מסכתנו מתחילה בדיני סוכה- גובה, מספר דפנות, סכך. מדוע המשנה לא מתחילה בחיוב ישיבה בסוכה?
התשובה היא שאין דרכה של המשנה להשמיע דינים ידועים ומפורסמים. הדוג' המפורסמת ביותר לעיקרון זה היא בתחילת מסכת ברכות- "תנא היכא קאי דקתני מאימתי... תנא אקרא קאי".
וכלשון הרמב"ם בפירוש המשנה (מנחות פרק ד משנה א), "אבל דיני הציצית והתפלין והמזוזות וסדר עשייתן והברכות הראויות להן וכן הדינים השייכים לכך והשאלות שנתעוררו בהן אין ממטרת חבורנו לדבר בכך לפי שאנחנו מפרשים והרי המשנה לא קבעה למצות אלו דברים מיוחדים הכוללים את כל משפטיהם כדי שנפרשם, וטעם הדבר לדעתי פרסומן בזמן חבור המשנה, ושהם היו דברים מפורסמים רגילים אצל ההמונים והיחידים לא נעלם ענינם מאף אחד, ולפיכך לא היה מקום לדעתו לדבר בהם, כשם שלא קבע סדר התפלה כלומר נוסחה וסדר מנוי שליח צבור מחמת פרסומו של דבר, לפי שלא חבר סדור אלא חבר ספר דינים".
והוסיף מהר"ץ חיות (הגהות הש"ס), "והיינו שהמשנה תניח שעניני התורה והקבלה הנהוגים בכל עת ידועים לכל, לכן לא תחזור עליהם. רק תעסוק להודיע ולהורות להחכמים אותן מקרים הנעלמים מעיני ההמון".
[בעזרת עקרון זה מבאר מהר"ץ חיות את דברי רש"י בד"ה סוכה מדאו', עי"ש].