ראשית- יישר כח גדול לכל הכותבים. אני משוטט פה כבר כמה שנים, אם כי לא כותב, אבל נהנה מהשיח פה ומכל האתר- חילכם לאוריתא.

התפלאתי שלא ראיתי התייחסות למהלך בקט"ו ע"ב על שלושה מלמדים וכדו', שלכאורה נוגד את ההגיון הפשוט, ואת דרך הלימוד המקובלת בכל שאר הש"ס.
למשל- א) יוצא שלימוד של שלושה מלמדים חזק יותר משל שניים, והרי בד"כ אם צריך יותר מלמדים, ההוכחה רעועה יותר.
ב) מה זה משנה כמה מלמדים יש? 2, 3, או 100, אם אני מוצא דוגמא אחת של דבר המותר באכילה ואסור בהנאה, ההוכחה מX מלמדים, ואפילו 100, אינה חזקה..
ג) בכלל לא היה לי- הגמ' אומרת שכאן אלו 3 מלמדים, ולא "במה הצד", אבל יש "במה הצד" ו"חזר הדין", אלא שבמקום להמשיך איתם, הביאו פס' שלישי.
ד) דבר נוסף שלא הבנתי- את ההגיון מתי להשתמש בפירכת "כל דהו", ומתי להשתמש ב"קולא וחומרא"..
(אח"כ הלכתי לעיין קצת בשוטנשטיין, נראה לי שכתב שגם הראשונים התקשו בזה, אך איני זוכר אם הביא תשובה ברורה)
אם יש למישהו סיכום בהיר ומדויק על הסוגיה- אשמח לראות..
תודה מראש, ושבוע טוב