הערות במסכת נזיר

א) בגליון הש״ס ריש נזיר הביא מהחיד״א בשם היד מלאכי שפירוש רש״י עמ״ס נזיר אינו מרש״י.

צ״ע קצת מדוע לא כ״כ גם בתחילת מסכת נדרים שפירוש רש״י אינו מרש״י?

ב) דף ב:

רש״י ד״ה האומר אהא נאה הרי זה נזיר - דמשמע הכי קאמר שיהא שערו מגודל ונאה

משמע שגידול שער נוי הוא, וצ״ע מכהנים שצריכים להסתפר כל ל׳ יום ומבואר שגידול שער אינו נאה.

ג) דף ב:

אהא נאה נזיר:
ודלמא אנאה לפניו במצות כדתניא (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו האנאה לפניו במצות אעשה לפניו סוכה נאה לולב נאה ציצית נאה אכתוב לפניו ספר תורה נאה ואכרכנו בשיראין נאים

יש לעיין, הרי שיראים נאים אינו הידור להספר תורה ולא דמי להני דלעיל שכולם הידור להמצוה עצמה.

האם יש ללמוד מכאן שיש הידור גם על תיק תפילין וכדומה?

ד) דף ד.

גמ' למה לי למיתנא כל הלין צריכי דאי אמר הריני כשמשון הוה אמינא שמשון אחרינא קמ"ל כבן מנוח ואי תנא כבן מנוח הוה אמינא איכא דמיתקרי הכי קמ"ל כבעל דלילה וכמי שנקרו פלשתים את עיניו

יש לדקדק מדוע השמיט הגמרא ״כמי שעקר דלתות עזה״ וצ״ע

ה) דף ד:

לכדתניא אמר שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא חוץ מאדם אחד שבא אלי מן הדרום יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו בני מה ראית לשחת שער נאה זה אמר לי רועה הייתי לאבי בעירי והלכתי לשאוב מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז יצרי עלי וביקש לטורדני מן העולם אמרתי לו ריקה מפני מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך שסופך להיות רמה ותולע' העבודה שאגלחך לשמים

לכאורה אינו מובן, הרי עכשיו שקיבל על עצמו נזירות אינו יכול לגלח ראשו וא״כ עדיין יש חשש שיצרו יטרדנו מן העולם. מדוע לא גילח שערו מיד?


ו) דף ז-ח

הריני נזיר עולם - הרי זה נזיר עולם

מה החידוש בזה?