מתני' ומעשה בפרה שניטלה האם שלה והאכילה רבי טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים ביבנה והתירוה...אמר רבי טרפון הלכה חמורך טרפון אמר לו ר' עקיבא ר' טרפון אתה מומחה לב''ד וכל המומחה לב''ד פטור מלשלם:
גמ'ותיפוק ליה דטעה בדבר משנה וטעה בדבר משנה חוזר חדא ועוד קאמר חדא דטעה בדבר משנה חוזר ועוד א''נ בשיקול הדעת טעיתה מומחה לב''ד אתה וכל המומחה לב''ד פטור מלשלם

לא ברור לי מה בדיוק היה המעשה - האם ר"ט רק פסק בע"פ או שממש האכיל את הפרה לכלבים בידים?
אם רק פסק, הרי הוא פטור מצד זה שלא פוסקים כר"מ בדינא דגרמי, כמו שאומרת הגמרא כמה שורות קודם, ואין צורך בכל הדיון על טעות בדבר משנה או מומחה.

ואולי ר"ט רצה להחמיר על עצמו ולחייב עצמו גם בדינא דגרמי, אבל אם מראש מוסכם שמצד הדין הוא פטור ורק רוצה לשלם לפנים משורת הדין, אז מה יש לדון על צדדים נוספים לפטור אותו?

ואם האכיל בידים, אז לא הבנתי את טיעונו של ר"ע "טועה בדבר משנה חוזר" כלומר: לא היה כאן פסק. אמנם פסק לא היה אבל מעשה בידים ללא בסיס הלכתי היה גם היה, ולמה לפטור את ר"ט על סמך זה שהוא טועה בדבר משנה?