א. ת"ל לא תעבוד וכו'. רש"י לא פירש כאן איך הילפותא. אבל בבכורות כתב דהיינו משום ויו מוסיף על ענין ראשון.

ב. אלא גיזה גיזה למאי אתא. התוס' נדחקו בזה דהרי זה מדברי קבלה, והוי רק גילוי מילתא בעלמא ולא ייתור ומה שייך להק' למאי אתא, והוכיחו מזה דבאמת הוי גז"ש ממש. וזה תמוה מאד שנמסרה בסיני גז"ש מקרא דאיוב. ולו"ד הקדושים היה אולי ניתן לומר שהיה בידם מסורת שלמדו משהו מהאי קרא, וכיון דלא למדו משם רחלים, ע"כ למדו משהו אחר, שהרי לא המציאו את הלימוד משם רק טעו ושכחו על מה אמרוהו רבותינו.

ג. שצמרן קשה. ברש"י משונים. יתכן דכוונתו דקצת קשה לא פטור דהא אמרי' לעיל דזכרים חייבים אע"ג דאשון.

ד. עוקר מנין, ברש"י עוקר עדשים עם שרשיהן ותולש פולין בלא שרשיהן. ומתוס' קצת נראה דהבינו שזה באותו דבר, ולכן כתבו דעוקר קצת אורחיה טפי מתולש, ואי זה בשני דברים כרש"י לא שייך לומר זאת כמובן.