רב הונא בר חייא איצטריכא ליה שעתא הוה עייל גביה רבה ורב יוסף וארבע מאה זוגא דרבנן
שמע דאתו קטיר להו ארבע מאה תכתקי
לסוף שמעו דנעשה גבאי שלחו ליה זיל לחשיבותיה זיל לקדמותיה שלח להו הדרי בי רב יוסף לא אזל רבה אזל ...

משה בר בספרו "ראשות הגולה בבבל בימי המשנה והתלמוד" עמ' 101-102 דן בפירושים השונים לתיאור הנ"ל [תוך כדי דיון מי היה ממנה את ראשי הישיבה בבל] (בעיבוד קל):

רש"י פירש: "שהיו חכמים צריכין לשאול הימנו הלכות" - אולם פירוש זה קצת קשה. כלום היו שני גדולי הדור, רבה ורב יוסף ועמהם ארבע מאות חכמי הישיבה, הולכים לביתו של רב הונא בר חייא, רק כדי לשאול הלכות מפיו? בגמרא שלפנינו מתואר מעמד חגיגי ובלתי שגרתי, ורשאים אנו להניח, על יסוד הידיעות בתלמוד, שלא כך היו רגילים לנהוג בשעה שהיו פונים אל חכם מסוים על מנת לשאול הלכות ממנו.

רבינו גרשום מוסיף פירוש אחר: "...חלש היה והיו צריכין לבקרו" - אך דומה ש"התנפלות" של מאות אנשים בבת אחת איננה הולמת ביקור אצל חולה.

וייס (דור דור ודורשיו, ח"ג, עמ' 171 בהערה 6) מפרש: "הכונה שהיו צריכים לו לאיזו השתלדות כי היה עשיר גדול" - אך אם כן יש לשאול על דבריו, אם רבה ורב יוסף רצו מרב הונא בר חייא איזו "השתדלות", אם כן למה לא רצה רב יוסף להשתמש בקשריו של שתדלתן, שבתור גובה מכס היו לו מהלכים בחוגי השלטון?

לפיכך דומה, שהמונח "איצטריכא ליה שעתא" מובנו שהיו צריכים לו להיות ראש ישיבה, וכן משתמש בו, במונח זה, ובמובן הזה, רב שרירא גאון לגבי רבה, שהיו צריכים לו להיות ראש ישיבת פומבדיתא. לפיכך, אין זה מן הנמנע, שרבה ורב יוסף, שסירבו שניהם לקבל על עצמם את ראשות הישיבה אחר מותו של רב יהודה בר יחזקאל, רצו להציע משרה זו לרב הונא בר חייא. על ידי כך מסתבר המעמד החגיגי, שבו השתתפו שני גדולי הדור, ועמהם המוני חכמי הישיבה, המתואר במסכת בכורות וגם יובנו דבריו של רב שרירא על "מלכותו" של רב הונא בר חייא.

[הקטע מאגרת רש"ג שהוזכר לעיל: שמענא מן רבוותא דילנא דהנהו שני דבתר רב יהודה דלא קביל רבה ראשונאתא, מלך רב הונא בר חייא בפומבדיתא והוה ליה התם מדרש גדול. וכד שכיב ואצטריך ליה מלתא לרבה למהוי רישא, קביל עליה ראשונתא כי היכי דלא תבטל תורה במתיבתא בפומבדיתא, דרובה דרבנן וישראל הוו התם. ומלך רבה דהוא רבה בר נחמני בפומבדיתא ורבץ שם תורה הרבה]

------------------------------------------------------

במהרש"א בח"א פירש: "ועי"ל דאצטריכא ליה שעתא מחמת דבר מה להיות גבאי" - אך לא כל כך ברור לי איך זה מתיישב עם הסיפור בגמרא.