var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=95330;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","57"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","38"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("95330","0","מה ההבדל בין ציפור לפרה ?","29/11/21 20:53","כה כסלו","תשפ"ב","20:53","מרדכי דב זינגר","בתענית טז.
{יונה ג-ח} ויתכסו שקים האדם והבהמה
מאי הוו עבדי ?
אסרא הבהמות לחוד ואת הוולדות לחוד
אמרו לפניו...
רבונו של עולם...
אם אין אתה מרחם עלינו... אין אנו מרחמים על אלו
רש"י - כלומר כשם שאתה אומר לרחם על אלו
דכתיב (תהלים קמה) ורחמיו על כל מעשיו כן תרחם עלינו

בברכות לג
אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו
משתקין אותו לחמ"ד
מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזרות


מי יכול לעשות לי סדר","807","","883","True","True","False","","321","213.151.63.115","0","0","תענית|טז ע"א",""),new Message("95335","95330","השוואה","29/11/21 23:41","כה כסלו","תשפ"ב","23:41","אבי גרינבלט","הבהמות היו שלהם וברשותם ומשכך הם צריכים לחוס עליהן.
הציפור ברשות אדון הכל שציווה לחוס.
לענ"ד","539","","883","True","True","False","","53","176.228.46.94","0","95330","תענית|טז ע"א",""),new Message("95342","95330","לענ"ד","30/11/21 02:41","כו כסלו","תשפ"ב","02:41","יחיה","לא שייך כלל:

בוודאי שכל המרחם על הבריות וכו' "ורחמיו על כל מעשיו", הרי הוא מקרא מלא.

רק כשמדובר ב"מצוות," כמו ב"שילוח הקן", לא אומרים טעם מצווה הזאת משום רחמים. מצוות שבתורה - הם חוקים בלי טעם ידוע לנו, רק "גזירות". איננו מפרשנים טעמי המצוות.","1493","","882","True","True","False","","64","89.138.183.238","0","95330","תענית|טז ע"א",""),new Message("95395","95330","בורא וברואים","01/12/21 08:56","כז כסלו","תשפ"ב","08:56","שנופי","אינני בטוח כלל שמה שעשו אנשי נינוה היה לגיטימי.
לדע אחת תשובתם הייתה של רמייה. נראה שכך סבר יונה הנביא...
וגם למ"ד שכן
היא לא החזיקה הרבה זמן
כנגלה לכל הממשיך קמעא מספר יונה לספר נחום.

מי יתיר דבר כזה בתענית היום?","2729","","881","True","True","False","","58","95.86.82.19","0","95330","תענית|טז ע"א",""),new Message("95419","95395","יש להעיר","02/12/21 16:32","כח כסלו","תשפ"ב","16:32","יחיה","מאסתר רבה - פרשה ח סימן ז: מה עשה מרדכי, קבץ את התינוקות, וענה אותם מלחם ומים, והלבישן שק, והושיבם באפר, והיו צועקים ובוכין ועוסקין בתורה...

נוסח אחר באוצר מדרשים (אייזנשטיין) אסתר עמוד 58: הלך מרדכי וקבץ כל התינוקות של בית רבן, והלבישן שק ואפר על ראשם, ועינה אותם מלחם ויין שלשה ימים ושלשה לילות, והיה צווח ובוכה עמהם...","1493","","880","True","True","False","","67","89.138.183.238","0","95330","תענית|טז ע"א",""),new Message("95425","95419","תינוקות הם בני אדם מודעים","02/12/21 21:07","כח כסלו","תשפ"ב","21:07","שנופי","יש טעם בצום תינוקות
הם יכולים להבין את המשמעות.
מה שאין כן בהמות.","2729","","880","True","True","False","","35","212.76.121.192","0","95330","תענית|טז ע"א",""),new Message("95426","95425","בס' עלי תמר - מסכת תענית פרק ב הלכה א","02/12/21 23:23","כח כסלו","תשפ"ב","23:23","יחיה","תשובה של רמיה עשו אנשי נינוה וכו'. בספר לקט יושר ח"א עמוד ק"מ, כותב תלמידו של רבינו בעל תה"ד ר"י בר"מ, וזכורני שאמר רבו רי"א התה"ד ז"ל, שצריך ליתן לבהמתו לאכול ביוהכ"פ כל צרכה, דצריך שיהא מרחם על בהמתו, כדי שיהיו מרחמים עליו עכ"ל.
כלומר, כי גדר הצום הוא בעיקר תשובה, ומה לה לבהמה לתשובה.

והיה נראה ראיה לדעתו, שכן אף בגזרת השמד של המן הרשע, אמרה אסתר צומו עלי שלשת ימים לילה ויום ויעש מרדכי כן, ואלו על הבהמה לא גזרו צום. אבל בנינוה מטעם המלך וגדוליו הכריזו, האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה, אל ירעו, ומים לא ישתו. וגם בערביא עבדין כן, והיה זה תשובת רמיה.
אבל צום מרדכי ואסתר היה תשובה של אמת, מה שאינו נוגע לבהמה, אלא אדרבא, זה תוספת עוון של צער בע"ח. ומה שמביא הפסוק ביואל, אינו אלא להודיע גודל צערה של הבהמה בצום.

אולם הופתעתי לקרות בתרגום שני פסוק ט"ז וז"ל, איזיל כניש ית יהודאי דאשתכחו בשושן, וצומו עלי, ולא תיכלון ולא תשתון תלתא יומין ותלתא לילותא, ושוב כתיב, ויפוק חתנא וכלתא וגו', ואנשי ובעירי ותורי וענא לא יטעמון מדעם, ואפרישו ינקין מן חדי אמהתהון וגו'.
והוא חידוש גדול, נגד משמעות הפסוק, וחפשתי במדרשי אגדה למגילת אסתר, ולא מצאתי דבר כזה.

וגם בתרגום שני פסוק א' משמע לכאורה כן וז"ל, וקם מרדכי על רגלוי בגו קהלא, וכן אמר, עמא בית ישראל, ניקום ונחזי מן אנשי נינוה, כד אשתלח עליהון יונה בר אמתי נביא, למהפך ית קרתא דנינוה וגו', קם מלכא דנינוה, ואמר ואכריז בנינוה למימר, אנשא ובעירא תורי וענא, לא יפוק למרעי, ומיא לא ישתון, ותבו מן אורחתהון, ותב ה' במימריה מן בישתא דא למיעבד להון, ולא עבד. ואף אנחנא נעבד כוותהון, ונגזור צומין, ונקרא תעניתא וגו'.
אלא שמכאן אין הכרח, אלא שאמר מרדכי, שהם גזרו תענית כדרכם אף על הבהמה ואנחנו כדרכינו, שכל היהודים יצומו שלשת ימים, אבל לא גם הבהמה, שהרי כן הוא משמעות המקרא, ולא נזכר מזה בשום מדרש, אבל מפסוק ט"ז הנ"ל, מפורש שגזרו צום אף על הבהמה. ואולי פיסקא זו היא הוספה מאוחרת וצ"ע.","1493","","880","True","True","False","","69","89.138.183.238","0","95330","תענית|טז ע"א",""),new Message("102527","95426","בזמן מרדכי לא היה גזרה על הבהמות","14/02/23 09:14","כג שבט","תשפ"ג","09:14","שמואל","הגזרה של המן הייתה על היהודים אנשים נשים וטף, אך לא על הבהמות. מה שאין כן בנינוה שהגזרה הייתה על העיר כולה כולל הבהמות שבה.","51037","","441","True","True","False","","30","95.86.112.232","0","95330","תענית|טז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);