המשנה קובעת ש"האשה שיצאה ליהרג - אין ממתינין לה עד שתלד". כלומר - הורגים אותה יחד עם עוברה.
ההתייחסות הלא-אנושית לעובר מתיישבת עם דין התורה (שמות כא, לפי דין חז"ל) "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ [=מתו] יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן [באשה] עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים" - וכך משתמע גם ממשניות אחרות, כמו "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הוולד במעיה" (אהלות ו), "תינוק בן יום אחד... ההורגו חייב" (נדה ה - ומכאן שעל עובר לא חייב).

מצד שני, "ברור לכל שישנו איסור להמית את העובר או לגרום להמתתו" כמו שכותב הרב מלמד בדיון בנושא - וכולנו מכירים את פרסומי מכון אפרת ושות' לפיהן "הפלה זה רצח" .
אלא שלא ברור מניין זה ברור לכל? והלא ההלכה לא הכריעה בנושא הזה! (דבר מפליא כשלעצמו)
או אולי יש כאן השפעה של אומות העולם הנוצריות שהקפידו בכך יותר מישראל?