var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=98956;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("98956","0","הוו"א למושג "כרות שופכה"","22/05/22 17:26","כא אייר","תשפ"ב","17:26","שלמור","הגמרא מביאה הוו"א לפירוש המיקום בגוף למום " כרות שופכה"
היא מציעה את השפתיים ואת החוטם
בדרך כלל הו"א באים כמשקל נגד להוראה במסקנה וכי ההו"א באה להעמיד דבר שיש לו הגיון וסבירות לעמוד במבחן המושג הנדון ומשמעותו
וכאן לא ברור מהי ההו"א להעלות שלכך התכוונה התורה באומרה " כרות שופכה"
ההו"א נראית כקנטרנית
לא נראה שמביא ההו"א חשב שאכן המיקום של כרות שופכה הוא במום בפה או בחוטם
והגמרא אכם לוקחת בחשבון את ההו"א ומנסה להוכיח שאכן לא מדובר בפה כי הוא יורק ולא שופך ומאידך אין הכריתה בחוטם מולידה שפיכה אלא זהו מצבו התמידי

ולא רק זאת אלא שמפני ההו"א נדרשה הגמרא ללמוד שהכוונה לאותו מקום מלימוד סמוכים מממזר

אשמח להבין מה כוחו של ההו"א כאן ? במה היה נראה כי אכן משמעות הכתוב היא אולי לשפתי הפה או לחוטם","1363","","727","True","True","False","","287","77.126.16.178","0","0","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98959","98956","מדוע אין הו""א ?","22/05/22 21:54","כא אייר","תשפ"ב","21:54","אבי גרינבלט","","539","","727","False","True","False","","71","176.228.24.135","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98986","98956","מהקדמת פירוש המשניות להרמבם","23/05/22 20:34","כב אייר","תשפ"ב","20:34","ממ1","וכאשר כלל הדעות והדברים החל לחבר המשנה שהיא כוללת פירוש כל המצוות הכתובות בתורה, מהם קבלות מקובלות מפי משה עליו השלום, ומהם דעות הוציאום בדרך הסברא ואין עליהם מחלוקת, ומהם דעות שנפלה בהם מחלוקת בין שתי הסברות, וכתב אותם במחלוקותיהם פלוני אומר כך ופלוני אומר כך, ואילו היה אחד וחולק על רבים היו כותבים דברי האחד ודברי הרבים, ונעשה הדבר ההוא לעניינים מועילים מאד ונזכרו במשנה (בעדיות פ"א), ואני אזכרם, אבל אחרי עיקר גדול ראיתי לזכרו. והוא, שיוכל אדם לומר אם פירושי התורה כפי אשר יסדנו מקובלים מפי משה כמו שאמרנו מדבריהם כל התורה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אם כן מה אלו ההלכות היחידות שנאמר בהן הלכה למשה מסיני, וזה עיקר יש לך לעמוד על סודו. והוא, שהפירושים המקובלים מפי משה כמו שאמרנו מדבריהם אין מחלוקת בהם בשום פנים, שהרי מאז ועד עתה לא מצאנו מחלוקת נפלה בזמן מן הזמנים מימות משה ועד רב אשי בין החכמים כדי שיאמר אחד המוציא עין חבירו יוציאו את עינו שנאמר עין בעין, ויאמר השני אינו אלא כופר בלבד שחייב לתת. ולא מצאנו גם כן מחלוקת במה שאמר הכתוב "פרי עץ הדר"(ויקרא כג, מ) כדי שיאמר אחד שהוא אתרוג, ויאמר אחד שהוא חבושים או רימונים או זולתו. ולא מצאנו גם כן מחלוקת בעץ עבות שהוא הדס. ולא מצאנו מחלוקת בדברי הכתוב "וקצותה את כפה"(דברים כה, יב) שהוא כופר. ולא במה שאמר "ובת איש כהן כי תחל לזנות באש תשרף"(ויקרא כא, ט) שזו הגזירה אין לנו לגזור אותה אלא אם תהיה אשת איש על כל פנים. וכן גזירת הכתוב (דברים כב) בנערה אשר לא מצאו לה בתולים שיסקלוה לא מצאנו חולק בה ממשה ועד עתה על מי שאמר שזהו לא יהיה אלא אם היתה אשת איש והעידו עדים עליה שאחר הקידושין זינתה בעדים והתראה. וכיוצא בזה בכלל המצוות אין מחלוקת בהן, שכולן פירושים מקובלים מפי משה, ועליהם ועל דומיהם אמרו כל התורה נאמרה כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני. אבל אע"פ שהן מקובלין ואין מחלוקת בהם מחכמת התורה הכתובה לנו נוכל להוציא ממנה אלו הפירושים בדרך מדרכי הסברות והאסמכתות והראיות והרמזים המצויים במקרא. וכשתראה אותם בתלמוד מעיינים וחולקין זה על זה במערכת העיון ומביאין ראיות על אחד מאלו הפירושים והדומה להן כגון מה שאמר במאמר הכתוב פרי עץ הדר, אולי יהיה רימונים או חבושים או זולתם, עד שהביאו ראיה עליו ממה שנאמר פרי עץ הדר (מסכת סוכה פרק ג דף לה.) ואמר עץ שטעם עצו ופריו שווה, ואמר אחר פרי הדר באילנו משנה לשנה, ואמר אחר פרי הדר על כל מים, אלו הראיות לא הביאו מפני שנשתבש עליהם העניין עד שנודע להם מהראיות האלה, אבל ראינו בלא ספק מיהושע עד עתה שהאתרוג היו לוקחים עם הלולב בכל שנה ואין בו מחלוקת, אבל חקרו על הרמז הנמצא בכתוב לזה הפירוש המקובל. וכן הוא (שם דף לב) ראייתם על ההדס. וראייתם על דיני אברים בעונש ממון (בבא קמא דף פג) והוא מה שחייב למי שהשחית אבר מאברי חברו, וראייתם גם כן על בת איש כהן הנזכרת לשם שהיא אשת איש (סנהדרין דף נ:), וכל הדומה לו שהוא נוהג על העיקר הזה, וזה עניין מה שאמרו כללותיה ופרטותיה, רצו לומר העניינים שנוכל להוציאם בכלל ופרט ובשאר שלוש עשרה מידות והם מקובלים מפי משה מסיני. וכולם אעפ"י שהן מקובלים ואין מחלוקת בהם, מחוכמת התורה הנתונה לנו נוכל להוציא ממנה אלו הפירושים בדרך מדרכי הסברות והאסמכתות והראיות והרמזים המצואים במקרא. וכשתראה אותם בתלמוד מעיינים וחולקים זה על זה במערכת העיון, ומביאים ראיות על אחד מאלו הפירושים והדומה להם, כגון מה שאמרו במאמר הכתוב פרי עץ הדר אולי רימונים או חבושים או זולתם, עד שהביאו עליו ראיה ממה שנאמר פרי עץ הדר, ואמרו עץ שטעם עצו ופריו שווה, ואחר אחר פרי הדר באילנות משנה לשנה, ואמר אחר פרי הדר על כל מים, אלו הראיות לא הביאום מפני שנשתבש עליהם העניין עד שנודע להם מהראיות האלה, אבל ראינו בלא ספק מיהושע עד עתה שהאתרוג היו לוקחים עם הלולב בכל שנה ואין בו מחלוקת, אבל חקרו על הרמז הנמצא בכתוב לזה הפירוש המקובל. וכן היא ראייתם על ההדס, וראייתם על דיני איברים בעונש ממון, והוא מה שחייב למי שהשחית אבר מאברי חברו, וראייתם גם כן על בת איש כהן הנזכרת לשם שהיא אשת איש, וכל הדומה לו שהוא נוהג על העיקר הזה. וזה עניין מה שאמרו כללותיה ופרטותיה, רצו לומר העניינים שנוכל להוציאם בכלל ופרט ובשאר שלוש עשרה מידות והם מקובלים מפי משה מסיני. וכולם אעפ"י שהם מקובלים מפי משה לא נאמר בהם הלכה למשה מסיני, שאין לומר פרי עץ הדר הוא אתרוג הלכה למשה מסיני, או חובל בחברו משלם ממון הלכה למשה מסיני, שכבר נתברר לנו שאלו הפירושים כולם מפי משה ויש להם רמזים במקרא, או יוציאו אותם בדרך מדרכי הסברא כמו שאמרנו. ועל כן כל דבר שאין לו רמז במקרא ואינו נקשר בו ואי אפשר להוציאו בדרך מדרכי הסברא, עליו לבדו נאמר הלכה למשה מסיני, ובשביל זה כשאמרנו שיעורין הלכה למשה מסיני היקשו עלינו (ברכות דף מ.) ואמרו, מפני מה אתם אומרים שהם הלכה למשה מסיני והנה שיעורין נרמז עליהם בפסוק באמרו "ארץ חטה ושעורה"(דברים ח, ח), תהיה התשובה שהיא הלכה למשה מסיני, ואין לשיעורין עיקר להוציא אותה ממנו בדרך סברא, ואין להם רמז בכל התורה, אבל נסמכה זאת המצווה לזה הפסוק לסימן כדי שיהא נודע ונזכר, ואינו מעניין הכתוב, וזה עניין מה שאמרו קרא אסמכתא בעלמא, בכל מקום שיזכרוהו.","682","","726","True","True","False","","41","174.44.64.208","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98963","98959","שמא","23/05/22 07:14","כב אייר","תשפ"ב","07:14","עלי","אולי הדבר אינו פשוט במבט ראשון אבל המקרא נמנע כידוע מכינויים ישירים וגלויים של חלקים נסתרים בגוף האדם ( קרי - מערכת המין ). לכן כינוי ישיר וגלוי של חלק זה באדם אינו מובן מאליו ולכן ממילא קיימת הווא אמינא שמדובר בכינוי לאיבר אחר המוציא דבר מתוכו וממילא מתבקשת התייחסות לפה ולאף. ואכמ"ל.","209","","726","True","True","False","","81","87.71.8.137","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98969","98959","[ללא נושא]","23/05/22 09:17","כב אייר","תשפ"ב","09:17","שלמור","מה הסיבה לומר שהכוונה במום בפה או באף ? למה יש הו"א כזו
האם יש איזה צד לומר שבמומים כאלה יגזר על האדם שלא לבוא בקהל ?
הרי ההו"א צריכה לעמוד במשמעות הכתוב עד שנבוא ונדחה את ההו"א
לכן במחילה כך נראה לי","1363","","726","True","True","False","","46","77.126.16.178","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98964","98963","המקרא נמנע מכינויים ישירים? "שפכה" כתיב!","23/05/22 07:29","כב אייר","תשפ"ב","07:29","Almuaddib",""לבשתך ולבשת ערות אמך" - נזף שאול בבנו.

ורחם, שייך למערכת אחרת שאינה מערכת הרביה?","107","","726","True","True","False","","113","87.71.114.106","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98970","98963","[ללא נושא]","23/05/22 09:20","כב אייר","תשפ"ב","09:20","שלמור","דווקא מטעם זה שהתורה מכנה מקומות נסתרים ולא מתארת אותם בצורה ישירה מתמיהא יותר ומייתרת את שאלת ההו"א
ההו"א של פה ושפתיים מלמדת שהמקשן לא התייחס למילים "כרות שופכה" ככנוי נסתר ומצד הצניעות אלא איבר גלוי שיכול להופיע בו גם כריתה וגם שפיכה","1363","","726","True","True","False","","54","77.126.16.178","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98967","98964","מורה הנבוכים","23/05/22 07:55","כב אייר","תשפ"ב","07:55","עלי","חלק שלישי פרק ח' ציטוט חלקי
[מדוע נקראה הלשון העברית 'לשון הקודש'?]
ויש לי עוד טעם 74 במה שנקרא לשוננו זה לשון הקודש, ואין לחשוב כי זה התפארות מצדנו או טעות, אלא זה אמת, והוא שהלשון הזה המקודש, לא הונח בו כלל שם לכלי המשגל, לא לגברים ולא לנשים, ולא לעצם הפעולה גורמת ההולדה, ולא לשכבת זרע, ולא לשתן 75, ולא לצואה, כל הדברים הללו לא הונח להם ביטוי ראשוני כלל בשפה העברית, אלא מכנים אותם בשמות מושאלים וברמזים.

והייתה *75 הכוונה בכך שהדברים הללו אין ראוי להזכירם ולעשות להם שמות, אלא הם דברים שיש לחשות מהם. ואם הביא ההכרח להזכרתם יש למצוא עצה לכך על ידי כינויים מלשונות אחרים, כמו שכאשר מביא ההכרח לעשייתם מסתתרים בכך ככל האפשר.
והנה על האבר 76 מן הגברים אמרו גיד, והוא שם על דרך הדימוי לפי שאמרו וגיד ברזל עורפך 77, ואמרו גם שפכה 78 על שם פעולתו.
והאבר מן האשה קיבתה 79, וקיבה שם האסטומכא 80.
אבל רחם הוא שם האבר שבבטן 81 שבו מתהווה העובר 82.
ושם הרעי - צואה83, נגזר מן יצא.
ושם השתן מימי רגלים 84.
ושם הזרע שכבת זרע85.
ועצם הפעולה המביאה להולדה אין לה שם כלל, ומכנים את זה ישכב 86 או יבעל 87 או ייקח 88 או יגלה ערווה 89, אלה ולא יותר 90.
ואל יטעך ישגל, ותחשוב שהוא שם הפעולה, אינו כן, כי שגל שם הנערה המעותדת לתשמיש בלבד, ניצבה שגל לימינך 91.
ואמרו ישגלנה 92 לפי הכתיב, עניינו יקחנה נערה לעניין זה.

וכבר יצאנו ברוב 98 הפרק מעניין המאמר לדברים מידותיים, וגם דתיים, אלא שאף על פי שלא כולם מעניין המאמר, הרי שטף הדברים הביא לכך.

בשל כל הנ"ל כתבתי מה שכתבתי ולדעת הרמב"ם התכוונתי.","209","","726","True","True","False","","83","87.71.8.137","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98989","98967","כבר חלקו על הרמב"ם","23/05/22 23:40","כב אייר","תשפ"ב","23:40","איתיאל","עיין רמב"ן שמות ל, יג:
והטעם שהזכיר על דעתי איננו אמת, כי מה שיכנו ישגלנה ישכבנה יורה כי משגל שם עצם לבעילה, וכן יכנו לאכול את חוריהם, כי הוא שם מגונה. ואם מפני טעמו של הרב, היו קורים לו לשון נקיה, כענין ששנינו עד שיקיף זקן התחתון ולא העליון, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה.

לדעת הרמב"ן נקראת לשון הקודש מפני שבה נמסרו דברי הקודש. ולא מפני שיש במהותה עניין מיוחד, אלא שהיא זכתה לשאת את דברי הקודש. נמצא שלרמב"ם זה תואר (לשון שהוא קודש) ולרמב"ן סמיכות (לשון של הקודש).

ונראין דברי הרמב"ן, שאילו לרמב"ם צריך לומר "לשון הקדוש" - מילת תואר, ולא "הקודש" - שם עצם.

(אעיר גם לרמב"ם יש לנקד לָשון הקודש בקמץ, ואילו לרמב"ן שהוא סמיכות ינוקד לְשון הקודש בשווא).","842","","726","True","True","False","","79","","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98975","98969","מהי "משמעות הכתוב" ?","23/05/22 11:05","כב אייר","תשפ"ב","11:05","אבי גרינבלט","","539","","726","False","True","False","","64","2.53.140.203","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98976","98975","[ללא נושא]","23/05/22 11:31","כב אייר","תשפ"ב","11:31","שלמור","זה בדיוק חוסר ההבנה במשמעות הכתוב אך האם יש הסתברות לומר שמדובר במום האף והפה - למה לחשוב כך ? זה בדיוק מה שלא ברור האם בגלל חוסר הבנת הבטוי כרות שופכה עולה על הדעת לומר שמדובר בכרות שפתיים או האף
ובאמת יתכן שזו ההו"א אבל עדיין קשה לומר שמשמעות הכתוב תסבול הבנה כזו עד כדי כך שהגמרא תדחה הבנה זו","1363","","726","True","True","False","","50","77.126.16.178","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98977","98976","עיקרון","23/05/22 11:34","כב אייר","תשפ"ב","11:34","אבי גרינבלט","צריך להבין את המשמעות ללא עירעור והשיטה היא לימוד עד למה שנראה כחסר היגיון והו"א כדי לקבע הלכה.
בהשאלה , העיוות יכול להגיע למקומות קיצוניים כפי שרואים בימינו ואת זה רוצים למנוע.","539","","726","True","True","False","","71","2.53.140.203","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98979","98977","[ללא נושא]","23/05/22 11:42","כב אייר","תשפ"ב","11:42","שלמור","אתה מגדיר את תחומי ההו"א
לפי הגדרתך - ההו"א נועדה לאפשר בחלינה של כל האפשרויות העולות על הדעת
וזרת כדי לזקק ולהגדיר באופן הכי מדוייק את כוונת התורה
ואני בשאלתי חשבתי שהו"א היא סוג של בירור רק בדברים הקרובים ביותר ושיש בהם צד כדי להוות תחליף ראוי ( מצד מה ) למשמעות הכתוב
אלו שתי תפיסות שונות של הבנת מהלכי ההו"א בגמרא
ותודה שפתחת בפני הבנה מעין זו של מקומה של ההו"א בתהליך העיוני","1363","","726","True","True","False","","45","77.126.16.178","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98980","98979","לענ"ד","23/05/22 11:44","כב אייר","תשפ"ב","11:44","אבי גרינבלט","המציאות המעוותת בימינו (מערכת המשפט בישראל או כהגדרת הרב אלישע וישליצקי זצ"ל "רשות מפרשת") משבשת את פשטות ההבנה במושג "הוא אמינא.","539","","726","True","True","False","","74","2.53.140.203","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98981","98980","[ללא נושא]","23/05/22 11:49","כב אייר","תשפ"ב","11:49","שלמור","הכונה ברשות מפרשת היא שהיא מרחיבה את אפשרויות הדיון? וכביכול הכל ראוי
אם זה כך הרי בגישה כזו נוקטת הגמרא - האם לא כך ?","1363","","726","True","True","False","","45","77.126.16.178","0","98956","יבמות|עו ע"א",""),new Message("98982","98981","להבדיל בין טהור לטמא","23/05/22 11:51","כב אייר","תשפ"ב","11:51","אבי גרינבלט","לא כאן הבמה ועל כן אעמוד כאן.","539","","726","True","True","False","","65","2.53.140.203","0","98956","יבמות|עו ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);