שבת דף נב

דף נב עמוד א
* עז שחקק לה נקב בין קרניה יוצאה באפסר התחוב בנקב זה בשבת, ואם תחב לה את האפסר בזקנה הגמרא מסתפקת אם יכול להוציאה כך בשבת.
* פרה שניתנה רצועה בין קרניה לשם שמירה - לדעת רב: אסור להוציאה כך בשבת (כי לדעתו שמירה יתירה נחשבת למשא), ולדעת שמואל: מותר (כי לדעתו שמירה יתירה לא נחשבת למשא).
* רב ושמואל נחלקו אם "בעלי השיר" יוצאים בשבת בשיר אף באופן שאי אפשר לאוחזם בה והשיר ניתן רק לנוי.

דף נב עמוד ב
* המשנה בתחילת הפרק, ממנה עולה ש"שיר" בהמה מקבלת טומאה, עוסקת לדעת רבי יצחק ב"שיר" ששימשה תחילה לתכשיט אדם ונטמאה ואח"כ נתנו אותה לשמש לנוי בהמה, ולדעת רב יוסף מדובר ב"שיר" בה אדם מושך את הבהמה ולכן היא מקבלת טומאה.
* במשנה בתחילת הפרק נאמר שאם נטמא ה"שיר" ניתן לטהרו בטבילה - ומבאר רב אמי שמדובר באופן שריתך את השיר והרחיב את הנקב שבו קבועה הטבעת ולכן אין חציצה, ובברייתא מבואר שמדובר שהשיר והטבעת מתחילתן נתונים באופן שיש חלל בדביקתן ולכן אין חציצה.
* הגמרא מבארת את דברי רבי אליעזר שיש חילוק בין טבעת לטבעת ובין מחט למחט לעניין שבת אך לא לעניין טומאה.