"רבי שמעון אומר : אני ראיתי נחש ששתה ציר בצידן ( לענ"ד צ"ל כמו צידון ולא כמו שמנוקד בשטיינזלץ בשוא ביו"ד וקמץ בדל"ת, ודוקא שם מפני שצידון שוכנת לחוף ימים ודגים רבים מצויים שם ועושים מהם ציר,ואפשר שנחשי צידון רגילים לשתות ציר שמצוי שם יותר כי זה המזון המצוי להם שם ). אמרו לו : שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים".
האם בשל דעתו זו, אמר רבי שמעון בתנחומא שמות סח ובמכילתא ומקבילותיהן :"טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו" ?
כלומר יש בנחשים ( וכן ברשעים ) המתנהגים בשגעון ובשטיון, כלומר שלא "לפי הכללים", ולכן אף שהם מיעוט, הרי מפני הסכנה, יש להיזהר יותר ולהרוג את כולם, אף אם רוב הנחשים אינם ארסיים, כמו שבארץ ישראל, ואף שגם רוב הנחשים הארסיים אינם שותים ציר, אך בסכנתא יש לחשוש למיעוט,ובכלל מניין לנו שרוב הנחשים, גם ה"נורמליים" אינם נוהגים בשטיון ?
אלא ודאי שאי אפשר לסמוך על נחשים רשעים ( ולהיפך ) ואפילו השוטים שבהם כשמדובר בלהזיק נעשים חכמים. ודי לחכימיא בזה...