כתובות דף צז

דף צז עמוד א
* אמימר פסק שאלמנה מוכרת את נכסי היתומים עבור מזונותיה בפעם אחת לצורך ששה חודשים (ולא כדעה הסוברת שלצורך שנים עשר חודשים), והלוקח נותן לה את הכסף מידי שלושים יום.
* אלמנה שמכרה קרקע מנכסי בעלה לצורך מזונותיה - לא יכולה לטרוף מן הלוקח, לצורך כתובה, את הקרקע שקנה.
* מכר שנמכר משום שהיה המוכר סבור שיזדקק לכסף, ורוצה המוכר לחזור בו ממנו משום שלא הוצרך לכסף - רשאי.

דף צז עמוד ב
* לדעת ת"ק: התירו לאלמנה מן האירוסין למכור את נכסי בעלה שלא בבית דין עבור כתובתה, וטעם ההיתר לדעת עולא הוא משום "חינא", ולדעת רבי יוחנן הוא לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין.
* לדעת רבי שמעון: אם מכרה/משכנה וכדו' אפילו רק חלק מכתובתה - לא זכאית יותר למזונות מהיתומים, ורבי מאיר חולק (ולדעתו רק אם מכרה את כל כתובתה אין לה מזונות).