אלא אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן עגלה ערופה אינה משנה. לכ' צ"ב הא תינח דדחינן דלא ר"ל אמרה, אך מנין דר' יוחנן אמרה. ואם נאמר דסברא היא דמחליפין בין ר"ל לבר פלוגתיה, עדיין מנין דוקא דר' חייא בר אבא הוא דאמרו בשם ר' יוחנן. ולכ' היה נראה דלא סתמא דגמרא אומרת שרחב"א אמרה בשם ריו"ח, אלא רחב"א הוא המיישב כעת דריו"ח אמרה. או דהיתה כזו מימרא גם בשם רחב"א בשם ריו"ח וכוונת הגמרא כעת לומר אלא הנכון הוא כהגירסא רחב"א בשם ריו"ח.

באותו ענין קצ"ב מקודם דר"ל יליף גז"ש קיחה קיחה דלא כריו"ח (עי' תוס' דאין זו המסקנה במק"א). וצ"ב דאין אדם דן גז"ש מעצמו אלא א"כ קיבלה מרבו, ואם ריו"ח רביה דר"ל לא שנאה ר"ל תלמידו המובהק מנא ליה.

עוד הערה ברש"י, לאחר שמסיים שלר"ל נאסרת מחיים ומתניתין אתי שפיר מסיים שמה יענה ר"ל על המשנה בסוטה דתרעה בעדר וכו'. וצ"ב הרי מקודם אמרנו דהסובר נאסרת מחיים היינו משעת ירידתה לנחל, ואמרנו שלפ"ז יש ליישב דמתני' היינו שכבר ירדה וההיא דתרעה בעדר היינו בנמצא ההורג קודם ירידתה לנחל, ומאי קשיא לרש"י שהוצרך כעת להביא ממרחק לחמו שמיישבין דפלוגתא דתנאי היא.