var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=95400;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","46"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("95400","0","מאי חנוכה? דלא להתענות","01/12/21 11:54","כז כסלו","תשפ&quot;ב","11:54","ישראל שווץ","מאי חנוכה? לא להתענות<br /><br />השנה (תשפ&quot;ב) לומדים בימי החנוכה במסגרת הדף היומי העולמי את מסכת תענית. מה עניין תענית וחנוכה? אשתף במחשבה שעלתה בי על חנוכה ועל חינוך.<br /><br />אחד המושגים שמתבארים במסכת תענית הוא 'מגילת תענית'. זו מגילה שהייתה בימי בית שני, ובה ציינו חכמים ימים שאסור להתענות ולהספיד בהם בגלל שהם ימי מועד ושמחה. שם קצת מבלבל. 'מגילת תענית' - על ימים שלא מתענים בהם! ברשימה זו נכללים 35 מועדים, וכמובן גם חנוכה ופורים מוזכרים. לפי ההלכה, מגילת תענית התבטלה חוץ מחנוכה ופורים. כלומר אפשר להתענות בכל יום בשנה מלבד מועדים המוזכרים בתורה (חגים וראשי חדשים), ומלבד חנוכה ופורים המוזכרים במגילת תענית.<br /><br />שמתי לב שהבריתא המפורסמת במסכת שבת דף כא, הפותחת את הדיון התלמודי על חג חנוכה, היא למעשה ציטוט ממגילת תענית. 'מאי חנוכה'? שואלת הגמרא, 'דתנו רבנן בכה' בכסלו יומי חנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון'. המקור בגמרא לנס פך השמן, הוא ממגילת תענית. מגילת תענית משתמשת במטבע לשון חוזר 'דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון'. כך במסכת תענית אודות 'איתוקם תמידא', וכך במסכת שבת אודות חנוכה.<br /><br />אז מה? אז הגמרא מלמדת שבחנוכה אסור להתענות. לצום. מה העניין הגדול? מכאן פרשנות. בספרו על חינוך 'הילד כשותף' מבחין אלן כץ בין מצוות עשה ומצוות לא תעשה. אפשר לחשוב כי מצוות עשה הם הנעלות יותר ומשקפות אהבה, ומצוות לא תעשה הם הקומה הנמוכה יותר. אך יש גם מבט הפוך. מצוות עשה, טוען כץ, מעשירות את מי שאנחנו, אך מצוות לא תעשה מגדירות אותנו. אמור לי מה המגבלות שאתה שם לעצמך, מהם נקודות ה'עצור' שלך, ואומר לך מי אתה. וחנוכה יוכיח. מי לא מתחבר למסר האוניברסלי של אור הנרות, של להרבות טוב בעולם? הרעיון נוגע בכל, אך אם נסתפק בו אולי נישאר במקום. כדי להיות 'מוסיף והולך', מלמדת אותנו הגמרא, צריך לדבר על מה לא עושים. לא מתענים. <br /><br />תמיד שקראתי את הקטע בגמרא על נס פך השמן הרגשתי שקראתי את נשמתו של החג. וכשקראתי את ההלכה הראשונה בשולחן ערוך, ששמונת ימי חנוכה אסורים בהספד ובתענית, הרגשתי שזה 'רחוק' משם. השנה, חיבור חנוכה ולימוד מסכת תענית קירב לי את השניים. השפע וה'אור' של חנוכה הוא בניסים, הם אלו שמעשירים את חיינו, אך מה שבונה אותם אלו הגבולות, הקווים האדומים, מה שלא נעשה. <br /><br />בשם הבעל שם טוב מביאים שחושך לא מגרשים במקלות ובאבנים אלא במעט אור. השנה בעקבות הדף היומי נוסיף לאור את הכלי. חינוך-חנוכה מצד אחד אומר להאיר, ומצד שני אומר להכיל, במשמעות 'כלי', המשרטט גבולות ואומר גם 'לא'.","1464","","880","True","True","False","","460","213.151.39.233","0","0","תענית|יט ע&quot;א",""),new Message("95408","95400","תודה!","01/12/21 15:07","כז כסלו","תשפ&quot;ב","15:07","יחיה","&quot;הגדרה&quot; היא מלשון גדר. ציור וצורה הם מלשון הָצֵר. כי המגבלות דווקא, קובעות מהות ואופי, כדבריך.<br /><br />בזמנינו נושא זה, זקוק חיזוק רב. בתקופה המתירנית, שהשיטה הרווחת והשלטת אומרת, כי הכול מותר כביכול, אנשים אמנם איבדו הצורה, וכל שכן ההגדרה, ומותר אדם מן הבהמה - אָיִן.<br /><br />הגדר שבחנוכה ניכר גם מגבולות מקום &quot;נר איש וביתו&quot;. בית ומשפחה וערכיה, הרי הם שריד האחרון, המשמר קדושת אדם וצורתו, וזוהי אמנם &quot;מלחמה על הבית&quot;.<br /><br />הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות וניצחונות, כשם שעשה לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה!","1493","","880","True","True","False","","75","89.138.183.238","0","95400","תענית|יט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);