"אמר רחבה אמר רבי יהודה תסיל פסול משום תורין וכשר משום בני יונה".
וברש"י:
"תסיל. מין יונה הוא: ופסול משום תורין. אם בא להביאו משיזקין בתורת תורין כדאמרינן בפרק קמא (לעיל כב.) גדולים כשרים קטנים פסולין וכשר משום יונה בקטנה".

הרי בעמוד הבא למדנו שכאשר יש שם לוואי יש בזה בעיה.

ולכאורה התסיל לא רק שיש לו שם לוואי, יותר מזה, בכלל לא קוראים לו יונה. זה לא בעיה? אלא אם כן נאמר שבזמן מתן תורה קראו לו יונה. עדיין, היתה הגמרא צריכה לשאול זאת ולענות.

עוד שאלה, הגמרא אומרת על האזובים הפסולים בגלל שם לוואי, שהם נקראו כך כבר לפני מתן תורה. כיצד ניתן אם כן להסביר את אזוב רומי? הרי רומי לא היתה קיימת בזמן מתן תורה.

עוד שאלה לגבי התסיל, בעמוד ב' אומרת הגמרא חילוק בין יונה לתסיל לענין שתית המים:
"א''ר זירא זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא".
אם ככה, אז התסיל שונה בדבר מסוים מהיונה ואולי באמת בגלל זאת אינו כשר?
הרי התורה אמרה בן יונה שמוצץ בצורה מסויימת ולמה זה לא הופך להיות סימן מובהק?

חודש טוב ומבורך