... כל מום רע חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ואינן חוזרין אף כל מומין שבגלוי ואינן חוזרין
ואימא מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ובוטל ממלאכתו ואינו חוזר אף כל מומין שבגלוי ובוטל ממלאכתו ואינו חוזר אלמה תנן נפגמה אזנו מן החסחוס ולא מן העור
כל מום רע ריבויא הוא

בתחילת הסוגיה מתבאר שהלימוד הוא "כלל ופרט כלל",
אך בעקבות קושיה של הגמרא, הרי שהגמרא מתרצת שיש כאן בעצם "ריבוי" [אותם מילים שהיו מקודם "כלל" נהפכו כעת ל"ריבוי"].
קשה לי - הרי "כלל ופרט וכלל" זה מהמידות של ר' ישמעאל, ואילו "ריבוי מיעוט וריבוי" זה מהמידות של ר' עקיבא - אז אם הגמרא הלכה בהתחלה בדרכו של ר' ישמעאל, אז איך קפצה פתאום לדרכו של ר' עקיבא?