לשיטת רבי יוסי, הנוהג ללמוד בד"כ 'דברים ככתבן', אפשר לצמצם ויכול לקרות שיצאו שני וולדות בו זמנית בעת המלטה ולכן תמיד ( בכל מקרה שיש לפנינו שני וולדות ואיננו יודעים מי הבכור ) ייחשבו שניהם לבכורים. לא ברור אם הוא מסיק זאת מהכתוב או מהמציאות( שהרי מחלוקת כזו קיימת בעניינים נוספים ). ברם, בכל מקרה הרי גם רבי יוסי יסכים שמדובר בודאי בתופעה יוצאת דופן ונדירה ולא בדבר שכיח, ושבד"כ יוצא ולד אחד ראשון בודאי.
האם לשיטתו, קובעים הלכה על פי מקרה נדיר מאד או שסיבת קביעת ההלכה שאפשר לצמצם היא גזירת הכתוב למרות נדירות העניין ?
העניין נראה לי מוזר ואשמח אם מי מהלומדים יאיר את עיני.תודה