var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=94892;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("94892","0","ציטוט מפירוש האברבנאל","16/11/21 18:47","יב כסלו","תשפ"ב","18:47","עלי","לגבי הניחוש של אליעזר עבד אברהם מפרשת חיי שרה ( מאתר דעת ) :
והנה הניחוש הזה שעשה אליעזר אינו מדרכי האמורי, ואינו מכלל לא תנחשו. לפי שכל ניחוש האסור, הוא במה שהשכל אינו מורה עליו, כי מה שיגזור האדם מדרך הסברה אין בו נחש. ואין זה אלא כאומר אם ימטיר למחר אזרע אדמתי.
והנה אליעזר היה יודע שכל מעשי יצחק היו מושגחים, ובפרט האשה אשר תיפול בגורלו.
ולכן אמר וגזר שהאשה אשר תהיה יותר שלימת המידות היא הראויה ליצחק. ובמה יודע זה, אם לא שתהיה נערה בלתי רבת השנים, ושתצא לשאוב מים שהוא דבר זר וקשה, לתת עמל וטורח כזה לנערה קטנה, ושעם כל זה יגבר עליה שלמות המידות כל כך, עד שלא תחוש לעמלה, ויקל בעיניה להיטיב לאיש לא ידעה. זה באמת מורה תכלית שלימות מידותיה שהיא ראויה לנוח על גורל הצדיקים.
כל שכן שלא עשה מעשהו העבד נסמך על אותה בחינה בלבד, אלא לקח הבחינה ההיא לסימן, ואח"כ חקר ודרש בעניינה בת מי היא ומה מעשיה. והיה אם כן עניינו משפט ישר כפי הסברה לא ניחוש.
ולכן התירו חז"ל ניחוש אשר כזה, באומרם כל ניחוש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש. כי הנה זכרו שני הצדיקים האלו, לא להיותם מנחשים גמורים, אלא שלקחו הם סימן למעשיהם, ונהגו כפי הסברא הישרה כאליעזר.
וכן העניין ביהונתן שבקש לעשות גבורה עצומה להכות עם נערו עם רב, וגם לעבור מקום צר, כמו שהעיד הכתוב שהיה עולה על ידיו ועל רגליו וכשרצה לעשות הגבורה הגדולה ההיא, בקש לדעת אם הם אמיצי לב או פחדנים. כי אם היה אמיץ לבם בגיבורים, לא נסה עצמו. ואם ימצא שיפחדו, רוצה לומר שידע שהם בטבעם פחדנים, וכאשר ישמעו תרועה ינוסו, חשב שיפלו זה בזה כמו שהיה, ועשה והצליח. וזה באמת לא היה בכלל נחוש לו, כי אם במשפט שכלי, ומנהגו של עולם היה.
ובמה שאמרו כל ניחוש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש, הכוונה בזה שכל נחש מהניחושים שלא ייסמך עליו האדם, כמו שהיו אלו סמוכים בדבר - מותר, ואינו נחוש – אסור. ורב כשהיה בודק עצמו במברא, לא היה תולה מעשיו באותה בדיקה.
ואולם מה שאמרו ר' יוחנן בדיק בינוקא, שנראה שהיה סומך מעשיו עליו, אין זה מצד
הניחוש, אבל הוא צד נבואה: בפרק קמא דבתרא, מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מהנביאים וניתנה לנערים ולשוטים.
וכמו שביאר הר"ן העניין הזה בדרשותיו.
ולזה הסכים הרמב"ם בספר המדע הלכות עבודת אלילים פי"א, כשיובן על אמיתתו.
ולא צדק הראב"ד במה שהשיג עליו. ואמנם לא אזכרנו פה ליראת האריכות.","209","","898","True","True","False","","309","87.70.116.245","0","0","תענית|ד ע"א",""),new Message("94898","94892","תוספת הסבר","16/11/21 20:39","יב כסלו","תשפ"ב","20:39","עלי","מדוע הבאתי את הציטוט מפירוש האברבנאל ?
ראשית מפני שפירושו הגיוני אבל גם כדי להוסיף כמה נקודות :
הקורא בפרשיות וירא בסופה ובפרשת חיי שרה, יודע כבר שאאע"ה שמע על לידת רבקה.
למרות זאת, אאע"ה אינו שולח את אליעזר לקחת דווקא את רבקה לאשה ליצחק אלא אשה 'סתם' ללא שום מגדירים אישיותיים - התנהגותיים - שכליים - חיצוניים ואפילו לא משפחתיים.
רק שתי דרישות יש לאאע"ה :
כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק. כלומר האשה צריכה להיות מארץ ומולדת אאע"ה.
והקורא תמה, וכי באמת שליחות זו היתה כ"כ סתמית ? וכי אאע"ה גדול הנביאים בדורו עושה היה מעשים סתמיים ובלתי מתוכננים או מחושבים ?
אם כבר ידע שנולדה רבקה לאחיו ובנו וכבר ראויה היא מבחינת גילה ליצחק, מדוע לא שלח את אליעזר ישירות להוריה לבדוק אם היא מתאימה ליצחק ואם כן יקחה ואם לא לא ? ואליעזר עצמו, אם ידע גם הוא על רבקה, מדוע לא הלך לברר תחילה עליה ?
אולם נראה שלא היתה שם שום 'סתמיות'. הכל היה מתוכנן מאד ויש להניח שאאע"ה הכין את אליעזר לכך :
א. אליעזר לא הלך לבצע מבחן חסד אלא מבחן שכל ( כך עולה מדברי האברבנאל שם ).
ב. המבחן היה כזה שרק נערה בעלת שכל ובינה ועין חדה לראיית מצבים אך בעלת הבנה לצורך בחסד ומוכנות ויכולת לעשות חסד מעבר למגבלות המקובלות תוכל לעבור את המבחן.
ג. אאע"ה שיער שהנשים במשפחת תרח קבלו חינוך והרגלים דומים. כשם שמילכה חונכה יחד עם שרה, כך שיער אאע"ה היא חינכה את בנותיה ונכדותיה.
ד. במשפחתם, החינוך נסב כנ"ל על יכולת הבחנת מצבים והתנהגויות והדרך להגיב עליהם. עיקר החשיבות ניתנה להבחין באיומים קיומיים והדרכים להסרתם.
ה. היה על הנערה ה'נבחנת' להיות מסוגלת להבחין בכך שקבוצת אנשים זרים, בעלי גמלים ועושר, מגיעים אל באר המים ליד העיר, ולמרות האפשרות לקנות מים ולדאוג לעצמם, הרי שלא רק שאינם עושים כן אלא שהגמלים נשארו קשורים וזמומים ולא ניתן להם לאכול או לשתות באופן חפשי למרות שברור שבאו מדרך ארוכה.
ו. אליעזר שניכר שהוא מנהיג השיירה, מבקש מהנערה שתגמיע אותו רק מעט מים מהכד מלא המים שעל כתפה, כשברור מזה שאינו מעז לבקש יותר, וברור שאינו מעז לבקש ממישהו אחר מהעיר בקשה דומה או יתירה.
ז. במקום בו קיימת חלוקת מים ברורה וכל אחד מקבל רק בדיוק מה שמגיע לו, אף אחד לא יעז להציע חלק מהמים המוגבלים בכמותם ששייכים לו לשיירת גמלים שהגיעה זה עתה כי צריכת המים שלה עצומה.
ח. על הנערה להבחין במצוקת השיירה ובכך שרק יציאה מגדרי המותר והאסור המקובלים בעיר לגבי השימוש במי הבאר יכולה לאפשר פתרון למצוקה זו, אך גם בכך שאין זולתה מי שיעשה זאת. רק נערה ברת שכל ובינה שתבחין במצב אם היא בעלת מעמד חברתי וביטחון עצמי יכולה להרשות לעצמה לחרוג מגבולות המקובל ולפתור את המצוקה בלי לערב מי מיושבי העיר הנמנעים מכך. זה דיוק מה שקרה עם רבקה.
ט. אליעזר עבד אברהם היה רגיל להתמודדויות מעין אלה אצל אאע"ה ויצחק בנו, שמאז באו לארץ כנען, חפרו כל הזמן בארות בגבול המדבר במקומות בהם היתה קיימת מצוקת מים וכל תוספת מים למישהו היתה מעשה חסד ולא אפשרו שאיבת מים חופשית ( כמו גם רעיית צאן חופשית ), ואף היה צריך להתמודד עם איומי גזילת בארות ומאבק עליהן כמו עם הפלישתים.
י. אם כן המבחן היה מתוכנן כראוי אך לא יכול היה אליעזר לדעת מי תעמוד בו ומי תהינה הנבחנות... לא יתכן היה שחיגרת תיבחן או סומא כי אל נערה כזו לא היה אליעזר פונה וגם אם כן לא היה נענה, וגם הסיכוי שנערה שלא קבלה חינוך כבמשפחת אברהם ושרה תיענה לבקשת אליעזר וגם תבחין במצוקה ותבין שהכל תלוי בה. הסיכוי לטעות היה מאד קטן. את ההשתדלות עשה אפוא אליעזר עד תום, וכל שבקש היה שבמקום בו מסתיימת ההשתדלות תופיע השגחת ה' ותסייע לשלוח את הנערה המתאימה בהקדם. עוד פרט קטן שציין אברבנאל : רבקה הלכה לשאוב שלא בחברת נערות העיר אלא ראשונה, מה שהעיד על מודעות עצמית גבוהה למילוי התפקיד של שאיבת המים ועל בטחונה העצמי הגבוה.
יא. בהציגו את הדברים לבני משפחת בתואל, מספר אליעזר שהיה בטוח שרק מי שתצליח לעמוד במבחן שייכת למשפחת אברהם ( ולא רק לארצו ומולדתו ) אליה נשלח לקחת אשה ליצחק וממילא תהיה זו שהוכיח ה' כראויה ליצחק.
הדבר המדהים בסיפור הוא הדמיון לסיפור לידת משה והסתרתו בתיבה ביאור שגם בו נראה כאילו הכל בו מקרי, בלתי מתוכנן וניסי, אך עיון במקורות חז"ל יורה שלדעתם כמעט הכל בו היה מתוכנן מאד חוץ מבתיה בת פרעה שנשלחה ע"י הקב"ה ברגע המתאים בהשגחה ישירה...אך אין זה מקומו כאן.","209","","898","True","True","False","","49","87.70.116.245","0","94892","תענית|ד ע"א",""),new Message("94901","94898","שאלה לסעיף ז","16/11/21 20:47","יב כסלו","תשפ"ב","20:47","איתן","הסברת היטב, עלי. יישר כח.
שאלה לסעיף ז: מנין שהיתה בחרן חלוקת מים ברורה וכל אחד מקבל רק מה שמגיע לו?
אולי שמענו את זה מהרועים שיפגוש יעקב בפרשת ויצא על הבאר, אבל מנין שכך היה גם בזמן אברהם ?
וגם אצל יעקב - כשהוא משקה לא כתוב שהוא שואל כמה מותר לו, הוא לוקח כפי שצריך, כך שאולי גם אצל יעקב לא היתה הקצבה?","123","","898","True","True","False","","54","95.86.80.184","0","94892","תענית|ד ע"א",""),new Message("94904","94898","ותוספת סיפור מדהים","16/11/21 21:22","יב כסלו","תשפ"ב","21:22","עלי","כל זה היה הקדמה לסיפור המשפחתי של משפחת אמי ז"ל בשואה :
לאחר ליל הבדולח, הבינו סבי וסבתי ז"ל את המצב המאיים בברלין בה גרו ובגרמניה בכלל. באוקטובר 1938 סבי גורש לפולין לשטח ההפקר בו רוכזו יהודים רבים שהיגרו מפולין לגרמניה ואילו הסבתא נשארה בברלין עם חמישה ילדים קטנים ( הדודה שלי שתחיה היתה בת כעשר בלבד אמי כבת שמונה והקטנה ביותר בת כארבע ) כשהיא בהריון. בתיאום עם אחיותיה שברחו לפניהם להולנד היא שלחה אותם לבסוף לבד ברכבת להולנד במסע של שלשה ימים דרך קלן כולל החלפת רכבת בעזרת דודתם שם, ומעבר בגבול להולנד שבדרך נס עבר בשלום אל קרובי משפחה שקלטו אותם.
בדצמבר 1938 החליטה הסבתא שהיתה בחודשי הריון מתקדמים לנסוע לבד להולנד. הגרמנים עדיין אפשרו זאת אך ההולנדים כבר לא היו מוכנים לקלוט פליטים וכך בהגיעה לגבול לא היתה לה שום דרך לעבור להולנד בלי שיחזירו אותה לגרמניה.
בלית ברירה החלה לצעוק בעת היותה במעבר הגבול שיש לה צירים וכאילו שהיא עומדת ללדת ולכן הוזעק אליה רופא הולנדי שהיה ב'מקרה' שם ושהבין את המצב והורה לשוטרי הגבול לשולחה לבית חולים ( בהולנד ) וכך היה. הרופא ידע כמובן שהיא עושה רק הצגה אך שיתף עימה פעולה. הלידה התרחשה רק כשבוע אח"כ.
הסבתא לא ידעה זאת כמובן אך הרופא היה אדם בעל קשרים כי היה חתנו של אחד משרי ממשלת הולנד. אשתו ספרה לאביה על היולדת היהודיה. וכך יצא שהשר דאג לה לאישורי שהיה בהולנד ולא עוד אלא שהרופא שמר עימה על קשר והחל לדאוג גם לסבא שבפולין עד כי לבסוף באוגוסט 39 קבל סבא ז"ל בעזרת השר ההולנדי אישורי מעבר לנסיעה ברכבת דרך גרמניה להולנד וזכה להתאחד עם סבתא וששת הילדים !
זו רק תחילת וקצה סיפור הישרדות המשפחה כולה לאורך כל תקופת השואה אך כתבתי זאת כדי שיהיה ברור שסבתא אמנם עשתה את ההשתדלות המרבית שלה להעביר את בני המשפחה ואת עצמה להולנד, אך שום דבר לא היה מצליח ובודאי לא הצלת סבא ז"ל והצלותיהם במחנה הריכוז ואחריו לולא הניסים הרבים שעשה להם הקב"ה ושסבא ז"ל ידע כל חייו להודות עליהם לקב"ה בפליאה רבה כי צירוף המקרים הבלתי יאומן ובלתי נגמר לא יכול היה להיות אלא בהשגחה ישירה.","209","","898","True","True","False","","52","87.70.116.245","0","94892","תענית|ד ע"א",""),new Message("94905","94901","אכן","16/11/21 21:28","יב כסלו","תשפ"ב","21:28","עלי","יש להסיק זאת מסיפור הבאר בפרשת ויצא אצל יעקב מהרגלם של הרועים לחכות שייאספו כל העדרים עד שיגללו את האבן, מה שמוכיח שלא סמכו אחד על השני והיה צריך לחלק בגלוי את המים לכל אחד. והיות שהגורם לכך היה כנראה לבן, הרי שגם בפרשת חיי שרה כבר הנהיג זאת, ואתה רואה שהן רבקה והן רחל אינן חוששות לגשת חופשי לבאר ולמרות היותן נשים צעירות לבד איש אינו מעז לגעת בהן לרעה כי כולם חששו מנחת זרועו ומעמדו של לבן. לכן לא חששה רבקה לשאוב כפי כוחה ורצונה וגם יעקב לא חשש להשקות את צאן לבן לפי צורכו.","209","","898","True","True","False","","62","87.70.116.245","0","94892","תענית|ד ע"א",""),new Message("94907","94904","ניסים, ניסים רפואיים, ניסי שואה","17/11/21 07:20","יג כסלו","תשפ"ב","07:20","אביגדור","אני מודע לרגישות העניין,
וכמובן שתגובתי אינה אליך אישית,
אלא הסתכלות נוספת על ניסים בכלל.

יש לחלק: א. בין הרגש לשכל, ב. בין האדם הפרטי לכלל, ג. בין החובה להודות לבין המסקנה שמדובר במקרה על טבעי.

נתחיל מהסוף. כמובן שחובה עלינו להודות לא רק על ניסים. אלא על עצם זה שקמנו בבוקר. וק"ו על כל מה שמעבר לכך.
הרגש בוודאי מתעורר מכל מה שיוצא מגדרי החוקים הרגילים, ובוודאי שגורם להודאה מיוחדת וטוב שכך.

אבל. בהסתכלות כללית, יש לדון על הפרט ביחס לכלל. למשל. אדם נכנס לבית חולים ומקבל אבחון - אמין - שמצבו חמור ביותר. ע"פ הספרות הרפואית 99% מאלו שהיו במצבו מתו תוך יומיים. למרבה הפלא הוא יוצא בריא ושלם. ודאי שהוא מתרגש וודאי שעליו להודות. האם זה נס יוצא מגדר הטבע? תלוי: אם באמת 99% מתו, והוא ה-1% הבודד. אז זה ממש לא חורג מדרך הטבע.

ועכשיו לשואה. עם כל הרגישות (גם אני חי בזכות אירוע חריג של סבא רבא שלי).
ראוי לעשות את החשבון, ביחס לכל אלו שנרצחו בשואה. ביחס למיליונים, יש לדון (אין לי תשובה ברורה, שכל אחד יחשב ויחשוב לעצמו), האם זה אכן חורג מדרך הטבע, שכל אותם אלו (מעטים, יחסית) שכן ניצלו/שרדו, אירעו לכל אחד מהם עשרות ניסים גלויים, שבעצם במבט כללי אינם חורגים מדרך הטבע?

אשמח לשמוע את דעתכם.","571","","897","True","True","False","","58","213.151.61.85","0","94892","תענית|ד ע"א",""),new Message("94909","94907","ואני שואל את עצמי","17/11/21 08:45","יג כסלו","תשפ"ב","08:45","עלי","מהו נס. לגבי אמירת הגומל למשל.
הנה לאחרונה שמענו על מקרה מדהים בו נפל מטאוריט על בית, ואמנם כדרכם של מטאוריטים רובו וכמעט כולו נשרף בעוברו באטמוספירה אך בכ"ז מה שפגע בגג הבית היה גדול ומהיר דיו לחדור את הגג והוא נפל על מיטת אשה שישנה ממש לידה ולא פגע בה כלל ורק האפר הנלווה כיסה ולכלך אותה.
האם המטאוריט היה אמור ליפול עליה ובנס לא נפל עליה, או שלא היה אמור ליפול עליה ולא היה זה נס ?
דומה הדבר למי שלידו מתרחשת תאונת דרכים בין שני כלי רכב אך הוא אינו מעורב בה ואינו נפגע. האם צריך לומר שניצל ממנה או לא ? האם רק מי שמעורב בדבר ממש וניצל נחשב ככזה ? מעורב עד כמה כדי שייחשב מעורב ?
האם באמת צירופי מקרים שסיכוייהם לקרות יחד קטנים ביותר אך בדרך הטבע לא היתה שום חריגה האם הם נס ? כמה צירופים כאלו כבר כן ייחשבו לנס ( למשפחה שלי התרחשו בשואה צירופי מקרים כאלו בשרשרת וכמה וכמה ואילולא כן לא הייתי כותב כאן...) ?
לפי תאוריות האבולוציה העולם התפתח משינויים קטנים מצטברים שסיכויי כל אחד מהם לקרות היו קטנים מאד ולכן כדי שיצטברו ויביאו להתפתחות נדרשו מיליארדי שנים
ובכל זאת הם אכן התרחשו וזו דווקא נחשבת 'דרך הטבע'.
ושמא אין כלל באמת מושג כזה 'טבע' באמת אלא בדמיוננו ?","209","","897","True","True","False","","51","87.70.42.172","0","94892","תענית|ד ע"א",""),new Message("94910","94909","שאלה טובה","17/11/21 08:55","יג כסלו","תשפ"ב","08:55","אביגדור","בוודאי שאותו אחד שקיבל אבחון ש-99% במצבו ימותו, יברך הגומל.
לגבי מקרים אחרים, שמעתי מאחד מגדולי הפוסקים שחילק בין מקרה שהיית בתוך הסכנה וניצלת, לבין מקרה שמסיבות שונות לא נכנסת לסכנה, שעל זה לא לברך.

ועל זה הוא אמר: גם לי קרה נס. אשתי גיהצה לי את המכנסיים, ובנס לא הייתי בתוכם באותו זמן...","571","","897","True","True","False","","46","213.151.61.85","0","94892","תענית|ד ע"א",""),new Message("94911","94910","כיבסה לי*","17/11/21 09:04","יג כסלו","תשפ"ב","09:04","אור חדש","","458","","897","False","True","False","","52","147.161.13.60","0","94892","תענית|ד ע"א",""),new Message("94912","94911","זה כבר נס אחר. צווי דינים","17/11/21 11:30","יג כסלו","תשפ"ב","11:30","Almuaddib","","107","","897","False","True","False","","73","192.116.53.162","0","94892","תענית|ד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);