var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=95822;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","73"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("95822","0","הלל על בטן ריקה..","13/12/21 20:55","ט טבת","תשפ"ב","20:55","איתןן","כו. אין אומרים הלל על נפש שבעה ובין מלאה. אבל לא אוכלים לפני תפילה. ובד'כ חולף זמן רב מסעדת הלילה. ואפשר שאחרי עיקר התפילה שמע לעמידה אפשר לעשות קידוש. או.ו כיוון שפיתו בסלו נחשב כנפש שבעה ובטן לא מלאה. ואולי גם הכוונה נפש שבעה משמחת היום ומתפילה ולימוד. וצ'ע","669","","874","True","True","False","","327","147.161.15.60","0","0","תענית|כו ע"א",""),new Message("95824","95822","נוסח אחר בגמרא","14/12/21 01:31","י טבת","תשפ"ב","01:31","יחיה","שאין אומרים הלל הגדול אלא על נפש שבעה וכרס מלאה, וכן הוא ברמב"ם ופוסקים.
"הלל הגדול" היינו פרק קל"ו בתהילים דווקא.
אנחנו מקיימים דין הזה ליל הסדר, שאומרים בהגדה "הלל הגדול" אחר "שולחן עורך".","1493","","873","True","True","False","","75","217.132.184.219","0","95822","תענית|כו ע"א",""),new Message("95854","95824","אנחנו אומרים הלל הגדול כל שבת בבוקר","15/12/21 08:28","יא טבת","תשפ"ב","08:28","צ_א","על בטן ריקה...

אולי זה יהיה מקור טוב למה מותר בשבת לשתות לפני התפילה... ","303","","872","True","True","False","","31","192.117.255.244","0","95822","תענית|כו ע"א",""),new Message("95870","95824","עי' שו"ת חיים שאל בחלק ב סימן יא","15/12/21 15:36","יא טבת","תשפ"ב","15:36","יחיה","","1493","","872","False","True","False","","65","217.132.184.219","0","95822","תענית|כו ע"א",""),new Message("95869","95854","אמנם","15/12/21 15:18","יא טבת","תשפ"ב","15:18","יחיה","לא בתורת דין הלל, אלא בתוך כל פסוקי דזימרא שמוסיפים בשבת, כמי שקורא בפרקי הלל במסגרת קריאת תהילים ביום רגיל, שאינו מדין הלל.

שוב מצאנו בתשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן לו: ונראה לי שתקנו ראשונים לאמרו בשבת על מתנה טובה שנתן להם המקום +על - פי שבת י, ב+, כמו שתקנו לומ' הלל הגדול, ודומה למה שאמרו +תענית כה, ב - כו, א+ אין או' הלל הגדול אלא בכוס מלאה ובנפש שבעה, ותקנו לאומרו קודם אכילה, כמו שאמרו בתענית +כו, א+ שאני בני מחוזא דשכיח בהו שכרות...

מפורש יותר בספר המחכים - ד"ה שחרית (המתחיל סמוך להערה רסא).","1493","","872","True","True","False","","70","217.132.184.219","0","95822","תענית|כו ע"א",""),new Message("95872","95869","אז איך קוראים הלל גדול בחגים על בטן ריקה","15/12/21 18:24","יא טבת","תשפ"ב","18:24","איתןן","חנוכה , פסח וכו'
איך מסתדר","669","","872","True","True","False","","24","147.161.9.162","0","95822","תענית|כו ע"א",""),new Message("95882","95872","רק","16/12/21 01:48","יב טבת","תשפ"ב","01:48","יחיה","ליל הסדר קוראים הלל הגדול אחרי הסעודה, לפי שקוראים אותו מצד דין הלל.

בבוקר בשחרית, אף פעם אין הלל הגדול נקראת מדין הלל, אלא במסגרת שאר מזמורים מתהילים, אשר יושבי ביתך, גם מזמור שיר ליום בשבת ועוד, כולם "פסוקי דזמרא", לא מצד הלל, כמו באדם אשר קורא תהילים בביתו סתם ביום רגיל.","1493","","871","True","True","False","","51","217.132.184.219","0","95822","תענית|כו ע"א",""),new Message("95889","95882","אז מוספים ברכה עם שם ומלכות","16/12/21 14:33","יב טבת","תשפ"ב","14:33","איתןן","","669","","871","False","True","False","","29","147.161.9.234","0","95822","תענית|כו ע"א",""),new Message("95892","95889","כן","16/12/21 15:13","יב טבת","תשפ"ב","15:13","יחיה","רק ליל הסדר, מייחדים להלל הגדול ביחד עם הלל הרגיל ("הלל המצרי"), לברך בתחילתם ובסופם.

מסתמא, אף אצלנו, במשנת תענית ג, ט: אמר להם רבי טרפון, צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ויצאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב, ובאו בין הערבים, וקראו הלל הגדול: מברכים תחילה וסוף, בשם ומלכות.

אמנם, אף בפסוקי דזמרא, מברכים "ברוך שאמר" ו"ישתבח" בתחילתם ובסופם, מ"מ אין מברכים "לקרוא (או: לגמור) את הלל".
גם לא מייחדים בהם פרקי הלל דווקא, אלא אף מוסיפים מזמורים רבים אחרים, וכנ"ל.","1493","","871","True","True","False","","67","217.132.184.219","0","95822","תענית|כו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);