var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=94279;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("94279","0","חיוכים משמים באמצע לימוד ה'דף היומי'","25/10/21 07:33","יט חשון","תשפ"ב","07:33","לינקוש","מקור: דרשו

כעבור מחצית השעה של לימוד מתוק ורציף, הם הגיעו לדף ג', ושם, בתחילתו הם הביטו אחד על השני ולא יכלו לכבוש את השמחה וההתפעלות. הנה ההסבר להתרגשות המיוחדת…

חיוכים משמים באמצע לימוד ה'דף היומי'

י"ח חשון תשפ"ב

הרב יהושע כהן

כל לומדי הדף היומי, עמדו נפעמים בשבוע-שבועיים האחרונים, ולא בפעם הראשונה, בראותם שהסוגיות הנלמדות, נוגעות באופן ישיר בפסוקי פרשת השבוע.

אין ספק, זה דבר שיכול לקרות, פסוקים רבים בתורה שבכתב, וסוגיות רבות בתורה שבע״פ, ומן הסתם אך-טבעי שמפעם לפעם ייתקלו הלומדים בהשתלבות יחד של כמה סוגי לימוד.

אך עדיין, ברור הדבר שמספר המפגשים הללו, הם הרבה יותר מהמצופה לפי כל סטטיסטיקה. מי שטיפה מקשיב בין השורות, משתכנע שבוודאי זה לא מקרי שהפסוק "וה' פקד את שרה" מתוך הפרשה, והדיון החשוב מתי בישרו להם המלאכים על לידת יצחק, נלמד בדיוק ביום רביעי השבוע בדף היומי (ראש השנה יא.).

כאמור, אפשר להאריך רבות על העובדה המעניינת הזו ושכמותה, ועל הזדמנויות רבות שלימודים ומסכתות שונים, ׳יוצאים׳ הרבה פעמים בדיוק בחגים 'המתאימים'. אך לא כאן המקום, ובוודאי מי שזוכה ללמוד 'דף היומי', יכול להיות עד נאמן על עשרות ומאות 'מפגשים' שכאלו.

והדברים נקשרים לשמועה ידועה בשמו של הגאון מוילנא בדבר מי ששני לימודים שונים שלו נכרכים זה בזה, אשר הדבר אות וסימן כי לימודו של אותו אדם, לשם שמים הוא.

אולם, הסיפור הבא אותו שמעתי השבוע מכלי ראשון יכול ללמדנו, שגם מי שמחליט להצטרף ללימוד ה'דף היומי', באמצע הדרך, גם הוא ראוי לזכות לאותות וסימנים שכאלו.

•••

בעל המעשה, יהודי ירא שמים שמשתדל לקבוע עיתים לתורה, נפשו איוותה מזה שנים להצטרף ולהיות חלק מלומדי הדף היומי, אך עיסוקיו הרבים, טרדות החגים וטרדות החיים, היו חלק מה'תירוצים' שהעניק לו השטן כדי לדחות את ההצטרפות המיוחלת.

לפני כשבועיים, עת התחיל העולם כולו את מסכת ׳ראש השנה’, הוא הבטיח לעצמו שהפעם זה קורה. הוא קנה גמרות מיוחדות וקבע חברותא עם יהודי תלמיד חכם שגר בשכנות אליו. הוא ידע ש׳אחרי החגים׳ כבר פה, ועל סמך זה כמעט נדר, שביום שני ה' בחשון הוא מתחיל מסכת ראש השנה – כמו כולם – בכל הכח.

רבות מחשבות בלב איש, והיצר כמובן לא יעמוד מנגד, טרדות מיוחדות הזדמנו לו 'פתאום' ודחו את המפגש המיוחל עם החברותא. והרצון האמיתי להתחיל ברגל ימין בדף ב' עם כולם, השתבש לגמרי.

הוא התקשר עוד באותו ערב לחברותא המיועד, נבוך ומתוסכל: ״רציתי, אתה בעצמך יודע כמה רציתי, אבל כנראה שיש מישהו שרוצה הפוך, השטן פשוט חוסם ומקטרג, משבש את כל התכניות״, מירר.

החברותא, תלמיד חכם מכובד, ניחם אותו בדברי נועם, שדווקא בגלל שהתכניות משתבשות, זהו אות וסימן כמה יקר הלימוד שלו בעיני השם, וכמה צריך להמשיך להתעקש עליו, ולהילחם.

״אני מסכים לגמרי״, אמר גיבור סיפורנו, ״הבעיה שאני רואה שלא רק היום, אלא כל השבוע יש לי כמה טרדות ועומסים, קפצו עלי בבת אחת כמה דברים דחופים, ואני לא רואה רגע פנוי לפחות עד סוף השבוע״.

השכן המיוחד, החברותא המיוחל, לא התייאש ולא נרתע: "אל דאגה, קח את הזמן. תמיד יש עיסוקים, ואנחנו נצטרך יחד למצוא את הדרך לקבוע זמן קבוע, לצד העיסוקים, ולעמוד בו בכל הכח".

"בוא נקבע ביום שני הבא", המשיך החברותא בעצה נכונה, עד אז תסיים את עיסוקך בנחת, ואז נתחיל בכל העוצמה. ובעזרת ה' אחרי שנתחיל, יהיה לנו הרבה יותר קל״.","58","","920","True","True","False","","455","213.151.57.109","0","0","ראש השנה|ג ע"א",""),new Message("94280","94279","(המשך)","25/10/21 07:36","יט חשון","תשפ"ב","07:36","לינקוש","•••

יום שני בשבוע שעבר. י"ב חשון. השעה 7:00 בערב. החברותא וגם הוא יוצאים כל אחד מביתו, וצועדים יחדיו לכיוון בית המדרש הסמוך בשמחה והתרגשות. ״חשבתי שכדאי שבתחילת הלימוד, נעבור קצת על הפרשה עם רש״י, כל יום נלמד עלייה אחת. ואח"כ נתחיל בלימוד הגמרא״, הציע התלמיד-חכם מורה הדרך, בהסבירו שעם כל-הכבוד לתקנת ה׳דף היומי׳ החשובה והמבורכת, ישנה תקנה נוספת, ישנה וקדומה הרבה יותר, המובאת בשלחן ערוך (סי׳ רפה סעיף ב), והיא לימוד הפרשה עם רש״י, ולכן בטרם ניגש ללימוד הגמ׳, נשתדל להתחיל עם הבסיס בלימוד פסוקי המקרא״.

ואכן, כעבור כמה דקות של 'חימום' ע"י לימוד הרש"י על הפרשה, הם פתחו בהתרגשות רבתי את מסכת ראש השנה, והחלו ללמוד מההתחלה. הם הבינו שכדי להדביק את הקצב של הדף היומי, הם יצטרכו בימים הראשונים ללמוד קצת יותר מדף, עד שיגיעו לדף שכל עם ישראל לומדים באותו יום.

כעבור מחצית השעה של לימוד מתוק ורציף, הם הגיעו לדף ג, ושם בתחילתו הם פגשו את דברי ריש לקיש הידועים: "כי – משמש בארבע לשונות…״, עם הסבר ארוך ומורחב של רש״י. הם הביטו אחד על השני בחיוך מתוק, ולא יכלו לכבוש את השמחה וההתפעלות.

הנה ההסבר להתרגשות המיוחדת: בדיוק לפני חצי שעה, כשהם התחילו את הלימוד עם חומש על הפרשה, הם ראו שרש"י הביא בדיוק את דברי הגמ' הללו ממסכת ראש השנה: "כי – משמש בארבע לשונות", על הפסוק הראשון של אותו יום (שני) ״לא צחקתי, כי יראה… לא כי צחקת" (בראשית יח, טו). כן זו בדיוק אותה גמרא אותה הם התחילו – במסירות נפש – היום.

•••

מה זה אומר? כל אחד יוכל לראות בסיפור אמיתי זה, שהתרחש השבוע בבית-מדרשנו, מה שהוא רוצה. אולי ׳חתימה׳ על מוסד ׳הדף היומי׳ שכדאי להצטרף אליו, גם באיחור-מה, או שלל רעיונות מוסריים אחרים. אבל אני ראיתי בזה סוג של הוכחה על אמיתות התורה, ועל אמיתית מאמר רבותינו בפרקי אבות על 'שנים שעוסקים בדברי תורה', שהקב״ה יושב ומקשיב להם, ומשגר להם לעיתים גם חיוכים של שמחה ונחת מלמעלה.

הקב״ה מקשיב ושומע, ואם צריך שולח גם טפיחת עידוד על השכם. הקב״ה מקשיב, וכשהוא רואה מישהו שקצת מתקשה או מתמהמה מלקבוע לו זמן, מפזר לו ׳חיוכים׳ ודחיפה באמצע הדרך, ומזמין אותו בעין יפה לשכון ולקבוע מושבו בבית המדרש.

•••

ידע כל אדם, כל לומד – כל לימוד שיהיה – שהקב"ה צמא לו, לשמוע קולו. יחזיק וישקוד בכל כוחו, הגם שמפריעים עומדים לו בדרכו, כי 'לפום צערא אגרא', וכגודל הקושי וה׳מניעות׳, כך גם השמחה שיש למעלה, והשפע שיורד בכל העולמות.

•••

מוקדש לציון יום הזכרון לרבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד ה'דף היומי', שחל לא מזמן ביום ז' בחשוון. יוזמה עצומה שהחלה לפני קרוב ל-100 שנים ומאז קיבלה עשרות אישורים ׳חיוכים׳ ו'חותמות׳ מבורא עולם.","58","","920","True","True","False","","86","213.151.57.109","0","94279","ראש השנה|ג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);