var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=98421;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","36"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("98421","0","יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבו","02/04/22 22:17","א ניסן","תשפ"ב","22:17","לינקוש","נתבקשתי לפרסם:

יש למישהו הסבר מניח את הדעת על מטרת היבום?

כשאנו קוראים בתורה על מצות היבום - הטעם מפורש בקרא - להקים שם לאחיו.
(דברים פרק כה ה) כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ: (ו) וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל: (ז) וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי: (ח) וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ: (ט) וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֘ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו: (י) וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל: ס

אולם כשאנו מעיינים בפרטי דיני היבום - אנו מגלים שהמצווה מתקיימת בהחלט גם אם לא הקים כלל שם לאחיו.
שהרי הבא על היבמה - קיים את המצוה, ויכול לגרשה, ומותרת לשוק, ואין שום אמירה ביקרותית כלפיו על כך שלא הקים שם לאחיו כו' גם אם יכל [כגון בצעירים].
כמו"כ מצוות היבום קיימת גם בזקן וזקנה, הגם שברור שלא יקימו כלל שם לאח.

על פי הזוה"ק [משפטים קא:] - הנושא את האישה יהיב בה חד רוחא [בביאה הראשונה] והרוחא יוצא בבנו הראשון, וכשמת בלא בנים הרוח הזו מקשקשת בה ויש צער לנפטר שחסר אותה חד רוחא שנתן בה מעצמו. בעת היבום - אותה חד רוחא יוצא בוולד, שהוא בעצם הנפטר עצמו [ראיתי ב'משנת הגלגולים' לרב בועז שלום שליט"א שאומר בשם הפלא יועץ שזה המצב היחיד בו אנו יודעים מיהו המגולגל ויש לומר לבן הנולד את חסרונות המנוח על מנת שיתקנם], ובעצם בזה מקבל חזרה את חלק הרוח שחסר ממנו.
כשאין יבום - אזי בעת החליצה היבמה יורקת על הארץ ובאותו הרוק יוצא אותו ה'חד רוחא' ובא לתיקונו.

אולם גם בהסבר זה לא נחה דעתי -
שהרי פסק בשו"ע סימן קנו - א מִי שֶׁמֵּת אָחִיו מֵאָבִיו וְלֹא הִנִּיחַ זֶרַע, מִצְוָה לְיַבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ, בֵּין שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ מֵהָאֵרוּסִין, דִּכְתִיב: ''כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים (א) יַחְדָּו וּמֵת אֶחָד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'' (דְּבָרִים כה, ה):

כל הטעם של הזוה"ק אינו שייך בארוסה! שהרי לא נתן בה שום 'רוחא' שהרי לא הייתה ביאה [אא"כ נאמר שאיירי 'ביהודה' ע' ריש כתובות...]

אשמח לשמוע למי מהת"ח יש הסבר [פשט, קבלה, בעלי מחשבה או כל הסבר שהוא] על ענין היבום, המניח את הדעת בכל המצבים.","58","","758","True","True","False","","447","95.86.84.136","0","0","יבמות|ב ע"א",""),new Message("98422","98421","ניסיון","02/04/22 23:37","א ניסן","תשפ"ב","23:37","עלי","א. אילו מטרת היבום היתה שהנחלה תישאר ברשות משפחת האב, בלאו הכי היורש של הנפטר בלי ילדים הוא ברוב המקרים האח ואם כן אין צורך ביבום מבחינה זו.
ב. ניתן לקרא שם לבן של האח של הנפטר גם מאשתו שלו ( בלי היבמה ) ואם כן גם כך לא ימחה שם הנפטר מישראל. כך גם נוהגים גם בימינו בכל אופן ובלי קשר ליבום. אם כן אין צורך ביבום לשם עצם שמירת שמו בישראל.
ג. במצבים רבים לא ניתן לקיים יבום ואף חליצה. המקרה הקלאסי הוא באדם שהוא יחיד להוריו ונפטר בלי ילדים ובאמת במקרה כזה נכרת שם המשפחה שלו מישראל. כאמור, אין זה צריך למנוע מאלמנתו הנישאת לשוק לקרא לבנה על שם הנפטר כחסד עמו.
אחרי כל זה ברור שצריך הסבר אחר למצות היבום.
נראה שהעניין מתחיל כמו מצוות רבות בתורה מ'תורת האבות' שהיתה מקובלת עוד קודם למתן תורה. הקדמונים האמינו שאשת אדם שנפטר בלי ילדים היא המעוניינת הראשית ביבום, וכפי שעולה מהמצוה עצמה ומהחליצה. וכפי שעולה מסיפור יהודה ותמר ובעז ורות
אם כן עלינו לברר מדוע היא מעוניינת בכך ?
כשאדם נפטר בלי ילדים מה הבריות מרננות ? הנה נשארה האלמנה שלו לבדה . אם כן אפשר שכוונת הכתוב לומר שאם אפשר, יש לאפשר לאלמנה להיות קשורה בנחלת הנפטר ע"י נישואין-יבום לאח היורש ואזי הכל יזכרו שנחלה זו היתה צריכה להיות של הנפטר אלא שאשתו העבירה אותה לאחיו ויאמרו כולם הרי זו נחלת האשה פלונית של הנפטר שהעבירה אל אחיו , משא"כ אם יירש אותה בלעדי אשת הנפטר.
ובדומה לירושת הבת ובדומה לבנות צלפחד ( שנקראה נחלתן על שמן אעפ"י שנחלת בעליהן היתה ).
וכברכת העם לבעז 'ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה'. צ"ע","209","","758","True","True","False","","85","87.71.80.236","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("98426","98421","לענ"ד","03/04/22 09:37","ב ניסן","תשפ"ב","09:37","אביגדור","יסוד חשוב רחב ועמוק בדינים רבים, שהסברה של הדין מתאימה רק לעיקרו. לגבי הפרטים אין התאמה ביניהם לבין הסברה (למה? זו שאלה טובה. אבל זו לא שאלה בדיני יבום, אלא בהבנת רצון ה' בכלל).
דוגמה בולטת גם בדיני הכרעות - רוב חזקה וכו' - ברור שלכל ההכרעות הללו יש סברה, אבל בפועל הפרטים השונים חורגים ולפעמים גם סותרים את הסברה המקורית (חילוקים בין רובא דאיתא קמן לרובא דליתא קמן, בין חזקת אומדנא לרובא דליתא קמן, חזקה שיש בה ריעותא, חזקה דמעיקרא שסותרת חזקה דהשתא)","571","","757","True","True","False","","94","37.60.42.23","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("100685","98421","נסיון...","26/07/22 09:28","כז תמוז","תשפ"ב","09:28","אריה א","אין זה תשובה על כל הקושיות אבל...

כשאדם נולד אומרים בת פלוני לפלוני. זאת.אומרת שהיא אמורה להיות אשתו של הנפטר... (ויש לעיין זווג ראשון זיוג שני...) וא''כ גם אם רק נתארסו זהו סימן שהיא הייתה אמורה לחיות אתו... ולכן יש מצוות יבום גם באלמנה מן הארוסין.

ויש לעיין אם ראובן נשא חמש נשים האם בזמן הלידה נאמר בת פלוני ובת פלוני ובת פלוני... חמש פעמים? או רק אשה אחת... ויכול להיות שגבר הנושא חמש נשים כל נשיו שייכות לאותה נשמה... ולכן מספיק שהיבם ישא אחת מהם. או דלמא רק אחת מהם קשורה לנפטר באמת וקב''ה יסדר שהיא תתיבם.

דרך אגב לא חשבתי ש''להקים שם'' קשור לשם התינוק שיוולד... ואין מצוה לקרות התינוק בשם הנפטר... זה עניין של נשמות בעוה''ז..","1068","","643","True","True","False","","62","79.70.185.254","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("98431","98422","[ללא נושא]","03/04/22 19:53","ב ניסן","תשפ"ב","19:53","לינקוש","נתבקשתי לפרסם:

א. ביבום אין נכון לומר שהנחלה נשארת ברשות האב, אלא ההלכה היא שהנחלה עוברת בלעדית לאח המייבם. ללא זאת – האב [אם הוא בחיים] היה יורש בלעדי, ואם אין אב – הייתה מתחלקת שוה בשוה בין אחיו.

ב. אין שום הלכה לקרוא לבן הנולד בשם המנוח.

ג. ראה תשובה ב'.

הניסוח "הקדמונים האמינו כו'" מאד צורם. התורה היא לא אמונת הקדמונים. התורה היא דבר ה' לעמו, תורת חיים, ולא לפי מה ש"האשה מעוניינת". כך שממש לא מענין אותנו במה הם האמינו ולמה.

ובפרט שהיבום הוא בעל כרחה, גם אם צווחת שאינה מעוניינת. ובפרט שלרוב לכאורה האשה אינה מעוניינת ביבום ש'מגביל' אותה לאדם מסוים, שלא לדבר על שומרת יבם קטן בעריסה הממתנת לו עד בוש.

מה שכן – מופיע באברבנאל שחלק מענין היבום הוא לאפשר לאלמנה לקבל את הנחלה [לא כדי לזכור כו', אלא טכנית שיהיה לה מקום נחלה, שהרי אשה אינה יורשת את בעלה].

אך גם על ע"ד האברבנאל יחזור הקושי – אם הותיר המנוח נחלה בשווי 5 מליון דולר, בא היבם ובמעשה ביאה אחד נטל את הנחלה, ואת היבמה כעת יוכל לשלח לנפשה ללא שום מחויבות כלפיה. היכן תקנתה של זו?","58","","757","True","True","False","","90","141.226.74.59","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("98438","98422","בנוסף לנ״ל","04/04/22 07:25","ג ניסן","תשפ"ב","07:25","ארציאלי","מה לגבי אדם שהשאיר אחריו כמה נשים? רק אחת מתייבמת, ואם היבום היה ״אינטרס״ האישה אז שכולן יתייבמו","49419","","756","True","True","False","","48","","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("98432","98426","[ללא נושא]","03/04/22 19:54","ב ניסן","תשפ"ב","19:54","לינקוש","נתבקשתי לפרסם:

זה נכון בגדול, אך אין זה מונע מאתנו לנסות לחפש. וכפי שאמר ראש ישיבת קול תורה בנוגע לענין מסוים שניסה להבינו – מדוע הדין כך? השיבו מאן-דהוא "זו גזירת הכתוב", אמר לו ראש הישיבה "אכן, זו גזירת הכתוב, אך אין גזירה שלא להבין את הכתוב..."","58","","757","True","True","False","","92","141.226.74.59","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("100684","98426","לכ' צ''ע...","26/07/22 09:17","כז תמוז","תשפ"ב","09:17","אריה א","אגם שדבריך נראים נכונים לכשעצמם אמנם אם אתה צודק מי אומר שמה שנראה כסברה מתאימה ''לעקרו'' של דין נכון. מאחר שלפי הסברה הזאת לא תתפרש המון פרטי המצוה אולי טעם המצוה לא בנוי בכלל על ההסברה הזאת?","1068","","643","True","True","False","","53","79.70.185.254","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("98433","98432","לא פשוט בכלל","03/04/22 20:17","ב ניסן","תשפ"ב","20:17","אביגדור","מונ חג כה:
אבל מה שיש להדגים בו באמת מעניין הפרטים הוא הקורבן, שהציווי בהקרבת הקורבן יש לו תועלת גדולה ברורה כמו שאבאר . אבל היות הקורבן הזה כבש וזה איל, ושיהיה מנינן מנין מסוים, לזה אי אפשר ליתן טעם כלל, וכל מי שמעסיק עצמו לדעתי בהמצאת טעמים לאחד מן הפרטים הללו, הרי הוא הוזה הזיה גדולה שאינו מסלק בה זרות, אלא מוסיף זרויות, ומי שמדמה שיש לאלה טעמים, רחוק הוא מן הנכון, כמי שמדמה שהמצווה בכללותה לא לתועלת מציאותית.","571","","757","True","True","False","","99","37.60.42.23","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("98435","98433","[ללא נושא]","03/04/22 23:47","ב ניסן","תשפ"ב","23:47","לינקוש","נתבקשתי לפרסם:

עם הקרבנות אין לי כלל קושי. התורה מעיקרא לא שיתפה אותנו בהגיון של הענין, ולכן כל הטעמים הם חיצוניים בלבד, ולא מכסים את כל הפרטים [כגון - אם להרחיק מע"ז - למה אדה"ר הקריב קרבן?, ולמה לעת"ל יקריבו קרבנות - שקרבן תודה לא יבטל לעולם? ואם משום שיראה מה עושים לקרבן ויהרהר תשובה - מה עניינם של קרבנות שלא באו על חטא? וכעזה"ד]
אבל על ענין היבום הוקשיתי - כיון שהתורה הטעימה הענין, להקים את בית אחיו, הבכור אשר תלד יקום ע"ש אחיו בנחלתו כו'.","58","","757","True","True","False","","107","95.86.84.128","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("98443","98435","הרמבם הביא את הקרבנות כדוגמה","04/04/22 17:12","ג ניסן","תשפ"ב","17:12","אביגדור","לכל המצוות.
ליתר ביאור אני מעתיק הפעם את כל הקטע יחד. אגב - תיקון טעות שלי - פרק כו ולא כה:
[מצוות שחיטה]
ואשר ראוי שיסבור בעניין זה כל מי שדעתו שלמה הוא מה שאבאר, והוא: שכלל המצוות יש להן טעם בהחלט, ובגלל תועלת מסוימת [שלה] צווה בהן. אבל פרטיהן, הן אשר נאמר בהן שהן לפשט הציווי.
המשל בכך, שהריגת בעל חי לצורך המזון הטוב תועלתו ברורה כמו שנבאר 19, אבל היותו בשחיטה ולא בנחירה, ובחתיכת הושט והקנה במקום מיוחד, הרי אלו ודומיהן לצרוף בהן את הבריות. וכך יתבאר לך מן המשל שאמרו 'שוחט מן הצוואר לשוחט מן העורף', והזכרתי לך משל זה 20 לפי שבא לשונם ז"ל 'שוחט מן הצוואר לשוחט מן העורף'. אבל לאמיתו של דבר, כיון שהביא ההכרח לאכילת החי, הייתה הכוונה להקל מיתתו במה שקל להשיגו, לפי שאי אפשר להכות הצוואר אלא בסיף או כיוצא בו. והשחיטה אפשרית בכל דבר, 21 ולהקלת המיתה הותנה חדות הסכין.

[לפרטי הקרבנות אין טעם]
אבל מה שיש להדגים בו באמת מעניין הפרטים 22 הוא הקורבן, שהציווי בהקרבת הקורבן יש לו תועלת גדולה ברורה כמו שאבאר 23. אבל היות הקורבן הזה כבש וזה איל, ושיהיה מנינן מנין מסוים, לזה אי אפשר ליתן טעם כלל, וכל מי שמעסיק עצמו לדעתי בהמצאת טעמים לאחד מן הפרטים הללו, הרי הוא הוזה הזיה גדולה 24 שאינו מסלק בה זרות, אלא מוסיף זרויות, ומי שמדמה שיש לאלה טעמים, רחוק הוא מן הנכון, כמי שמדמה שהמצווה בכללותה לא לתועלת מציאותית.

ודע, כי החכמה חייבה, ואם תרצה אמור כי הצורך גרם 25, שיהו שם פרטים שאינם ניתנים להטעמה, וכאילו הוא דבר נמנע בעצם המצווה שלא יהא בה דבר מן הסוג הזה, ואופן המניעה בכך.
כי אמרך למה נעשה זה כבש ולא נעשה איל, אותה השאלה עצמה מתחייבת אילו נאמר איל במקום כבש, והרי יש הכרח במין כל שהוא.
וכן אמרך מדוע הן שבעה כבשים ולא נעשו שמונה, שכך היית שואל אילו נאמר שמונה או עשרה או עשרים, והרי יש הכרח באיזה מנין בהחלט, וכאילו שזה דומה לטבע האפשרי אשר לא יתכן בלעדי אחת האפשרויות.
ואי אפשר לשאול מדוע נעשה האפשרי הזה ולא נעשה זולתו מן האפשרויות, כי שאלה זו מתחייבת אילו היה הנמצא במציאות האפשרי השני במקום זה 26.

דע עניין זה והבינהו.
ואשר דברו בו תמיד הוא, שהכל יש לו טעם, והטעם שנתברר לשלמה הוא תועלת אותה המצווה באופן כללי ואין לחקור על פרטיהן.","571","","756","True","True","False","","107","164.138.115.126","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("98444","98443","נדמה לי","04/04/22 18:01","ג ניסן","תשפ"ב","18:01","אור חדש","שכוונת השואל אינה על הטעם לבד שלזה אין תשובה מוחלטת אך גם ניתן לקבל המצב

אלא על הסתירה הדי ברורה בין התורה שבכתב לפיתוח ההלכה בתושבע

הציפיה מהתושבע הינה להיות מפתחת ומרחיבה התורה

בכל מקרה בו התושבע עוקרת מקרא הדבר קשה

אומנם אם העקחרה נעשת לכיוון ששכל אנוש, המחזיק בשליטה גבוהה בתושבע, מקבלו, הרי שהדברים מתקבלים ובדכ מעדנים התורה והלכתה ומיישבים אותה עם החיים
אבל אם הפיתוח של התושבע הולך לכיון שגם מנוגד למקרא וגם לטעם המתקבל שלה הרי שהדברים הופכים קשים עד בלי נשוא כמעט
בחינת הפיכת סם החיים לסם המוות חלילה","458","","756","True","True","False","","66","46.19.86.251","0","98421","יבמות|ב ע"א",""),new Message("100691","100685","אבל...יבום שייך גם בזיווג שני","26/07/22 14:02","כז תמוז","תשפ"ב","14:02","Almuaddib","לא תוכל לתת כאן את הסיבה של בת הקול ארבעים יום קודם ללידה, מכמה סיבות:

ראשית - זיווג שני.
למשל, אדם נישא לאשה, והם מגרשים - ללא ילדים - לאחר כמה זמן. אחר כך נישא בשנית, ומת בלא ילדים, והותיר את אלמנתו שומרת יבם.
בת קול שייכת בזיווג שני?

ועוד,
אדם נישא לאשה הצעירה ממנו בשנים רבות. ארבעים יום קודם לידתו, הכריזה בת קול כי ינשא למי? הרי זו לא היתה עוד בעולם!

ההלכה, גם בעניין היבום, אינה נקבעת לפי מדרשים על בת קול.","107","","643","True","True","False","","67","147.235.204.163","0","98421","יבמות|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);