var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=93996;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","66"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("93996","0","כל שחייבים עליו... משום רשות..","06/10/21 13:54","ל תשרי","תשפ&quot;ב","13:54","אריה א","ומשום מצוה.וכו'<br /><br />לא הבנתי ה''רשות'' וה''מצווה'' הם לא המחייבים! מה פירוש ''משום'' רשות ''משום'' מצוה <br /><br />ועוד לא הבנתי (בפרט לפירוש רשי) מה הצורך לעשות ב' מחלקות רשות ומצווה מאחר שיש בשתיהם קצת מצווה?","1068","","942","True","True","False","","306","79.77.117.209","0","0","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("93998","93996","לענ&quot;ד","06/10/21 15:35","ל תשרי","תשפ&quot;ב","15:35","אבי גרינבלט","א. כוונת הדברים היא שכל דבר שבעשייתו יש איסור כגון &quot;שבות&quot; או שיש בעשייתו &quot;קצת&quot; מצווה &quot;וקרוב&quot; הוא להיות כדבר הרשות ויש בו איסור &quot;שבות&quot; וגם אם יש בעשייתו מצווה של ממש ועדיין נהגו בו חכמים ג&quot;כ איסור &quot;שבות&quot;. <br />ב.הגמרא מציינת שגם אם עשיית הדין מוגדרת כמצווה אלא שהמשנה הגדירה זאת כרשות היות ובעיר יש דיין עדיף ממנו ולכן אין בזה &quot;כל כך&quot; מצווה שהרי אמרה התורה &quot;צדק צדק תרדוף&quot;.","539","","942","True","True","False","","60","176.228.51.122","0","93996","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("94004","93996","משום שבות, משום רשות, משום מצוה","06/10/21 21:48","ל תשרי","תשפ&quot;ב","21:48","יחיה","הפירוש, שבפעולות אלה האסורות = כל שחייבים עליו, יש <b>יסוד ואלמנט</b> בהם של שבות, של רשות, ושל מצווה, ולא שחייבים עליו <b>בגלל</b> שבות, רשות ומצווה.<br /><br />הלשון &quot;משום&quot; בחז&quot;ל, לפעמים פתרונו מִשֵׁם, ר&quot;ל שיש בזה המעשה המסוים שֵׁם שבות וכו' ואף בעברית אומרים &quot;יש בו משום חסד&quot; וכדו'.    <br /><br /><br />מה הצורך לעשות ב' מחלקות רשות ומצווה מאחר שיש בשתיהם קצת מצווה?<br /><br />הספרא אחרי מות פרשה ה פרק ז אות ט: <b>אין לי אלא מלאכה שחייבים על מינה כרת, מלאכה שאין חייבין על מינה כרת מנין</b>, שלא יעלה באילן, ושלא ירכב על גבי בהמה, ולא ישוט על המים, ולא יספוק, ולא יטפיח, ולא ירקד - <b>תלמוד לומר שבתון שבות</b>, <br /><br /><b>אין לי אלא שביתת רשות, שביתת מצוה מנין</b>, לא יקדיש, ולא יעריך, לא יחרים, ולא יגביה, ולא יתרום, ולא יעשר, ולא יקדש, ולא יגרש, ולא ימאן, ולא יחלוץ, ולא ייבם, ולא יפדה נטע רביעי ומעשר שני, <b>תלמוד לומר שבתון שבות</b>...<br /><br />אף במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי - פרשת בא: <b>אין לי אלא מלאכה שחייבין על מינה חטאת, מלאכה שאין חייבין על מינה חטאת מנ'</b>, לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, לא שטין על פני המים, לא מספקין, לא מרקדין, ולא מטפחין, <b>תל' לו' כל מלאכה</b> <br /><br /><b>אין לי אלא ברשות - במצוה מנ'</b>, אין מקדישין, אין מעריכין, ואין מגביהין, ואין מתרימין תרומה ומעשרות, <b>תל' לו' שבתון שבת קדש</b>... ע&quot;כ.<br /><br />רואים שכל מחלקה נסמכת על מדרש מיוחד, ואפילו מקרא אחר, וא&quot;א ללמוד זו מזו, מפני של אחת מהן חידוש גדול מהשני. <br />ממילא יש לומר, שגם &quot;משום רשות&quot; נדרשת לבדה, ואעפ&quot;י שלא מופיעה לפנינו בספרא.","1493","","942","True","True","False","","64","141.226.9.104","0","93996","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("94010","94004","כן הבנתי אבל..","07/10/21 01:57","א חשון","תשפ&quot;ב","01:57","אריה א","תודה על תשובתך והמקור מהספרא.<br /><br />אבל בספרא הזכירו רשות למה שבמשנה מכונה ''שבות'' ? ועדיין שאלתי במקומה עומדת. לא? (שאלתי הייתה למה עושים ב' מחלקות אחת, לאו מצווה ממש... ונקראת רשות (ואין זה הרשות של הספרא..) ואחת מצוה ממש...<br /><br />והא גופא יש לעיין למה הספרא לא הרגיש צורך להזכיר מה שבמשנה מכונה בשם רשות... (לא לגיסא דרשות ולא לגיסא דמצוה)","1068","","941","True","True","False","","20","79.77.117.209","0","93996","ביצה|לו ע&quot;ב",""),new Message("94013","94010","רמב&quot;ן - פרשת אמור","07/10/21 02:14","א חשון","תשפ&quot;ב","02:14","יחיה","<b>ואחרי כן ראיתי במכילתא אחריתי דרבי שמעון בן יוחאי ששנו בה לשון אחר</b>, אין לי אלא מלאכה שחייבין על מינה חטאת, מלאכה שאין חייבין על מינה חטאת מנין, שאין עולין באילן ולא רוכבים על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקים ולא מטפחין, תלמוד לומר כל מלאכה. אין לי אלא ברשות, במצוה מנין, שאין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין ואין מגביהין תרומה ומעשרות, תלמוד לומר שבתון, שבות. <br /><b>וכענין זה היא שנויה בת&quot;כ ביום הכפורים. <br /><u>ואף על פי שאלו הברייתות חלוקות בלשונן ובמדרשיהן</u>, שמא לדבר אחד נתכוונו, להביא אסמכתא לשבות דרבנן</b>. <br /><br />ס' עלי תמר - מסכת ביצה פרק ה הלכה ב: <b>וכ&quot;ז לדעת הירושלמי והבבלי, אולם לדעת התו&quot;כ פרשת אחרי פ&quot;ז, השבותים מחולקים רק לשתי חלוקות, א) שביתת רשות, ב) שביתת מצוה</b>. <br />וז&quot;ל, מניין שלא יעלה באילן ושלא ירכב ע&quot;ג בהמה ולא ישוט על המים ולא יספוק ולא יטפיח ולא ירקד, ת&quot;ל שבתון שבות, אין לי אלא שביתת רשות, שביתת מצוה מניין, שלא יקדיש ולא יעריך ולא יחרים ולא יתרום ולא יעשר ולא יקדש ולא יגרש ולא ימאן ולא יחלוץ ולא ייבם ולא יפדה נטע רבעי ומע&quot;ש, ת&quot;ל שבתון שבות, עכ&quot;ל. <br /><b>הרי שכולל הכל בשבות דמצוה, ואלו שבות דרשות אינו מזכיר כלל. <br />וכן במכילתא בא פי&quot;ב ט&quot;ז, אינו מזכיר אלא שתי חלוקות, שבות של רשות ושבות של מצוה עיין שם. <br />ונראה שהחלוקה השניה של המשנה כלולה בשבות מצוה</b>, עיין בבבלי מ&quot;ש במלא&quot;ש בשם החכם ר&quot;ס ז&quot;ל... עכ&quot;ל.<br /><br />מבואר שגם בין התנאים במשנה, ובתורת כוהנים ובמכילתא, ישנם שינויים, ובכ&quot;ז עיקרון הוא אחד, רק שנחלקו בפרטים ובמניין.","1493","","941","True","True","False","","60","141.226.9.104","0","93996","ביצה|לו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);