עי' רש"י ויל"ע אי בא לאפוקי גם כל קדושת פה שאינה קדושת הגוף כמו הני דצייר רש"י, או דבא לאפוקי רק "חולין על טהרת" שאינה קדושה כלל באמת, רק הוא קיבל על עצמו כעין נדר לנהוג בקדושה עם החולין, ולזה קרי רש"י קדושת פה.
ועי' בסוף הסוגיא דלר' יצחק אין בטל לגמרי דיני טהרה בחולין על טהרת, רק רביעי ליכא אבל שלישי כתרומה איכא. ועולה שם דג' מחלוקות בדבר. תנא דמתני' בחגיגה ס"ל דעושה רביעי. ת"ק דמתני' דמכשירין ס"ל דאין כלל דין חולין על טהרת קדש, וראבר"צ ס"ל דעושה שלישי ולא רביעי וכוותיה סבר ר' יצחק.