var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=98116;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("98116","0","האם הפשט שובש ?","27/02/22 12:32","כו אדר א","תשפ&quot;ב","12:32","עלי","לשם לימוד הלכה למד רבי יאשיה כך :<br />דְּתָנוּ רַבָּנַן אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר שִׁבְעַת יָמִים לִימֵּד עַל חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.<br />הפסוק במקורו : ( שמות כג, טו )<br />&quot;אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר     שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם      וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם&quot;<br />לא ברור מהי השמירה הנזכרת, אבל המלים 'שבעת ימים' מתיחסות ( לכאורה )לאכילת המצות ולא לשמירת החג ולא ברור כיצד 'שיבש' רבי יאשיה את הפסוק. אם נאמר שסבר שניתן לדרש את הפסוק גם שלא על פי חלוקת הטעמים, יוצא החלק השני חסר משמעות  : תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם, כי לפי זה אין שום קביעת זמן מגבילה לאכילת המצות. <br />ברם אפשר שבמסגרת הדרשא הוא קורא פעמיים את המלים שבעת ימים, וכאילו כתוב :<br />&quot;אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר  שִׁבְעַת יָמִים, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם  וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם&quot;.<br />לא בדקתי אם וכמה פעמים יש שימוש לשיטה כזו אך נראה לי ש'שיטת' לימוד כזו היתה מקובלת למדי, אבל אשמח לקרא דוגמאות נוספות או תגובות<br />אגב, אם אמנם זו שיטת הלימוד, הרי שזו אינה שיטה פשטנית אלא דרשנית, וממילא עולה השאלה מה התוקף של ההלכה הנלמדת מדרשה כזו - דאורייתא או דרבנן...","209","","796","True","True","False","","274","84.110.114.45","0","0","חגיגה|יח ע&quot;א",""),new Message("98117","98116","מחלוקת ראשונים עיין בתוספות כאן ובריטבא","28/02/22 06:40","כז אדר א","תשפ&quot;ב","06:40","אלף בית רשי","ובעוד ועוד האם איסור עשיית מלאכה בחוה&quot;מ דאורייתא או מדרבנן, ומה נחשב סוג לימוד זה שהוא יוצר נוטה לדרשה ולא מפשט או מייתור","278","","795","True","True","False","","52","96.20.220.141","0","98116","חגיגה|יח ע&quot;א",""),new Message("98130","98116","לפעמים הפשט כאילו חסר האות ו'","28/02/22 19:22","כז אדר א","תשפ&quot;ב","19:22","אליעזר מ ש","כאילו כתוב: 'את חג המצות תשמור' ו'שבעת ימים תאכל מצות '. וטעם רבי יאשיה, כי אכילת מצות נשמע ציווי לעשות משהו, ול'שמור' נשמע להמנע ממשהו. <br />2] זו שיטה, שמילה או מילים נדרשים גם לפניו וגם לאחריו, ושניהם נראים בפשט. ולדוגמא: ''לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם'' שהמילים אלהי כסף ואלהי זהב, נדרשים בשתי דרכים. כשייכים ללפניו - שלא יעשה הכרובים מכסף, ושלא יעשה יותר משני כרובים מזהב בית המקדש.  או כשייכים לאחריהם, שלא יעשה כדמות כרובים מכסף או מזהב בבתי כנסיות או בבית המדרש.","610","","795","True","True","False","","101","213.151.45.84","0","98116","חגיגה|יח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);