בדמעות: הגר''מ לאו חושף לראשונה סיפור מרגש על רבי מאיר שפירא מלובלין
(הערה: משום מה הרב התבלבל בהתחלה ואמר שר' מאיר שפירא מלובלין כבר לא היה בחיים בסיום הראשון וזה לא נכון, הלימוד התחיל לפני 101 שנה, והוא נפטר לפני 91 שנה)


קורות חייו - מתוך: קונטרס "מאה שנה לדף היומי", פורטל הדף היומי




91 שנים לפטירתו של ר' מאיר שפירא מלובלין, שבהברקה פשוטה וגאונית ייסד את מפעל הדף היומי.
-----
ולפני 81 שנים ו-3 ימים חל יום הסתלקותו של האדמו"ר מפיאסצ'נה,
ועל הקשר בין שני הענקים הללו, כתב Shalom Matan Shalom (מהמומחים הגדולים בתורת האדמו"ר מפיאסצ'נה):
א. ידוע על כך שהרבי שלח את תלמידו המובהק, ר' לוזר ביין, מי שכתב מזיכרונו את מאמר ההשקטה המפורסם של הרבי מפיאסצ'נה, ללמוד דווקא אצל ר' מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין, למרות שלרבי עצמו יש ישיבה בוורשה (שמעתי זאת מבנו ר' קלמן ביין שהקריא מהיומן של אביו. גם ר' אברהם המר עורך ספרי הרבי סיפר לי זאת).
ב. ידוע שהם היו בכינוסי רבנים שונים כנראה באותו זמן. (כך מובא בכתבי עיתונות, אצטרך לחפש).
ג. וידועה שמועה אחת שאמר הרבי מפיאסצ'נה בשם ר' מאיר שפירא והוזכרה בכתבה כשנתיים לאחר פטירת הרבי, ע"י יהודה אריה (לייב) פיינגולד, מגיא ההריגה, עיתון הצפה, יום שישי 21.12.1945, עמ' 5; הובא לאחר מכן בספרו בגיא צלמוות ח"א, עמ' קלד, ולאחר מכן בספר זכרון קודש לבעל אש קודש, באזור של עמ' 67-69. "הרבי מפיסטשנה לוקח בידו ביצה. מקלף את הביצה כשעיניו מושפלות וממשיך לדבר: רבי מאיר שפירא ז"ל מלובלין, היה מסביר: מדוע אוכלים באבלות ביצה? מפני שביצה כל מה שמרבים לבשלה היא מתקשה והולכת כך הם היהודים: כל מה שמרבים לענותם, כל מתקשים והולכים...".
ד. בספר חובת התלמידים במהדורה של מכון אורייתא תש"ן עמ' רפ כתוב: "ישיבת דעת משה היתה קטנה מבחינה כמותית... היתה הישיבה היחידה שהחזיקה לידה פנימיה ומעונות לתלמידיה ודאגה למחסורם ולסיפוק צרכיהם הגשמיים ביד רחבה, ואמנם חסידי פיסצנה ראו בצדק בישיבתם מעין הקדמה ודוגמה לישיבת חכמי לובלין שיסד אחר כך הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל".
ה. השיעור הראשון של ר' מאיר שפירא (ראש ישיבת חכמי לובלין) לימד את חובת התלמידים פרק ראשון. (ראיון מצולם זאביק הראל עם הרה"ח ר' נתנאל רדזינר).
ו. שניהם השתתפו בחתונת האדמו"ר מליובאוויטש בווארשא מרינא (עיר הבירה של לטביה). [כך מובא בגליון קול יעקב כסלו-טבת תשנ"ג, עמ' 25-26]
[ש"פ צו תשל"א הזכיר את נוכחותו של מהר"מ שפירא מלובלין: "בחתונתי שהתקיימה בוורשה, נכח גם הרב [ר' מאיר שפירא] מלובלין שהעניק לי בתור "דרשה גישאנק" [=דורון-דרשה] את ספרו "אור המאיר", ולאחר מכן אף נטל חלק ב"שבע ברכות". מורי-וחמי חיבבו ביותר ורצה מאד שאשוחח עמו בלימוד". מסופר שהחתן אכן שוחח זמן ארוך עם הגרמ"ש. בסיום שיחתם פנה הגרמ"ש אל הרבי הריי"צ ואמר: "ליובאוויטש'ער רבי, איר האט גענומען אן איידים א גאון עולם" [= הרבי מליובאוויטש, לקחתם חתן גאון עולם].]