דף ג עמוד א
* "הריני כזה" הרי זה נזיר - לדעת שמואל מדובר בשהיה נזיר עובר לפניו.
* "הריני מסלסל / הריני מכלכל" הרי זה נזיר - לדעת שמואל מדובר בשהיה אוחז בשערו.
* "הרי עלי ציפורים - רבי מאיר אומר נזיר וחכמים אומרים אינו נזיר" - לדעת ריש לקיש: שורש המחלוקת הוא האם אדם המקבל על עצמו נדר בלשון מסוימת מסתמך על הדבר הסמוך לו בפסוק ("עד די 'שעריה' כנשרין רבה וטפרוהי כ'צפרין'").
דף ג עמוד ב
* לדעת רבי יוחנן נחלקו רבי מאיר וחכמים האם חוששים שמא קיבל על עצמו דבר שמחמתו יכול להגיע לידי חיוב הקרבת ציפורים, והיינו נזירות (ובמקרה שהיה נזיר טהור עובר לפניו).
* האומר "ימין/שמאל שלא אוכל ככר זו" - הרי זו שבועה.
* המקבל על עצמו רק אחד מאיסורי נזיר - לדעת חכמים (וכך דעת המשנה): חלים עליו כל דיני נזירות, ורבי שמעון חולק. (והגמרא מבררת את טעמיהם).