;ב",""),new Message("92961","92927","לא הבנתי","22/08/21 13:53","יד אלול","תשפ&quot;א","13:53","יחיה","אמר אייבו: הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בר צדוק, אתא לקמיה ההוא גברא. אמר ליה: קרייתא אית לי, כרמיא אית לי, זיתיא אית לי, ואתו בני קרייתא ומקשקשין בכרמיא ואוכלין בזיתיא, אריך או לא אריך? - אמר ליה: לא אריך. הוה קא שביק ליה ואזיל. אמר: <b>כדו הויתי דיירי בארעא הדא ארבעין שנין, ולא חמיתי בר אינש מהלך בארחן דתקנן כדין.</b> <br /><br />סך הכול, שאל שאלה הלכתית, קיבל מענה, הלך לקיים. מה ההתפעלות?! כל אדם מן השורה נוהג כן.<br /><br /><br />מעניין שבני הכפרים סברו כנראה שמעשיהם הם דומים להתנהלות 'אוצר בית דין' ובכ&quot;ז אסר זאת רבי אלעזר. האמנם? במה זה שונה?<br /><br />לא הבנתי כוונתך: במה זה דומה?<br /><br /><br />עוד תמהתי, הרי זיתים אי אפשר לאכול כמות שהם ובודאי אין טעם למסוק כמות קטנה אלא מוסקים כמות גדולה וכובשים או מחמיצים וכדו' \\, אם כן מה כוונת הגמרא באומרה: ואוכלין בזיתיא?<br /><br />זוהי הכוונה! האם אכלו בזיתים באופן המקובל לאכול אותם.","1493","","998","True","True","False","","76","141.226.162.158","0","92927","סוכה|מד ע&quot;ב",""),new Message("92969","92961","דומה","22/08/21 15:54","יד אלול","תשפ&quot;א","15:54","עלי","ראה תוספתא שביעית ח,א כיצד נהגו אוצר בית דין. <br />עקרונית מצד התורה יכול כל אדם להיכנס למטע זיתים בשמיטה ולאכול זיתים כמה שרוצה שהרי הם הפקר לכל. אבל התורה מעוניינת שהיבול יהיה שוה לכל ולא שאחד יקח לעצמו הרבה מעבר לצרכיו המיידיים. לכן התקינו אוצר בית דין כדי שביה&quot;ד 'יאכלו את הפירות' כלומר יקטפו וירכזו את היבול ויחלקו בשווה לכל הציבור. בית שמאי כנראה התנגדו להסדרים אלו והשאירו את הדברים בלי הסדר אלא כל אחד לוקח לפי צרכיו ויכולתו.<br />הפועלים של השואל היו 'קרובים' יותר משאר העניים לקחת את הזיתים ולכן בעצם הבאתם לעבודה אפילו המותרת כבר בוטל השוויון, ואם גם הפקיר את העצים והזיתים בכל זאת למראית העין בוטל השיוויון וההפקר. אסר אפוא רבי אלעזר על השואל לתת לפועלים לאכול בזיתים ( כי הם כבר בעצמם ראו בזה שכר ולכן לא בקשו עוד שכר וזה ודאי אסור ) כדי להשאיר את השוויון על כנו והורה לו לשלם להם שכרם מכספו. <br />גם ביה&quot;ד של אוצר בית דין משלם לפועלים הם החקלאים בעצמם את שכר עבודתם אך לא מהיבול עצמו. הפועלים בסיפור וגם השואל חשבו כנראה שאפשר להבליע את שכרם בפירות ההפקר שמותר להם לקחת בלאו הכי. <br />כך אני מבין את העניין. בכל אופן נראה לי שהשואל התעשר אך לקראת אותה שמיטה ולא קודם לכן.","209","","998","True","True","False","","68","77.127.37.245","0","92927","סוכה|מד ע&quot;ב",""),new Message("92973","92969","תודה!","22/08/21 16:30","יד אלול","תשפ&quot;א","16:30","יחיה","אולי יש לכם פתרון, גם לבעיה הראשונה הנ&quot;ל:<br /><br />אמר אייבו: הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בר צדוק, אתא לקמיה ההוא גברא. אמר ליה: קרייתא אית לי, כרמיא אית לי, זיתיא אית לי, ואתו בני קרייתא ומקשקשין בכרמיא ואוכלין בזיתיא, אריך או לא אריך? - אמר ליה: לא אריך. הוה קא שביק ליה ואזיל. אמר: <b>כדו הויתי דיירי בארעא הדא ארבעין שנין, ולא חמיתי בר אינש מהלך בארחן דתקנן כדין</b>.<br /><br />סך הכול, שאל שאלה הלכתית, קיבל מענה, הלך לקיים. מה ההתפעלות?! כל אדם מן השורה נוהג כן.","1493","","998","True","True","False","","62","141.226.162.158","0","92927","סוכה|מד ע&quot;ב",""),new Message("92991","92973","ראה בערוך לנר","22/08/21 18:32","יד אלול","תשפ&quot;א","18:32","אלעד סטופל","שכפי העולה מהגמרא היו לו שתי שאלות אך מיד כאשר שמע התשובה לשאלה הראשונה מיהר לעשות כפי שאמר לו רבי אלעזר בר צדוק ולא המתין עד שיקבל תשובה גם לשאלה השניה שברצונו לשאול ולא חשש להטרחת עצמו פעם נוספת.<br />אלא שהסבר זה קשה, שכן דברי ראב&quot;צ נאמרו לאחר ששמע השאלה הראשונה ומי יאמר לנו שידע שיש לשואל עוד שאלה.<br />הערוך לנר מביא תירוץ נוסף ויש גם בן יהוידע שדן בענין, אך אין לי כאן דרך להעלות אותם לאתר.<br />ועל דרך ההלצה שמעתי פעם שרבים וטובים חושבים שהם &quot;פוסקים&quot; ואינם צריכים לקיים עשה לך רב, ויהודי זה קיים עשה לך רב והמשיך לקיים עשה לך רב גם כשהרב פסק לרעתו...","282","","998","True","True","False","","47","213.151.56.197","0","92927","סוכה|מד ע&quot;ב",""),new Message("93002","92991","תודה רבה!","22/08/21 20:04","יד אלול","תשפ&quot;א","20:04","יחיה","לדעתי יש לומר, שרבי אלעזר בר צדוק אהב את אופן השאלה: <b>אריך או לא אריך</b>? <br />גם בתשובתו, הלא אמר ליה: <b>לא אריך. הוה קא שביק ליה ואזיל</b>. <br /><br />עפ&quot;י רוב, שואלים בעלי אינטרס לצד מסוים, אינם מציגים את שאלתם באופן נַיטרלי - אובייקטיבי כזה: &quot;<b>אריך או לא אריך</b>&quot;! <br />רק: כבוד הרב, אני יכול להמשיך לנהוג כך?... <br />גם מנסים להסביר ולשכנע, סוף כל סוף ישנו &quot;הפסד מרובה&quot;... וכמובן לא לשכוח, הרי שמיטה בזמן הזה היא &quot;רק&quot; דרבנן... גם בטח חשב על הקומבינה: &quot;היתר מכירה&quot;!  <br /><br />וגם אחרי שהרב ענה: &quot;<b>לא אריך&quot; - קא שביק ליה ואזיל</b>! <br />לא ביקש להטות את הכף: כבוד הרב אולי ימצא/ימציא לי קולא או היתר כל שהוא, &quot;חס הקב&quot;ה על ממונם של ישראל&quot;, מה עם &quot;פרנסה&quot;?...","1493","","998","True","True","False","","96","141.226.162.158","0","92927","סוכה|מד ע&quot;ב",""),new Message("93076","93002","ונא ראה הסבר יפה בבן יהוידע:","23/08/21 23:50","טו אלול","תשפ&quot;א","23:50","אלעד סטופל","כַּרְמַיָּא אִית לִי, זֵיתַיָּא אִית לִי. יש להקשות למה האריך לומר 'אִית לִי' בכל חד וחד והוה ליה למימר 'אִית לִי קִרְיָתָא וְכַּרְמַיָּא וְזֵיתַיָּא'?<br /><br />ונראה לי בס&quot;ד דאותו השואל הוה חכים ורמז בנוסח שאלתו צדדי הספק שיש בהאי עובדא והוא כי מעשה שהיה כך היה שבתחלה לא היה לו כרמייא וזיתייא אלא רק קרייתא שהכפר הוא ממקום שדות בלבד שהיושבים שם עסקיהם לזרוע באותם השדות ולתת חלק הקרקע לבעל הקרקע והם דרים שם בכל השנה ומקום שהם דרים עליו הוא גם כן של בעל הקרייתא ההוא כי הקרקע כולה שלו ובאים עובדי האדמה לזרוע שם כמו שיש עתה במקומות אלו אשר על נהר חדקל ועל נהר פרת ומקומות אלו שהוא מקום הזריעה נקראים קרייתא, וכמו שאמרו בפסחים (פסחים ג:) 'יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא' ופירש רש&quot;י לכפרים לראות בתבואות ואמרו ליה חיטין נעשו יפות וכו', עיין שם.<br /><br />והנה האדון הזה בעל הקרייתא הנזכר לא היה לו נטיעות של כרמים ולא היה לו עדיין נטיעות של זיתים אך אחרי זה עשה שם נטיעות של כרמים בלבד והיה נעשה עידור הכרמים על ידי האנשים הדרים שם שהיו עוסקין בשדות לזרוע ונותנים לאדון ההוא חלק בקרקע מן התבואות היוצאין משם כנהוג, והם כשהיו עוסקין בעידור הכרמים שלו לא היו נוטלין ממנו שכר מפני שהם היו דרים בקרקע שלו ועוסקים וזורעים בקרקע שלו ונחשבים כמו משרתיו ופועליו, ולכן אמר כַּרְמַיָּא אִית לִי ולא כללם עם קרייתא כדי להודיעו כי מתחלה לא היה לו אלא קרייתא ואחרי זה נעשה לו שם כרמייא בלבד, ואחרי זה נעשה לו זיתייא שנטע זיתים, ולכן אמר חלוקה זו בפני עצמו זֵיתַיָּא אִית לִי והיו אותם אנשים הדרים שם עוסקין לו באלו הזיתים, אך בשנה השביעית מְקַשְׁקְשִׁין בְּכַרְמַיָּא וְאוֹכְלִין בְּזֵיתַיָּא, פירוש היו עודרין הכרמים ואוכלים מן הזיתים.<br /><br />ולכן מחמת דגופא דעובדא הכי הוה נעשה בדבר צדדין לכאן ולכאן דיש צד לומר אין לחוש ולומר שאוכלין בזיתים בשביעית בשביל שכר עסק העידור שמעדרין בכרמים יען דחזינן מקודם שנעשו הזיתים היו מעדרים בכרמים בחנם ואין אוכלים כלום כי לא היו עדיין זיתים אצלו, ולכן עתה גם כן יש לומר מעדרים הזיתים בחנם, ומה שאוכלים מן הזיתים? הוא מחמת הפקר שיש בשביעית כשאר עניים, ויש צד אחר לומר כיון דחזינן השתא עודרים בכרמים ואוכלים מן הזיתים מתחזי כאלו הוא פורע להם שכר טרחא מפירות שביעית, ולזה בא לשאל: אֲרִיךְ אוֹ לָא אֲרִיךְ? רוצה לומר אם הוא דבר הגון או לא הגון, ולא אמר אסור או מותר דפשיטא ליה דאין איסור, מאחר דבאמת מקודם שנעשו הזיתים היו עודרים הכרמים בחנם ולא היו נוטלין ממנו שכר טרחא רק שואל אם דבר זה אינו הגון משום מראית העין שרואין כך ואין יודעים שמקדמת דנא היו מעדרים בחנם.<br /><br />בהָדַר אָתָא, וְאָמַר לֵיהּ: וּמַאי אִיעָבַד. יש להקשות למה לא שאל זאת בעודו לפניו אחר שאמר לו 'לָא אֲרִיךְ'?<br /><br />ונראה לי בס&quot;ד כי זה השואל היה יודע מדעתו לעשות אופן זה שהשיב לו רבי אלעזר אך הוא היה מתחסד הרבה ולא הוה נח לו לעשות אופן זה להניחם לעדור כרמים ויתן להם שכר טרחא מעות מכיסו ויפקיר הזיתים לעניים יען כי חושש מפני הרואים שאין יודעים שהוא משלם שכר טרחא מכיסו וכשרואין דאלו עוסקים בכרמים ואוכלים מן הזיתים חושד שהוא פורע שכר פועליו מפירות שביעית דהא ודאי אינו יכול לחסום פיהם לבלתי יאכלו מן הזיתים ומוכרח שיאכלו ואתי לידי חשדא, על כן הסכים בדעתו לבטלם מעסק הכרמים ולא יעסקו בשביעית כלל ואף על פי שמגיע לו הפסד גדול בזה רצה בכך משום חסידות וכיון שהסכים בדעתו לעשות כך לא שאל מרבי אלעזר כלום 'מַאי אִיעָבַד?'.<br /><br /><b></b>אך אחר שפנה שכמו ללכת מאצלו הנה קודם שיצא מן פתח של רבי אלעזר התחיל רבי אלעזר לספר בשבחו לפני היושבים עמו שאמר 'כְּדוּ הֲוֵיתִי דַּיִר בְּאַרְעָה הֲדָא אַרְבְּעִין שְׁנִין, וְלָא חָמִיתִי בַּר אִינִישׁ מְהַלֵּךְ בְּאוֹרְחִין דִּמְתַקְּנָן כְּדֵין' וזה שמע השבח שמשבחו וחשב אולי רבי אלעזר עלה בלבו חסידות שאני רוצה לעשות לבטל עידור הכרמים לגמרי מפני שראה שלא שאלתי ממנו תיקון לדבר זה והוא מחמת שהיה חסיד ועניו לא רצה שידעו שהוא רוצה לעשות חסידות זו לכך חזר אצל רבי אלעזר ושאל 'מַאי אִיעָבַד?' <b></b>תיקון לזה שיהיו אלו מעדרים הכרמים ואין בזה איסור, ואמר לו רבי אלעזר 'אַפְקַר זֵיתַיָּא לַחֲשׁוּכַיָּא' והוא כבר הסכים בדעתו לבלתי יעשה תיקון לזה אלא יבטל עסק העידור לגמרי, ורק לעיני הרואין שאל שאלה זו כדי שלא ירגישו בחסידות שהסכים לעשות בדעתו. ומה שאמר לו רבי אלעזר 'הַב פְּרִיטַיָּא לְקָשְׁקוּשֵׁי כַּרְמַיָּא' רמז לו שאין אתה צריך ליתן שכר שלם אלא דבר מועט כי אין זה אלא מפני מראית העין, ולכן לא אמר לו 'הַב דְּמֵי' אלא 'הַב פְּרִיטַיָּא' רוצה ","282","","997","True","True","False","","69","213.151.56.197","0","92927","סוכה|מד ע&quot;ב",""),new Message("93080","93076","חשבתי","24/08/21 00:07","טז אלול","תשפ&quot;א","00:07","יחיה","גם להוסיף, כי מאחר ששמע מראב&quot;צ: &quot;<b>לא אריך</b>&quot;, דבר ראשון הוא רץ, לעצור את מעשה העבירה! ולכן: <b>הוה קא שביק ליה ואזיל</b>.  <br />רק אחר כן: <b>הדר ואתי ואמר ליה: מאי מיעבד</b>? מה הלאה לעשות.<br />דוגמא ליראת שמים אמתית!","1493","","996","True","True","False","","48","141.226.162.158","0","92927","סוכה|מד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);