א. במתני'. החיה טמאה והאשה טהורה. רש"י שתק. ועיין בתחילת דף עב דס"ד דהסברא היא משום דלגבי האשה הוי בגדר בית הסתרים משא"כ לגבי החיה, ומסקי' דמדינא גם חיה טהורה אלא דגזרו בה חכמים, יעוי"ש.

ב. (עא:) בלע טבעת טמאה טובל ואוכל בתרומתו, רש"י ותוס' מעמידים בטמאה טומאת מת וחרב הרי הוא כחלל, ולפ"ז לכ' הכונה טובל ביום השביעי לאחר הזאה שלישי ושביעי, וצל"ע במפרשי המשנה שם במקוואות.