דף קא עמוד א
* הגמרא דוחה את ההצעה שמחלוקת רב ושמואל (אם לקטנה היוצאה בגט יש כתובה) היא מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע.
* אשה שאסורה על בעלה באיסור ערוה מדרבנן ('שניות'): בלאות (בגדים שהבעל לבש והתבלו) שאינן קיימות - של נכסי מלוג לא מקבלת כשמגרשה, ושל נכסי צאן ברזל מקבלת.
* נשים שאמרו חכמים "אין להן כתובה", כגון הממאנת וחברותיה - אין להן מנה מאתים אבל תוספת יש להן, נשים שאמרו חכמים "יוצאות שלא בכתובה", כגון עוברת על דת וחברותיה - אין להן תוספת וכל שכן מנה מאתים.
דף קא עמוד ב
* היוצאת משום שם רע - יש מחלוקת אם הפסידה את בלאותיה שהן קיימין.
* למסקנת הגמרא: כהן גדול שנשא אלמנה אך לא ידע שהיא אלמנה - אין לה כתובה (ודברי רב הונא החולק על כך נדחו).
* המשנה הראשונה בפרק שנים עשר, המתחיל בעמוד זה, עוסקת בדין התחייבות הבעל לתת מזונות לבת אשתו שיש לה מבעל אחר.
* המוסר שטר לחברו בפני עדים וכתוב בו "אני חייב לך מנה" ולא חתם - נחלקו האמוראים אם חייב (ונחשב כאילו אמר להם "אתם עדים") או לא.