דף מב עמוד א
* המשנה עוסקת במדיר את חברו שלא יהנה/יאכל ממנו, אם מותר לו ליהנות משדהו ומפירותיו בשביעית.
* הגמרא מעלה אפשרות שרב ושמואל נחלקו על רבי יוחנן וריש לקיש אם אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו, אך דוחה אפשרות זו.
* האומר לבנו "קונם שאתה נהנה לי" - אם מת, יירשנו; האומר לבנו "קונם שאתה נהנה לי בחיי ובמותי" - אם מת, לא יירשנו.
דף מב עמוד ב
* למסקנת הגמרא: הכל מודים שאדם יכול לאסור דבר שברשותו לכשיצא מרשותו, וזה כאשר אומר 'נכסים אלו', אך לא אם אומר 'נכסי'.
* לדעת רבי שמעון בן אליקים [החולק על עולא] אסור למודר הנאה מחברו להיכנס בשביעית לשדה של חברו לצורך לקיטת הפירות (גזירה שמא ישתהה שם לעמוד שלא לצורך לאחר שיסיים ללקוט את הפירות ונמצא שנהנה מקרקע המדיר באיסור).