א. דאישתמיטתיה. פי' רש"י להאי מקשה. קצ"ב הלא ר' ירמיה נתפרש שמו ומדוע לא כ' רש"י לר' ירמיה.

ב. ניטלה רצועה. פי' רש"י לאורכה של גרגרת. צ"ב אי לרחבה שאני.

ג. מקפלו ומניחו וכו'. עי' היטב רש"י וכוונתו שחותך עם מסגרת סביב הנקבים כדי להחזיק, אבל מניח רק הנקבים וביניהם. ומש"כ בין הנקבין והשלם שנראה כפילא, כוונתו היא בין שניהם יחדיו הנקבין ומה שביניהם, אבל סביבם חתך רק להחזיק. ויל"ע אי מניח ומכניס לחשבון גם את את דופני הקנה.

ד. ידעין חברין בבליא. עירש"י. ואפ' דריו"ח בא לומר דאם רב מסתמך על מסורת מדינחאה, א"כ יש לנהוג כך לבני בבל, אבל כיון דר' יונתן הבבלי ג"כ כוותי א"כ לכו"ע יש לנהוג כמסורת א"י ורב הוא דלא גמר זאת מרבו וטעה מסברא.

ה. מטבעת הגדולה. עי' רש"י דאי"ז להלכה. וכדרכו לפסוק. ובדף זה מצינו עוד פסקים, תיקו דאנסה עצמה דלחומרא, בעמ' ב' דקנה דריאה כריאה כל"ק. תיקו דאין יכול לעמוד מפני כבדו.

ו. שתי צלעות. צ"ב מה צריך זאת הכהן, ואולי הכוונה עם בשר שדבוק בהן.