א''ר אלעזר שמואל מורה הלכה לפני רבו היה שנאמר וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי משום דוישחטו את הפר הביאו הנער אל עלי אלא אמר להן עלי קראו כהן ליתי ולשחוט חזנהו שמואל דהוו מהדרי בתר כהן למישחט אמר להו למה לכו לאהדורי בתר כהן למישחט שחיטה בזר כשרה אייתוהו לקמיה דעלי אמר ליה מנא לך הא אמר ליה מי כתיב ושחט הכהן והקריבו הכהנים כתיב מקבלה ואילך מצות כהונה מכאן לשחיטה שכשרה בזר אמר ליה מימר שפיר קא אמרת מיהו מורה הלכה בפני רבך את וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה אתיא חנה וקא צוחה קמיה אני האשה הנצבת עמכה בזה וגו' אמר לה שבקי לי דאענשיה ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה אמרה ליה אל הנער הזה התפללתי:

לכאורה יש לתמוה
1. כיצד שמואל שצריך להיות צעיר ביותר באותה תקופה יודע הלכה שעלי הכהן גדול הדור אינו יודע

2. הרי גם אם מחויב מיתה זה מיתה בידי שמים ולא בידי עלי ומדוע עלי אומר לו אומנם אתה צודק אבל אתה מחויב מיתה?

3. ומדוע לא מוחל לו על הדבר כפי שקרה בהמשך לאחר התערבותה של חנה נראה כאלו חשוב לו להעניש את שמואל "שבקי לי דאענשיה ובעינא רחמי ויהיב לך רבא מיניה"

אשמח אם משהו יוכל לסבר את אוזני בדבר זה