א. הגמרא דוחה כי איצטריך קרא לנרבע ונעבד. כבר מעיר רש"י דזו ממש מחיקת ברייתא. כלומר דהתנא נקט רק לאסמכתא, ובאמת דרשינן מיניה דרשה אחרת שהגמרא ממציאה אותה, כולל המצאת "סלקא דעתא" מורכבת. התוס' הרחיבו יותר את ההערה הזו, שהרי כל זה נעשה לא כדי ליישב קושיא, אלא כדי לדחות ראייה. יש בנותן ענין לציין מקום דומה במס' ב"מ (אין תחת ידי ב"מ לציין. מי זוכר היכן?) בסוגיא של שכוח בשדה ולא בעיר שתוס' שואלים כעין זה, וכי מפני שרוצה לדחות ראייתו מגיה הברייתא.

ב. למעשה ראיית רבא נדחתה, וא"כ בעיית ר' זירא סלקא בתיקו, דומיא דשתי הבעיות הבאות.

יצויין (בטח כולם שמו לב) שג' הבעיות דר' זירא הן באותו ענין, שלב ביניים של מעבר ממצב למצב, האם הוא מצב עצמאי או ספק. תחילת הציהוב, פלגס, שיאור. זו גם הסיבה שהן מובאות כאן.

ג. עבודת כוכבים שנאמר פן תשחיתון. (שייך לפינת תחביבו של). הדף של יז בתמוז, ראיה מקריאת תשעה באב, יהפוך לנו ה' לששון ולשמחה. לאוהבי פלפולים, חורבן ראשון משום ג' חמורות, ביניהם ערוה וע"ז, המובאים כאן ביום תחילת החורבן.