בגמרא מופיעות מספר דעות, חלקן מובא בברייתא הזאת:
מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין?
1. משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי ר' אליעזר
2. רבי יהושע אומר משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן
3. רבי מאיר אומר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן אמר לו ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים
4. ר' חנינא אומר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח
5. ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא אומר משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב.

מה שורש הדעות השונות? ומעבר לכך האם זהו דיון כללי בהגדרת צאת הכוכבים? ובכל הדינים בהם ישנו דין של לילה יחלקו התנאים? או שמא זהו דיון מקומי בדיני קריאת שמע?