var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=94368;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","35")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("94368","0","שבת כט ע&quot;א","27/10/21 20:35","כא חשון","תשפ&quot;ב","20:35","דניאלראובן","&quot;הָא דְּרַב לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר דְּרַב אֲכַל תַּמְרֵי וּשְׁדָא קַשְׁיָיתָא לְבוּכְיָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר פַּחֲתֵי כְּנֶגְדּוֹ בְּיוֹם טוֹב אָסוּר<br /> קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ אוֹ לָא קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ תָּא שְׁמַע דְּכִי אֲתָא רַב לְבָבֶל אֲכַל תַּמְרֵי וּשְׁדָא קַשְׁיָיתָא לְחֵיוָתָא מַאי לָאו בְּפַרְסָיָיאתָא וְלָא קַבְּלַהּ לָא בַּאֲרַמָּיָאתָא הוֹאִיל וַחֲזֵי אַגַּב אִימַּיְיהוּ&quot;.<br /><br />לפי ר' חייא אסור לזרוק גרעיני תמרים לאש ביום טוב - כי זה &quot;נולד&quot;.<br />(אני מבין שגם אם לא מטלטלן ממקום למקום, אלא אכל ומיד זרק - אסור, כי אסור <b>להסיק</b> &quot;נולד&quot;, אף ללא טלטול)<br /><br />הגמרא מנסה להוכיח שרב לא הסכים עם ר' חייא, הרי זרק גרעיני תמרים לחיות, אע&quot;פ שהגרעינים &quot;נולדו&quot; ביום טוב.<br /><br />אני רוצה לקטוע את מהלך הגמרא ולשאול מה ההוכחה?<br />אולי &quot;האכלת חיות&quot; שונה מ&quot;הסקה&quot;?<br />ואולי מדובר במקרה שרב אכל את התמרים, ומיד זרק אותם לחיות (,במקום לזרוק לפח) ואולי הוא בעצם לא טלטל את המוקצה ממקום למקום אלא מיד אכל והשליך.<br /><br />ובמקום להגיע להמשך הגמרא, שמדובר בתמרים &quot;ארמיים&quot;, פשוט נגיד שמדובר בתמרים &quot;פרסיים&quot; ורב זרק אותם לחיות מיד בסיום אכילתו, במקום לזרוק לפח.<br /><br />השאלה שלי היא: האם הגמרא יכלה לענות כך?<br />ואם לא, אז למה לא?","1298","","917","True","True","False","","301","212.76.120.69","0","0","שבת|כט ע&quot;א",""),new Message("94384","94368","שפת אמת - שבת כט, א","28/10/21 00:35","כב חשון","תשפ&quot;ב","00:35","יחיה","שם בגמ' רב אכל תמרי ושדי קשייתא לחיותא כו' <b>לכאו' להפוס' במוקצה גמור, מ&quot;מ כשאוחזו בידו מתירין לטלטלו לכל מקום</b> [דלא כמ&quot;ש באבן העוזר (סי' רס&quot;ו) דדוקא בכלי שמלאכתו לאיסור התירו, ולא במוקצה גמור] ולכן הקשו מלקמן (ל&quot;ה ב) בחזן הכנסת שהי' צריך להיות לו מקום בראש גגו כו', <b>וא&quot;כ גם כאן י&quot;ל דמה&quot;ט שדי לחיותא</b>, <br />ודוחק לומר דשדי לחיותא ביד, והו&quot;ל להשליכם מפיו לארץ, <br />אך אפשר לחלק, <b>דכאן דבידו עכשיו נעשה מוקצה, שפיר אסור, דהו&quot;ל כמתכוין לכך מתחילה, משא&quot;כ כשגוף הדבר מוקצה מעיקרא ונזדמן בשוגג לידו, שפיר מותר</b> [ובזה מיושב מ&quot;ש בתוס' הגרעק&quot;א בדמאי (פ&quot;ז מ&quot;ב) מדברי הירושלמי שם, דהתם נמי נעשה מוקצה בידו ע&quot;ש, אך בדברי הגמ&quot;י שהביא הב&quot;י באו&quot;ח סוף (סי' תנ&quot;ז) גבי חלה מבואר דבכה&quot;ג נמי שרי ע&quot;ש]:<br /><br />הערות הגרי&quot;ש אלישיב שבת כט, א<br />ו) ושדי קשייתא לחיותא. <b>ואי אפשר לומר דההיתר היה משום שהמוקצה כבר היתה בידו בלא&quot;ה, דז&quot;א, שהרי שייך דזריק להו בלישניה, וכדלקמן קמ&quot;ג ע&quot;א</b> בסו&quot;פ נוטל, והיינו דבאדם חשוב לא מטלטל אף בכה&quot;ג, אא&quot;כ אין שום סרך מוקצה ע&quot;ז, ומזה מוכיח דל&quot;ה מוקצה כלל. <br /><b>א&quot;נ, דהכא בנולד ומוקצה גמור גרע, וצריך לזורקן מידו מיד</b>, אף לדברי המג&quot;א דלעיל כח: יד), <b>דבכה&quot;ג אסור, אף אם הגיע לידו בהיתר</b>.","1493","","916","True","True","False","","72","141.226.10.207","0","94368","שבת|כט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);