נדרים דף מד

דף מד עמוד א
* אמר "תהא שדה זו מופקרת ליום אחד / לשבת אחת / לחודש אחד / לשנה אחת / לשבוע אחת": עד שלא זכה בה, בין הוא בין אחר - יכול לחזור בו, משזכה בה, בין הוא בין אחר - אין יכול לחזור בו.
* בברייתא (המתחילה בסוף העמוד הקודם) יש לכאורה סתירה בין הרישא לסיפא, והגמרא מביאה שני תירוצים ליישב את הסתירה (עולא וריש לקיש).

דף מד עמוד ב
* אסור לעשר מן הפטור על החייב או מן החייב על הפטור.
* הגמרא מקשה מברייתא על תירוצו של ריש לקיש, ומתרצת.
* המפקיר את כרמו ולשחר עמד ובצרו - חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשר (כדין הפקר).