דף לו עמוד א
* אף אם נאמר שהכהנים שמקריבים את הקורבנות בבית המקדש נחשבים שליחים שלנו (של בעלי הקרבן) ולא שלוחי שמים, מכל מקום יפסל הקורבן במחשבת פיגול שלהם (למרות שלא שלחנו אותם לכך) - כי כך גזירת הכתוב בנוגע לדין פיגול.
* לדעת רבי אלעזר: הפריש חטאת חלב או קורבן פסח על חברו - לא עשה כלום.
* אכל חלב והפריש קורבן ונשתטה וחזר ונשתפה - פסול (והטעם: הואיל ונדחה ידחה).
דף לו עמוד ב
* המפריש תרומות ומעשרות מפירות שלו על פירות של חברו - הגמרא מתלבטת אם צריך להפריש מדעתו של חברו או לא.
* המפריש תרומה מפירות שלו על פירות שאינם שלו - טובת ההנאה [להחליט למי לתת ולהרוויח טובת הנאה הכרוכה בכך] שלו (כך דעת רבי יוחנן, ובניגוד לדעתו של רבי זירא).