דף קב עמוד א
* הגמרא מביאה שתי הוכחות לכך שהמוסר שטר לחברו בפני עדים וכתוב בו "אני חייב לך מנה" ולא חתם חייב, ודוחה הוכחות אלו.
* אין פודים בן בכור לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות. (רש"י)
* שטר הלוואה שכתוב בו אחרי חתימת העדים 'פלוני ערב', ופלוני זה מודה שהוא ערב - נחלקו התנאים אם המלווה שבא לגבות את החוב מהערב רשאי לגבות מנכסים בני חורין.
* הגמרא דוחה את הצעת רבא שיש מחלוקת תנאים בדין המוסר שטר לחברו בפני עדים וכתוב בו "אני חייב לך מנה" ולא חתם.
דף קב עמוד ב
* עמדו מצד החתן ומצד הכלה ופסקו כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך ולאחר מכן עמד החתן וקידש את האשה קנו התחייבויותיהם זה לזה בדיבור אף בלא קנין - דין זה נאמר אף בבת בוגרת ולא רק בנערה.
* לדעת רב אשי: דברים אלו לא ניתנו ליכתב, כדי שלא יבואו לגבות זאת מנכסים משועבדים.
* שטר שמקדש בו את האשה, וכתבו לשמה ושלא מדעתה - נחלקו האמוראים אם מקודשת.
* בת הניזונת מן הבנים (לאחר מות אביה) - זנין אותה בבית אמה ואין כופין אותה לדור אצלם.