לפינתו של המכריע. מחוור רישא. (בדרך צחות. דף זה נזדמן ביום א' דר"ה. ויש לרמוז בו, יתיב אמברא, המעבר בין השנה המסתיימת לנכנסת, מחוור רישא, לובן דחסד בריש שתא, נפל מיניה אסיק תרין, ירמוז למה שראו חכמים לחלק הראש לשנים).

כמה הערות בסוגיא דנחש וסימן – א. אמר רב יומא טבא. נלמד ביו"ט דר"ה. והיה יו"ט לו לפי שניצל הוא ובני ביתו מאיסור. ב. מש"כ רש"י סעודת רשות בתו לע"ה, דוגמא בעלמא, אבל רב חנן חתניה דרב לא היה ע"ה. ועכ"פ לא היתה כעת שעת נישואין. ג. שמואל בדיק בספרא, לא נתפרש. לכ' הייינו פתח לראות מה נזדמן לו, וכמדומה שמצינו כן בגמרא. ד. אליעזר עבד אברהם. אברהם נזכר באריכות בקריאת התורה . ה. אע"פ שאין נחש יש סימן. נלמד בריש שתא יומא דסימנא.

לפסקי רש"י. ד"ה רב הונא. פסק דבשר שנתעלם מן העין מותר, דלא כרב.