var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=95829;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("95829","0","מחמת לטבריה מיל","14/12/21 08:25","י טבת","תשפ&quot;ב","08:25","איתן","&quot;<span class='lightYellow'><b>… דאמר רבי יהושע בן לוי 'כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך'.<br />עד כמה?<br />אמר רבי ירמיה, ואיתימא רבי חייא בר אבא: כמחמתן לטבריא, מיל.<br />ולימא מיל?<br />הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כמה הוי – כמחמתן לטבריא</b></span>&quot;<br /><br />המימרא הזו מעוררת מספר שאלות:<br />א) בפסחים אמרו ש&quot;ממגדל נוניא לטבריה מיל&quot;. מן הסתם אין בזה סתירה למה שנאמר  אצלנו &quot;מחמת לטבריה מיל&quot;, אבל למה נקטו אמדן שונה בשני המקומות?<br />ב) בעירובין (ס&quot;א ע&quot;א) אמרו שחמת כולה מובלעת בתוך תחום השבת של טבריה. וזה בודאי סותר את הנאמר בסוגייתנו.<br /><br />כתבתי על כל זה <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://eitanm.org.il/33/'>כאן</a>.<br />סקרתי את הדברים שנאמרו על זה באחרונים, ובמקורות נוספים, מה שמצאתי, ובסיכום אוכל לומר שלא מצאתי הסבר מרווח.<br /><br />מה שלא דנתי שם:<br />1. למה בכלל הגמרא נותנת שיעור הטובים רק לשעתם ולמקומם? מה יועיל הדבר למי שאינו מכיר?<br />2. גם במקומות ובשעתו, הלשון  <span class='lightYellow'><b>הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כמה הוי – כמחמתן לטבריא</b></span>  - בתקופתם ארץ ישראל זרועה אבני מיל של השלטון הרומי, למה צריך להשמיע לנו כמה הוא מיל?","123","","867","True","True","False","","470","95.86.69.188","0","0","מגילה|ב ע&quot;ב",""),new Message("95830","95829","כמה הערות לדבריך:","14/12/21 09:42","י טבת","תשפ&quot;ב","09:42","Almuaddib","ראשית - לדברים שכאן:<br /><br /><b>1. </b><br />אין שום סתירה בכך שממגדל נוניא לטבריה - מיל, וגם מחמת. מותר לציין מקומות שונים ומרחקיהם.<br />אם נראה לך מיותר לציין מרחקים - זה נכון גם לגבי ציון מקום אחד בלבד.<br /><br /><b>2.</b><br />אני חושש כי התבלבלת כאן.<br />בבבלי עירובין, בדף ס&quot;א, אין עוסקים בחמת שעל יד טבריה, אלא בחמת שבדרום רמת הגולן, זו המכונה כיום &quot;חמת גדר&quot;. שהרי מדובר על ההיתר של רבי לתושבי גדר - היום בממלכת ירדן, לרדת לחמת לרחוץ בשבת.<br />בתוספתא, וכן בירושלמי עירובין בפ&quot;ה ה&quot;ז, מוזכרות שתי הערים ששמן חמת, זו שעל יד טבריה וזו שעל יד גדר, ושם נזכר כי חמת מובלעת וכו'. אין כאן סתירה כלשהי, משום שלא ברור באיזה זמן מתייחסים לאיזה מרחק, שהרי כבר בתוספתא  מצויינת התפתחות העיר טבריה:<br />&quot;בראשונה היו בני טיבריא מהלכין את כל חמתה ובני חמתה אינן מגיעין אלא עד הכיפה ועכשיו בני חמתה ובני טיבריא עיר אחת היא.&quot;<br /><br /><b>3.</b><br />לא ברורה לי האמירה לגבי ארץ ישראל, הזרועה אבני מיל רומי. המיל הרומי, אורכו היה - כפי שניתן לראות מאבנים אלו היטב גם היום - כ-1,480 מטר (אלף פאסום). המיל של חז&quot;ל, כידוע, הוא אלפיים אמה - ולא קרב זה אל זה.","107","","867","True","True","False","","101","46.19.86.118","0","95829","מגילה|ב ע&quot;ב",""),new Message("95841","95829","לענ&quot;ד","14/12/21 19:50","י טבת","תשפ&quot;ב","19:50","יחיה","להשיב עכ&quot;פ על מקצת שאלות אלו;<br /> <br />מסתבר שלא סתם נקטו דוגמת &quot;מחמתן (נוסח בכ&quot;י: מי חמתן) לטבריה&quot;, אלא ללמד הלכה למעשה: <br />המגילה נקראת במי חמתן בט&quot;ו, מפני שסמוכה היא לטבריה, המוקפת חומה מימות יהושע בן נון (עיין גמרא לקמן ה, ב).<br /><br />לכן נקטו בעניינינו מי חמתן דווקא, לא מגדל נוניא, שהרי ייתכן לגבי מגדל נוניא אשר קוראים בט&quot;ו ממילא מדין &quot;נראה&quot;, וגם אילו רחוקה הייתה יותר ממיל, אין נ&quot;מ בדבר.<br />בפרט אם &quot;מגדל&quot;, לשון גובה הוא, אפשר שנראית אל אנשים בטבריה, וכבגמרא לקמן ג, ב: גופא, אמר רבי יהושע בן לוי: כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך. תנא: סמוך - אף על פי שאינו נראה, נראה - אף על פי שאינו סמוך. <b>בשלמא נראה אף על פי שאינו סמוך - משכחת לה כגון דיתבה בראש ההר</b>. אלא סמוך אף על פי שאינו נראה, היכי משכחת לה? אמר רבי ירמיה: שיושבת בנחל. <br /><br />מצד השני: &quot;טבריא עמוקה מכולן&quot; (ראש השנה לא, ב). גם &quot;מי חמתן&quot;, השייכים לחמי טבריה, נמוכים מסתמא.","1493","","867","True","True","False","","126","217.132.184.219","0","95829","מגילה|ב ע&quot;ב",""),new Message("95834","95830","תשובות","14/12/21 11:21","י טבת","תשפ&quot;ב","11:21","איתן","אז ככה.<br /><br />1.  האמירה &quot;זו לא סתירה&quot; היתה כי היה מי שהעלה את זה. <br />ולכן כתבתי שבכל זאת צריך להבין למה מציינים לגבי חימוץ את המרחק למגדל נוניא ולגבי מגילה את המרחק לחמת.<br />כמובן ייתכן שאין לזה משמעות, אבל ע' במה שכתבתי שם מה שהבאתי מהטורי אבן ושפת אמת והאחרים.<br /><br />2. נכון שמעיינות חמים סביב טבריה יש כמה, אבל חמת גדר מרוחקת הרבה יותר, ומי שרצה לתרץ שחמת שמרוחקת מיל היא עין רקת, שגם הוא מעין חם, יחסית - היא מרוחקת למעלה משלושה ק&quot;מ, א&quot;כ גם עליה לא דיבר ריב&quot;ל. <br />א&quot;כ נשארנו עם מקום אחד, חמת טבריה, שבעירובין אמרו שבתחילה היו נפרדות, וחמת היתה כולה בלועה בתחום השבת של טבריה, ואח&quot;כ התאחדו, זה עוד בזמן המשנה, ואילו אצלנו כתוב בזמן ריב&quot;ל - לא הרבה אחרי המשנה - שהמרחק <b>בינהן </b>הוא מיל. <br />אני חושב שיש מקום לשאלה.<br /><br />3.  על המיל של חז&quot;ל כתבו בשנים האחרונות הרבה. <br />כי מסוגיית שילוח השעיר לעזאזאל יוצא ברור שהמרחק בין כל סוכה לסוכה הוא תחום שבת והוא מיל.  וכך הבינו בפשטות כולם, אני יכול להביא מקורות החל מרש&quot;י רמב&quot;ם ועוד.<br />יש לציין שזה לא כתוב שם בפירוש, אלא זו המסקנה מהסוגיא.<br />גם יש לציין שבשום מקום בעירובין לא התחלף להם &quot;מיל&quot; במקום תחום שבת.<br />וגם מסברא קשה לקבל שחז&quot;ל יקראו לתחום שבת באותו שם שהשלטון קרא למידה שלו. למה שיעשו זאת. ואיך לא יחששו לטעות.  ולא יציינו &quot;מיל יהודי&quot; בשום מקום.<br />למרות כל זה המסקנה מסוגיית שילוח השעיר נראתה ברורה.<br />אבל משהחל חקר ארץ ישראל והכרת השטח הגיעו רבים למסקנה שגם חז&quot;ל כשדברו על מיל התכוונו למיל. <br />יש הרבה ראיות לכך. ציוני המרחקים בחז&quot;ל (מטבריה לציפורי, 30 ק&quot;מ - כתוב 18 מיל. זו רק דוגמא אחת שקופצת לי עכשיו.) הם בבירור לפי מיל רומי.<br />אבל יש גם שאלות וקושיות שכנגד. בראש ובראשונה כמובן איך ליישב את סוגיית יומא. <br />אחת מהשאלות - הקלות - היא השאלה ששאלתי.","123","","867","True","True","False","","52","95.86.69.188","0","95829","מגילה|ב ע&quot;ב",""),new Message("95877","95830","לגבי 3-כבר פתר את זה יואל אליצור","15/12/21 23:35","יא טבת","תשפ&quot;ב","23:35","זילבר פדואל","לגבי הערה 3 של אלמואדיב  - <br />כבר כתב הרב פרופ' יואל אליצור איש עופרה (בסיפרו מקום בפרשה)<br />שחז&quot;ל ב-2000 אמה שרשאי ללכת בשבת- התייחסו לאלכסון, שהוא עפ&quot;י פיתגורס 1.42 ק&quot;מ וזה כבר מתקרב למיל הרומאי.<br />כולנו כבר קיימנו דיון על כך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=29722'>בפסחים</a><br /><br />והפעם אביא את הדברים בגירסת word לנוחות הקריאה","504","docx","866","True","True","False","","53","82.81.31.217","0","95829","מגילה|ב ע&quot;ב","0-docx"),new Message("95861","95841","עוד","15/12/21 11:50","יא טבת","תשפ&quot;ב","11:50","יחיה","נוסיף, כי אפשר ש&quot;מי חמתן&quot; דומה ל&quot;יושבת בנחל&quot;, אשר משמשת דוגמא בגמרא ל&quot;סמוך אע&quot;פ שאינו נראה&quot;, היות וגם מי חמתן - מעין נחל.","1493","","866","True","True","False","","90","217.132.184.219","0","95829","מגילה|ב ע&quot;ב",""),new Message("97647","95861","ודקארי לה מאי קארי לה - עיר בהר ובנחל","19/01/22 22:35","יז שבט","תשפ&quot;ב","22:35","איתן","בסוגיית מגילה ג ע&quot;ב, לגבי סמוך ונראה, אומרת הגמרא<br /><span class='lightYellow'><b>תנא. סמוך אע&quot;פ שאינו נראה, נראה אע&quot;פ שאינו סמוך.<br />בשלמא נראה אע&quot;פ שאינו סמוך משכת לה ביושבת בראש ההר, אלא סמוך אע&quot;פ שאינו נראה היכי משכחת לה?<br />אמר ר' ירמיה ביושבת בנחל.</b></span><br />שאלה שמתעוררת כאן היא אם המקשן ידע שיש אפשרות של יושבת בראש ההר - מדוע לא חשב שיש אפשרות גם ליושבת בנחל, עד שהקשה &quot;היכי משכחת לה&quot; עד שבא ר' ירמיה ותירץ?<br /><br />לשאלה זו מצאתי מספר תשובות:<br />בצורה פשוטה תירץ ר' פינחס מקוריץ  בספר <b><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3617&st=&pgnum=109&hilite'>גבעת פינחס</a>:</b><br />עיר מבוצרת בונים בהר, או עכ&quot;פ במישור , אבל לא בעמק, ולכך לא עלה בדעת המקשן איך ייתכן שיהיה סמוך ואינו נראה, וענה לו התרצן שמדובר שהכפרים בעמק.<br /><br />ה<b>ט&quot;ז</b> ו<b>הגר&quot;א</b>, באו&quot;ח סי' תרפ&quot;ח, נעזרו בקושיא זו באופן די דומה זה לזה כדי להוכיח את שיטתם לגבי סמוך ונראה:<br />תחילה נציין כי דעת הרמב&quot;ם והטור שלא רק סמוך צריך להיות בתוך מיל, גם הנראה. הסברא בכך היא שכשבדף הקודם אמר ריב&quot;ל <span class='lightYellow'><b>כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עימו נדון ככרך</b></span>, והגמרא אמרה  <span class='lightYellow'><b>עד כמה - כמחמת לטבריה מיל</b></span> משמע שמיל מדבר גם על הסמוך וגם על הנראה. <br />כמובן שפירוש זה מעלה מיד את השאלה - מה ההבדל אם כך בין סמוך לנראה, בעצם הכל תלוי בסמוך. <br />רש&quot;י, אגב, פירש  &quot;<b>עד כמה. </b>חשיב לה סמוך:&quot; כלומר שמיל מדבר על סמוך בלבד, לא על נראה. אבל הרמב&quot;ם והטור לא סברו כך.<br />גם לפי רש&quot;י יהיה צריך לתת גבול. הרי לא מסתבר שעיר שנמצאת ק&quot;מ רבים מהכרך - תיחשב חלק ממנו ויקראו בה מגילה כמותו, רק בגלל שרואים אותה מהכרך.<br /><br />דעת הט&quot;ז, שכשמודדים מיל לנראה, כגון לעיר שיושבת בראש ההר - מודדים מיל במישור בלי להחשיב את שיפוע ההר, כי השיפוע נותן לו את מעלת &quot;נראה&quot; ולכן הוא לא חלק מהמרחק; אבל סמוך - כאן אין סיבה שלא להחשיב את השיפוע, אם יש.<br />וראייתו - מכאן,  שזו הסיבה שהמקשן לא העלה בדעתו אפשרות של יושבת בנחל: &quot;בשלמא נראה - יכול להיות מרוחק, כי לא מתחשבים בשיפוע ההר, אבל סמוך, שמדובר בסמוך ממש - איך ייתכן שתהיה מציאות כזו של סמוך שאינו נראה?&quot; עד שבא ר' ירמיה ותירץ שמדובר ביושבת בנחל, כלומר מתחת למצוק, ולכן אי אפשר לראותה.<br /><br />גם הגר&quot;א הלך בכיוון דומה, להוכיח מכאן שיטת הטור ש&quot;נראה&quot; צריך להיות בתוך מיל. (הוא לא מזכיר את דברי הט&quot;ז, וא&quot;כ כנראה הוא סבור שיש להתחשב בשיפוע.) ולדעתו, קושיא זו גופא היא ראייה לשיטת הטור: לפי רש&quot;י שנראה יכול להיות יותר ממיל  - לא מובן כלל שאלת הגמרא, כאמור לעיל; אבל אם נאמר שנראה הוא עד מיל, א&quot;כ סמוך הוא סמוך ממש - איך ייתכן שלא יראו עיר שהיא סמוכה ממש?  על זה אמר ר' ירמיה שיושבת בנחל, בתחתית מצוק, ולכן אי אפשר לראותה.<br />(ע&quot;פ &quot;באר אליהו&quot; על ביאור הגר&quot;א לשו&quot;ע מאת הרב אליהו רקובר)","123","","831","True","True","False","","113","212.76.97.234","0","95829","מגילה|ב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);